מסמך "דיסלדורף" | מאמרים | הרב ד"ר מיכאל לייטמן | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / מאמרים / מסמך "דיסלדורף"
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מסמך "דיסלדורף"

עיקרי הדברים לנאומו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן בכנס המדעי הבינלאומי, דיסלדורף, גרמניה 23-25/03/2006
24.03.06
(תרגום מאנגלית לעברית)

1. המשבר הכלל עולמי ההולך ומחריף מחייב פיתרון. מדענים בעלי שם ופילוסופים מכל רחבי העולם לומדים וחוקרים את המשבר, ולמרות זאת, איננו יכולים לומר בעת הזאת שאנו מבינים את גורמי המשבר. יתרה מכך, איננו יודעים באילו צעדים לנקוט על מנת להביא לפתרונו.

כיום איננו יכולים יותר להתכחש לקיום המשבר. תיאוריות המתייחסות לטבעו והצעות כיצד לסלק אותו – מצויות בשפע. במצגת זו אנסה לתאר את המצב הנוכחי של האנושות, מנקודת המבט של המדע שבו אני עוסק מזה שלושים שנה - מדע הקבלה.

2. בזמנים קדומים, האדם היה קרוב יותר לטבע, וניסה לשמר קשר אישי איתו. היו לכך שתי סיבות:

·האגואיזם הבלתי מפותח לא הרחיק אז את האדם מהטבע, וגרם לבני אדם להרגיש כחלק אינטגראלי ממנו;

·הידע המועט אודות הטבע עורר יראה מפניו, ואילץ את האדם להתייחס אל הטבע כעליון.

3. משתי הסיבות המתוארות לעיל, האדם שאף לא רק לצבור ידע על התופעות המתרחשות בעולם הסובב, אלא גם להכיר את הכוחות המנהיגים את העולם. בני אדם לא יכלו להסתתר מפני איתני הטבע כפי שהם עושים זאת כיום, כשהם מתחמקים מכוחות הטבע לתוך עולם שיצרו בצורה מלאכותית. אברי החישה שלהם, עדיין לא היו מעוותים או מנוונים על ידי טכנולוגיה מודרנית, והם יכלו לחוש את העולם הסובב בצורה מעמיקה יותר. הפחד מפני הטבע בד בבד עם הקִרְבה אליו, דרבנו את האדם לגלות מה הטבע רוצה ממנו, האם יש לטבע תכלית, ולשם מה יצר הטבע את האדם. האנושות שאפה להבין את זה בצורה המעמיקה ביותר האפשרית.

4. מדענים קדומים חָלְקו ביניהם את הידע על הטבע. גם מקובלים חָלְקו את ידיעותיהם עם מדענים. הקבלה חוקרת את המערכת השולטת על עולם שלנו. תפקידה העיקרי הוא להסביר את סיבות הבריאה ואת מטרותיה.

אינני מתייחס, כמובן, לְמָה שנמכר בימינו תחת השם "קבלה", תוך ניצול הפופולאריות שלו. קבלה אותנטית הינה מדע רציני החוקר את מבנה היקום; הקבלה היא זאת שהעניקה את בסיס הידע למדעים רבים. הקשר בין מקובלים ופילוסופים קדומים, הביא לעלייתה של הפילוסופיה העתיקה, שבתורה הפכה למקור של המדע. לכבודם של מארגני הסימפוזיון שלנו, בחרתי בכוונה הצהרות בנושא זה, של מלומדים ומדענים גרמנים.

5. יוהָנֶס רויְכְלִין כותב בספרו "על האמנות הקבלית" ( :(De Arte Cabbalistica

"מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתירגם את המילה 'קבלה', שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית 'פילוסופיה'".

"קבלה אינה משאירה אותנו להעביר את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו לפסגת הידיעה".

משך מאות בשנים, הייתה הקבלה תורה נסתרת, חכמה סודית. בשל כך נולדו מסביב לקבלה אגדות ורעיונות מופרכים רבים, המבלבלים כל אדם בן ימינו שמנסה לברר את המקורות האמיתיים.

