אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / מאמרים / חכמת הקבלה בהשוואה למדעים אחרים

תמצית הרב לייטמן למאמר " חכמת ישראל בערך חכמת חיצוניים" מאת בעל הסולם

אמות המידה להערכת המדע

חשיבותו של כל מדע בעולם נקבעת על פי חשיבות היעד אליו הוא מכוון. לכן אין מדע ללא מטרה. חשיבות המדע נמדדת בהתאם למטרתו. אי לכך הערכת המדע אינה נקבעת על פי הדיוק והידע שבו, אלא על פי מידת התועלת והיתרונות שהוא מעניק.

בהתאם לכך, אם החשיבות של מדע כלשהו נמדדת על פי התועלת שהוא מביא, במידה שתועלת זאת תאבַד בעתיד, תאבד גם חשיבותו של מדע זה. אמנם למדע עצמו יש יתרון גדול על פני המטרה שהוא עוסק בה, משום שתמיד ובכל מקרה, יסודו של המדע עצמו הינו עליון, "עצם רוחני", אבל ערכיות המדע נמדדת רק בהתאם למטרה, כי המטרה שלו היא זאת שנותרת ממנו לנצח, ואם המטרה היא משהו חולף, אזי המדע נעלם יחד איתה.

חשיבות חוכמת הקבלה

על בסיס הנאמר לעיל, נברר את חשיבות חוכמת הקבלה:

• כיוון שחוכמת הקבלה עוסקת בהשגת השגחת הכוח העליון על הנבראים ובהתקרבות האדם אל הכוח העליון, הרי שהחכמה עצמה נסמכת על הכוח העליון, שחשיבותו עבורנו הוא מעבר לכל תאור, לכן חשיבותה של חוכמת הקבלה הינה אינסופית עבור האדם;

• כיוון שחוכמת הקבלה עוסקת בנושא הקיום הנצחי, הרי שחכמה זו עצמה היא גם נצחית;

• כיוון שמטרת חוכמת הקבלה היא התקרבות לכוח העליון, הנחשבת למטרה נעלה ביותר מבין כל המטרות שאפשר רק לתאר. הרי כל מי שעוסק בה ראוי לכל שבח.

הסיבה לכך שהמדענים המקובלים הם מעטים

הסיבה העיקרית לעובדה שמדענים מקובלים הינם מועטים נעוצה בכך שכל המתחיל ללמוד את חוכמת הקבלה רוצה להקיף את כל המדע בשלמותו ומיד לעסוק בהשגחה העליונה. על מנת להשיג זאת יש צורך בידע, שאותו אי אפשר לרכוש באמצעות לימוד רגיל של החומר כפי שניתן בשאר המדעים. חובה על התלמיד המתחיל להכיר קודם את שפת ההשפעה, משום שכל חוכמת הקבלה כתובה בשפה זאת.

ההשגה – במאמץ

בכול המדעים ללא יוצר מן הכלל, כדי להפוך למדען יש לעמוד בתנאי הכרחי של השקעת מאמץ רב בהשגת המדע, ובהתאם למידת המאמץ משיגים אותו.

שפת המדע

לכל מדע יש שפה משלו. הראשונים ללמוד את המדע, הם אלה שקבעו את מושא המחקר שלו, והסבירו את מהותו בשפה זאת. מכאן ששפה מיועדת להיות חוליה מקשרת, הקרובה ל מהות המדע ולאלה ה לומדים אותו. בשפת המדע טמונות אפשרויות בעלות עוצמה רבה, ביכולתה לתמצת את המידע לנוסחאות ובאמצעותם לתת הסברים עמוקים יותר.

נציגי המדע

המדען העוסק במדע אינו מיחס ערך רב להנאות הגשמיות, ומנצל את הזמן היקר שלו לגילויים ולא לרדיפה אחר הנאות. הוא בוחר להפחית מערכם של החיים הגשמיים ובתמורה לזמן שהוא חוסך בכך שנמנע מרדיפה אחר ההנאות הגשמיות, הוא מקבל ידע.

