"בנים אתם להוי' אלקיכם" (דברים יד א). ועי' בזהר (ויחי הסולם אות רעו, ועוד) כי בזמן שלמה שהיתה סיהרא באשלמותא, כמו בן שכל מה שחסר לו מיד הולך לאביו, וממלא לו, כן כל אחד ואחד מישראל בהרגישו איזה חסרון, מיד הולך לבית המקדש ומקריב קרבן והשי"ת עונה לו מיד. ואין לך התגלות אהבה גדולה מזו, וחביבה יתירה מודעת להם, שנקראים בנים למקום.
...שני בני אדם הלכו בדרך, אחד מצא נחש, לקחו לביתו, טפל בו תמיד, האכיל אותו והשקה אותו, עד שגדל בכל קומתו, קם עליו הנחש והרגו, הרי משלם רעה תחת טובה.