לייבניץ במיוחד, המתמטיקאי והפילוסוף הגדול, כתב על זה בספרו "כתבים בסיסיים על יסודות הפילוסופיה" ( (Hauptshriften zur Grundlegung der Philosophie:

"כיוון שנעדר מהאנושות המפתח הנכון אל הסוד, התשוקה לידע הנעלם התבזבזה לשטויות ולאמונות טפלות. כך התהוותה סוג של קבלה עממית הרחוקה ביותר מהקבלה האמיתית. ותחת שם שקר – מאגיה נוצרו דמיונות שונים הממלאים ספרים רבים".

6. הפילוסופיה הטמיעה בתוכה חלק מהקבלה, אך לקחה את זה לכיוון שונה. כתוצאה מכך נולדו המדעים המודרניים, החוקרים את עולמנו החומרי ואת חוקיו על פי התופעות הנתפסות בחמשת חושינו.

בה בעת, החוכמות העתיקות ובכלל זה הקבלה, נשארו מחוץ לתחום עניינם של החוקרים. מה שהמדע לא הצליח להבין, מה שנשאר בלתי מושג עבורו, נכנס תחת ההגדרה של כתות, פולחנים ומנהגים. החוכמות העתיקות אט אט נשכחו.

7. מדע ודת הם שני נתיבים מקבילים, בהם הלכה האנושות בחקירתה את העולם הזה, מתוך ניסיון להבין את מקומו של האדם ואפשרויותיו, ולהגדיר את מטרת הקיום ואת משמעותו. יחד עם זאת, שני הנתיבים גם יחד הסיטו את האנושות מדרכה להשגת הכוח השולט העליון ולהתאמה אליו. במקום ללמוד את הטבע במטרה לדעת מה הטבע רוצה ממנו ועל ידי זה לשנות את עצמו, האדם למד כיצד לשנות את הטבע ולכבוש אותו רק לצורך סיפוק האגואיזם שלו עצמו.

8. המשברים בכל תחומי הפעילות האנושית, החל ממשברים בתחום המדע ועד למשברים אישיים, מעלים את אותה שאלה נצחית על משמעות החיים ומטרתם. בהדרגה אנו הופכים לבטוחים יותר ויותר שאיננו יודעים דבר אודות הטבע, על הסיבה לקיומנו, על הכוחות ששולטים ועל מטרת הקיום. הצרות מובילות אותנו לקבל את הקיום של החוכמה העתיקה של התכנית העליונה בטבע. כיוון שהמדע לא מסוגל לספק תשובות לשאלותינו, זה מחייב אותנו לחפש גישה חדשה לטבע, ומוביל אותנו לתור אחר האמת בדת, באמונות ובמיסטיקה. המשבר החיצוני הוביל אותנו למשבר פנימי, ואנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים בעולם הזה.

9. העניין העצום בתורות אלה המסבירות את חיינו לא באמצעות מחקר מדעי, אלא באמצעות שיטות "על טבעיות" שונות, נמשך ב 30 השנה האחרונות - ומתפוגג כעת ממש אל מול עינינו. מכל התפיסות המופרכות של האדם, נותרו עדיין כמה שאותן האנושות צריכה עדיין לנסות, לדחות, ובסופו של דבר, לשכוח.

בזממנו, האנושות מגלה מחדש דרך המיסטיקה, את החוכמות העתיקות האמיתיות. על מדע הקבלה, הנגלה בשנים האחרונות, לשחק תפקיד מפתח בתהליך זה.

הקבלה, כמו התורות העתיקות האחרות, הופיעה לפני כ 5,000 שנה במסופוטמיה, ערש הציביליזציה. שָם האנושות גילתה אותן, ולאחר מכן שכחה אותן עד זמננו. כעת הן מתגלות מחדש. אין זה מקרה שאותו מקום בו שכנה מסופוטמיה העתיקה, הוא היום מרכז ההתנגשות של התרבויות.