ההנאה הנחשבת לגדולה ביותר מבין כל הנאות הגשמיות, ולכן גם בלתי ניתנת לתיאור היא קבלת הכרה מהחברה, "מציאת חן בעיני הבריות". סיפוק ההנאה זאת מצדיק את גיוס כל המשאבים והכוחות ודורש וויתור על הנאות אחרות למיניהן. למטרה זאת שאפו להגיע, בכול הדורות והזמנים, כל נציגיה המשובחים ביותר של האנושות, ולמענה הם היו מוכנים להקריב הכל.

נציגי חוכמת הקבלה

כל עוד עניין קבלת ההכרה מהחברה לא איבד את ערכו בעיני האדם, האדם בהחלט עדיין לא מוכן להשגת חוכמת הקבלה. האדם יעדיף לבלות את זמנו בניסיונות לקבל את ההכרה הזאת, וישתווה לאלה המבזבזים את זמנם על הנאות גשמיות, אשר ליבם לא פתוח להשגת חוכמת הקבלה ולהכרת הכוח העליון.

מן האמור לעיל נראה, שאותם התנאים התקפים בכל מדע, תקפים גם לגבי חוכמת הקבלה, אבל בנוסף לכך שחוקרי חוכמת הקבלה נדרשים להפחית מערכם של חייהם הגשמיים, כמו כל חוקרי שאר המדעים, על המדען המקובל גם להפחית מערך קבלת ההכרה מהחברה.

פרסום המדע

מן האמור לעיל ברור, שהמטרה שהציבו לעצמם נציגי המדעים הרגילים היא לקבל את הכרת החברה – ולכן הם מנסים בכל כוחם למצוא למדע שלהם מעטפת חיצונית, שתהיה מקובלת על לב ההמונים, מפני שהם נחשבים לעיקר האנושות והפרסום מתרחש דרכם . (אין הכוונה למדענים הנכבדים והמסורים, אלא לעסקנים מטעם המדע, למרות שגם אלה חייבים לשוות למדע מראה פרסומי, כדי לקבל מהחברה הקצבות ושאר תנאים הכרחיים לפיתוח המדע).

הסתרת חוכמת הקבלה

לומדי חוכמת הקבלה מעולם לא שאפו לפרסמה ולהציגה כך שתתקבל על דעת החברה, וזאת משום שללימוד חוכמת הקבלה האדם מגיע רק תחת לחץ הקול הפנימי שלו. ורק אז הוא מוכן להפחית מערכם של:

• רצונות הגוף,

• הנאות חומריות,

• מציאת חן בעיני החברה.

זאת הסיבה לכך שהמדענים המקובלים לא גילו בחוגים החברה הרחבים את שיטת ההתפתחות המדעית של חוכמת הקבלה. הם טענו, שאת חוכמת הייחוד עם הכוח העליון, יש לגלות רק במקום הנכון ורק לאלה שיבינו ויקבלו אותו בצורה נכונה.

כי אחרת, גילוי מהות חוכמת הקבלה תגזול מהחברה את יכולתה להתענג מהנאות הגוף, מעושר ומכבוד, למרות שעדיין אינה מרגישה צורך לוותר על הנאות אלה, המהווים את פסגת ספוק עבורה, הנאות מ:

• עושר,

• משלטון ומכבוד (כלומר, מ קבלת הכרה מהחברה)

בתמורה לרכישת הקשר עם הכוח העליון, אסור לשלול מהחברה את האפשרות להתענג, משום שבתענוגים ובשאיפה אליהם היא מתפתחת, עד שמגיעה לשאיפה אל העליון.

לכן בימינו, מתגלים בחברה סימני אכזבה מכל ההנאות שפורטו לעיל, ויש בה נכונות פנימית לקשר עם הכוח העליון, ולכן חוכמת הקבלה מתגלה ומגלה את מהותה ואת מטרותיה בחוגי החברה הרחבים.