10. התפתחות האגואיזם האנושי קובע, מגדיר ומעצב את כל ההיסטוריה של המין האנושי. האגואיזם המתפתח דוחף את האדם ללמוד את הסביבה כדי לממש את הרצונות האגואיסטיים המתעצמים. בניגוד לדומם, לצומח ולחי שבטבע העולם שלנו, האדם מתפתח ללא הרף, בכל דור ובכל אדם במהלך קיומו הקצר.

האגואיזם האנושי מתפתח דרך חמש דרגות, בעוצמה מתגברת והולכת. בזמנים קדומים, האדם לא היה אגואיסטי דיו להעמיד את עצמו בניגוד, בהופכיות לטבע. הוא חש את הטבע ואת כל מה שמסביבו, ותחושת ההדדיות הייתה דרך ההתקשרות שלו עם הטבע. במובנים רבים, הייתה זו התקשרות שקטה, כמו בטלפתיה, ברמה רוחנית מסוימת. צורת התקשרות כזאת עדיין קיימת בקרב ילידים.

הרמה הראשונה של הצמיחה האגואיסטית עוררה מהפכה במין האנושי. צמיחה זו יצרה רצון לשנות את הטבע לתועלת האדם, במקום לשנות את האדם כך שיהפוך דומה לטבע. באופן מטפורי, הרצון הזה מתואר כרצון לבנות מגדל שמגיע לשמיים, לשלוט בטבע.

11. האגואיזם שגדל תלש את האדם מן הטבע. במקום לתקן את ההופכיות הגדלה שלו מן הטבע, העז האדם לדמיין שיוכל להשיג את הבורא באופן אגואיסטי, לא דרך תיקון האגואיזם אלא על ידי שליטה על הכל.

בצורה זו, האדם מיקם את ה"עצמי" שלו בניגוד לסביבה, בהופכיות מן החברה ומן הטבע. במקום לתפוס את הסובבים אותו כקרובים לו וכשייכים, ואת הטבע כביתו, האדם חדל להבין את הטבע ואת הזולת. האהבה התחלפה בשנאה; אנשים הפכו מרוחקים זה מזה, והאומה היחידה של העולם העתיק התפצלה לשתי קבוצות, שנדדו מזרחה ומערבה. לאחר מכן, כל קבוצה בתורה התחלקה לעוד אומות רבות. היום אנו עדים לתחילת התכנסותה וחיבורה מחדש של לאומה אחת ויחידה.

12. התורה מתארת זאת דרך משל ("בראשית" פרק י"א, פסוקים א' עד ח'): "ויהי בנוסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם...: ויאמרו איש אל-רעהו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה-לנו שם פן-נפוץ על פני כל הארץ: וירד ה' לראות את-העיר ואת-המגדל אשר בנו בני האדם: ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה הַחִלָּם לעשות ועתה לא-יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות: הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו: ויפץ ה' אותם משם על-פני כל-הארץ ויחדלו לבנות העיר".

13. יוספוס פלביוס כותב שנמרוד דרבן את האנשים להמרות את פי הבורא. כדי לנקום את מות אבותיהם הקדמונים, הוא יעץ להם לבנות מגדל שיהיה יותר גבוה ממה שהמים יכולים לעלות, במקרה שהבורא ישלח שוב את המבול. מבלי לחסוך במאמץ ובהתלהבות, הם התחילו לבנות את המגדל. בראותו שבני האדם אינם מתקנים את עצמם אחרי הלקח של המבול, הבורא גרם להם לדבר בלשונות רבים. אז הם כבר לא הבינו זה את זה, ונפוצו. המקום שבו המגדל נבנה נקרא היום "בבל" (מלשון בלבול), מאחר והוא היה המקום של בלבול הלשונות, במקום הלשון האחת שהייתה להם לפני כן.

14. בתחילת המאה ה 20, גילה הארכיאולוג הגרמני רוברט קולְדֶוֶוי (Koldewey) בבבל את שרידי המגדל, בגודל של 90X90X90 מטר. גם הרודוטוס, שחי במאה החמישית לפני הספירה, תאר את המגדל כפירמידה בעלת שבע שכבות, באותו גודל.

מקורות היסטוריים מדווחים שבמכרז בבל הייתה עיר המקדש אֶסָגִילה (Esagila), ולא רחוק משם עמד מגדל בבל, מקדשו של מַרְדוּךְ (Marduk), האל העליון. המגדל היה קרוי אֶתֶמֶנָאנְקי (Etemenanki), שמשמעותו אבן הפינה של השמיים והארץ.

באותם ימים, אֶסָגִילה הייתה המרכז הדתי של העולם, במאבקו כנגד הדת המונותאיסטית. האסטרולוגיה, סימני גלגל המזלות וההורוסקופים, חיזוי עתידות, מיסטיקה עם מספרים, ספיריטואליזם, לחשים, קסמים וכישופים, עין רעה, זימון רוחות רעות - כל אלה התפתחו באסגילה. אמונות אלה מתקיימות עד היום, ובמיוחד בימינו אנו עדים להתפרצותם הסופית.

15. מאז אותו זמן, ובמהלך 5,000 השנים האחרונות, האדם התעמת עם הטבע, כלומר עם תכונת האלטרואיזם המוחלט. במקום לתקן את האגואיזם הגדל והולך ללא הרף לאלטרואיזם, במקום השתוות עם הטבע, האנושות בנתה מגן מלאכותי שיגן עליה מפני הטבע. במשך 5,000 השנים האחרונות האנושות פיתחה את המדע ואת הטכנולוגיה כדי שיסייעו לה להתגונן מפני הטבע, וזוהי בעצם הקמת מגדל בבל. וכך, במקום לתקן את עצמנו, אנחנו רוצים לשלוט בטבע.

16. האגואיזם אשר הלך וגדל מאז במין האנושי, מגיע היום לשיאו. האנושות התפכחה מהאשליה שניתן לספק את האגואיזם על ידי התפתחות טכנולוגית או חברתית. היום אנחנו מתחילים להבין, שמאז אותו משבר בבבל, צעדנו על נתיב שווא.

במיוחד היום, כאשר אנו מכירים במשבר ובמבוי הסתום בהתפתחותנו, ניתן לומר שהרס מגדל בבל הוא בעצם עימות בין האגואיזם לבין הבורא. לפני כן, מגדל בבל נהרס על ידי הכוח העליון, אולם כיום הוא נהרס במו ידינו, במודעותנו שלנו. האנושות מוכנה היום להכיר בכך שהנתיב אותו בחרה, לפצות על ההופכיות האגואיסטית מן הטבע על ידי טכנולוגיה, במקום לתקן את האגואיזם לאלטרואיזם - מוביל למבוי סתום.

17. התהליך שהתחיל בבבל, של היפרדות לשתי קבוצות שהתרחקו זו מזו גיאוגראפית ותרבותית, מגיע היום לשיאו. במהלך 5,000 השנים האחרונות, כל קבוצה התפתחה לציביליזציה המורכבת מאומות רבות ושונות. קבוצה אחת היא מה שאנחנו קוראים לו התרבות המערבית. הקבוצה השנייה כוללת את התרבות המזרחית המכילה את הודו, את סין ואת העולם המוסלמי.

אין זה מקרה שאנו עדים היום להתנגשות ענקים בין ציביליזציות, המאיימת על יציבות האנושות. זהו אחד מגורמי המפתח במשבר הכלל עולמי. יתר על כן, ההתנגשות הזאת משקפת את שיאו של התהליך שהתחיל עם נפילת מגדל בבל. בבבל, האומה היחידה התחלקה כיוָון שהאגואיזם הפריד בין חבריה. עכשיו הגיע הזמן שחבריה של אותה אומה אחת של המין האנושי יתאחדו מחדש לעם אחד, מאוחד. היום אנחנו מצויים בנקודת ההיפרדות שהתרחשה בזמן בבל. אלא שהיום, בשונה מאז, אנו מודעים למצבנו.

לפי חוכמת הקבלה, ההתנגשות הזאת, המשבר הכלל עולמי, ועלייתן של המיסטיקה והאמונות התפלות, מהווים את תחילתו של החיבור מחדש של כל האנושות לציביליזציה חדשה ומאוחדת, בדומה למצב ששרר טרם מגדל בבל.

18. בתקופת הבלבול הבבלי, הקבלה התגלתה כידע על הסיבה לגדילה ההדרגתית של האגואיזם האנושי. הקבלה קובעת שהטבע של כל מה שקיים, הוא רצון אגואיסטי למילוי עצמי.

יחד עם זאת, רצונות אגואיסטיים אינם יכולים להתמלא בצורתם הטבעית, כיוון שמילוי הרצון מבטל אותו, וכתוצאה מכך הוא כבר לא מורגש. בדומה לכך, המזון אמנם מפחית את תחושת הרעב, אך יחד עם זאת, התענוג שבאכילה נכבה בהדרגה.

אולם, כיוון שאיננו יכולים להתקיים ללא הנאה, אנחנו חייבים לפתח ללא הרף רצונות חדשים, כדי שנוכל למלא אותם. אחרת, לא נרגיש תענוג. המרדף האינסופי הזה אחר תענוג הוא בעצם כל חיינו, אף כי את התענוג עצמו לא ניתן להשיג. בסופו של דבר, ההתפכחות מהאשליה והריקנות גורמות לדיכאון, ומובילות לסמים.

19. אם מילוי מבטל הן את הרצון והן את המילוי, אזי האם זה בכלל אפשרי לחוות תענוג מתמשך? חוכמות עתיקות מספרות באופן מטפורי שהאדם נוצר כנברא יחיד. כלומר, במקור כל בני האדם היו מחוברים כאדם אחד. זאת בדיוק הצורה שהטבע מתייחס אלינו – כאל בן אדם אחד.

האב טיפוס הקולקטיבי הזה נקרא "אדם", מהמילה "דומה". בארמית, השפה המדוברת של בבל העתיקה, משמעותה היא "דומה לבורא". במקור, אנחנו נוצרנו מקושרים פנימית כאדם אחד. אולם, עם צמיחת האגואיזם שלנו, איבדנו בהדרגה את תחושת האחדות, התרחקנו זה מזה יותר ויותר עד שבסופו של דבר, הגענו לנקודה של שנאה הדדית.

20. על פי חוכמת הקבלה, תכנית הטבע היא שהאגואיזם שלנו יגדל עד אשר נכיר במצבנו. כיום, הגלובליזציה מראה לנו שמצד אחד כולנו קשורים יחד, ומצד שני, האגואיזם שלנו, המנופח לממדים עצומים, הוא הגורם לניכור בינינו.

הסיבה שבגללה היה עלינו להיווצר בתחילה כנברא היחיד, ולאחר מכן להיות מופרדים לפרטים אגואיסטיים, מרוחקים ומנותקים זה מזה, היא שזו הדרך היחידה שבה נוכל לראות את ההפכיות המוחלטת שלנו מן הבורא, ולהכיר בתכונת האגואיזם האבסולוטי שלנו. במצב זה נכיר בחסרונות האגואיזם, באופיו המוגבל ובחוסר התקווה שבו, ונגיע לכך שנשנא את הטבע האגואיסטי שלנו, המפריד אותנו זה מזה ומהטבע, ונפתח רצון להתאחד, לשנות את הטבע שלנו להופכי ממנו, לטבע אלטרואיסטי. על ידי כך נמצא באופן עצמאי את הדרך לשנות את עצמנו לאלטרואיסטים, ולהתקשר מחדש עם האנושות כולה כשלם יחיד ומאוחד.

21. בדיוק כשם שתאים אגואיסטיים שנאספים לגוף אחד מבטלים את האגואיזם הפרטי שלהם למען קיום הגוף, וכתוצאה מכך מרגישים את חיי הגוף כולו, חייבים גם אנחנו להגיע לקשר כזה בינינו. ואז, במידת הצלחתנו בהתאחדות, נרגיש את הקיום הנצחי של הטבע, במקום לחוש את קיומנו החומרי הנוכחי.

העיקרון העתיק של "ואהבת לרעך כמוך" קורא לנו לעשות זאת. עיקרון זה היה תקף עד לבניית מגדל בבל, ושולב לאחר מכן ביסודותיהן של כל הדתות שנבעו מחוכמת בבל העתיקה, אחרי הרס מגדל בבל והתחלקות העם האחד לעמים ולמדינות. על ידי ביצוע החוק הזה, האדם כבר לא נשאר כאגואיסט מבודד וריקן, אלא מרגיש את חיי האורגניזם כולו, "אדם", בהידמות לבורא. במילים אחרות, במצב הזה אנחנו מרגישים את קיומו המושלם והנצחי של הטבע.

22. במיוחד עתה, האלטרואיזם הפך להכרחי להישרדות האנושות, וזאת כיוון שעכשיו ברור שכולנו תלויים לחלוטין זה בזה. ההכרה הברורה הזאת מציבה הגדרה חדשה של האלטרואיזם: כל כוונה או פעולה שאינה נובעת מרצון לעזור לאחרים, אלא מהכרח לקָשֶר את כל האנושות לשלם אחד - נחשבת אלטרואיסטית באמת. על פי חוכמת הקבלה, כל הפעולות האלטרואיסטיות שאינן מכוונות לאיחוד כל האנושות לגוף אחד, יתגלו כפעולות חסרות תכלית. בנוסף, בעתיד יהיה ברור שאיננו צריכים לעשות אף פעולה או לבצע תיקון כלשהו בחברה האנושית, אלא רק להתאחד כגוף אחד.

23. שינוי גישת האדם כלפי הזולת מגישה אגואיסטית לגישה אלטרואיסטית, מעלה את האדם לתפיסת עולם אחר, נוסף. אנו תופסים את העולם באמצעות אברי החישה שלנו, ומקבלים מה שנראה לחושינו כתחושת החיים שלנו. התפיסה האגואיסטית הנוכחית מאפשרת לנו להרגיש רק את הרשמים שלנו עצמנו מהסביבה. תיקון הטבע שלנו יאפשר לנו להרגיש לא את מה שקורה בתוכנו, אלא את מה שקורה מחוץ לנו, את הטבע בשלמותו.

בדרך זו, על ידי כך שנתפוס מה שקורה מחוץ לנו במקום את מה שקורה בתוכנו, נעבור לתפיסת העולם הסובב אותנו כולו, במקום של חלק ממנו בלבד. לבסוף, אנחנו מגלים שהעולם סביבנו הוא כוח אלטרואיסטי יחיד של הטבע.

כשאנו מתאחדים איתו, אנו חשים את קיומנו כפי שהטבע קיים - נצחי ומושלם. אנחנו מזדהים עם תחושה זו, היא שולטת בנו, ובמצב זה אפילו כשהגוף שלנו מת, אנו מרגישים את עצמנו כממשיכים להתקיים בטבע הנצחי. במצב כזה, החיים והמוות הגשמיים אינם משפיעים על תחושת הקיום שלנו, כיוון שהתפיסה האגואיסטית הפנימית שלנו כבר התחלפה בתפיסה חיצונית, אלטרואיסטית.

24. ב"ספר הזוהר" שנכתב לפני כ 2,000 שנה, כתוב שלקראת סוף המאה ה 20, האנושות תגיע לאגואיזם המירבי שלה, ובה בעת לריקנות המקסימאלית שלה. הספר כותב גם שבאותה עת האנושות תזדקק לשיטת ההישרדות, שיטת המילוי. ואז, אומר "ספר הזוהר", יבוא זמן חשיפת חוכמת הקבלה בפני האנושות כולה, כשיטה להידמות עם הטבע.

25. תיקון האדם ותיקון האנושות כולה להידמוּת לטבע האלטרואיסטי, אינם מתרחשים בבת אחת, ולא בו זמנית בכולם. אלא, תיקון אפשרי במידה שכל אדם והאנושות בכללה מכירים במשבר הכלל עולמי.

התיקון מתחיל כשאדם מגיע להכרה שהטבע האגואיסטי שלו הוא שורש כל רע. לאחר מכן, האדם מחפש אמצעים לשנות את הטבע שלו. החיפוש מביא למסקנה שרק השפעת החברה יכולה לעזור במשימה זו. המשמעות היא, שרק אם חברה משנה את ערכיה ומרוממת את ערך האלטרואיזם, ניתן להביא את תיקון האדם. כשאני אומר אלטרואיזם, אני מתייחס לא לעזרה הדדית, אלא לאיחוד כל האנושות בהידמות לבורא, כערך היחיד בעולם.

26. על החברה להעלות את המודעות האנושית לרמה של הבנת האחריות המשותפת שלנו. זאת, כיוון שהבורא מתייחס אלינו כאל נברא יחיד ומאוחד - "אדם". האדם ניסה להשיג את מטרותיו בצורה אגואיסטית, כשכל אחד עובד לעצמו, אך כיום הוא מגלה שהוא חייב לפתור את בעיותיו במשותף, בצורה אלטרואיסטית. חשיפה הדרגתית של האגואיזם תחייב אותנו ליישם את שיטת הקבלה העתיקה, שביישומה נכשלנו בבבל העתיקה.

27. מקור כל הסבל שנראה היום בעולמנו, הוא הופכיות האדם מן הטבע. כל החלקים האחרים בטבע - דומם, צומח וחי - ממלאים אחר פקודות הטבע באופן אינסטינקטיבי ומוחלט. רק התנהגות האדם מציבה אותו בניגודיות לדומם, לצומח ולחי שבטבע.

כיוון שהאדם הוא פסגת הבריאה, כל החלקים האחרים של הטבע (דומם, צומח וחי) תלויים בו. על ידי תיקון האדם, כל חלקי הטבע, היקום כולו, יעלה לרמתו הראשונית המושלמת, באחדות גמורה עם הבורא.

28. על פי תכנית הבורא, היקום כולו חייב להגיע למצב זה, והזמן שהוקצב לתיקון הוא מוגבל. "ספר הזוהר" מצביע על כך שהתיקון חייב להיות מיושם מתחילת המאה ה21. מזמן זה ואילך, האנושות תידחף לתיקון ידי ייסורים מתגברים.

הכרה במטרת הבריאה וידיעת שיטת התיקון, יאפשרו לנו להגיע למטרה באופן מודע, ומהר יותר מאשר הייסורים שהיו משיגים אותנו במצב האחר. בצורה זו, במקום סבל, אנחנו נרגיש מילוי והשראה, אפילו בזמן שאנו מצויים בדרך התיקון.

הכול תלוי במאמצינו להסביר את סיבת המשבר ואת הדרך לפתרונו, לחברה. עלינו להסביר שהמשבר הוא הכרחי עבורנו, על מנת להשיג את מצב הקיום היפה, הנצחי והשלם ביותר. הסברת המטרה הזאת איננה משימה פשוטה, אולם המשבר המחריף מאפשר לכולנו לתפוס את התהליך כהכרחי ומטרתי. מה שהופך את תקופתנו למיוחדת היא העובדה שביחד עם המשבר המתעצם, נפתח חלון הזדמנויות לשינוי. אנחנו מסוגלים, ומחויבים, להסביר את המשבר כמצב האופטימאלי להשגתה ויצירתה של ציביליזציה חדשה, מתוקנת.

חזרה לראש הדף
Site location tree