ונחזור עתה לבאר ע"פ סדר ששמעתי ממורי זלה"ה כי ענין זה הוא ששמעתי ממורי זלה"ה בפרטות יותר והרחבת דרושים כמ"ש בע"ה וזה החלי בע"ה. תחלה צריך לדעת כי אין האורות הנ"ל יכולין התחתונים לקבל אורם אם לא אחר התיקון שנתקנו בבחי' פרצוף כנ"ל וכמבואר אצלי באורך כי מתחלה היה אור שלהם רב ועצום ואין כח בתחתונים לסובלו וכאשר נתקנו שהוא בחי' פרצוף שלם שאז נמשך האור דרך מסכים והתלבשות בתוך הלבושים הנה נתעבה האור מעט וגם נתמעט ויצא ונמשך דרך נקבים וצינורות וחלונות דקים ושערות דקים מאד בסו' הפרצוף (נ"א כצ"ל ונתקן הפרצוף) ע"י ב' דברים אלו שהם התעבות האור וגם מיעוטו אז היה כח בתחתונים לקבל אור העליון והרי נתבאר לך ענין התיקון הנזכר בב' אדרות מה ענינו. ונתחיל לבאר סדר תיקונם הנה אותו ראש העליון דל"א הנקרא עתיק יומין הנה הוא הראשון שבכל י"ס הנ"ל הנקרא מקוריות ושרשיות לכל האצילות אמנם בראש זה אין בו תפיסה כלל ולא נוכל להרחיב בו הדיבור והביאור הצריך לו אבל דע שהנה הוא כלול מי"ס שבו שהם כחב"ד חג"ת נה"י והענין כי הנה כל אחד מהי"ס המקוריות והשרשיות הנ"ל כל א' וא' מהם כולל יו"ד כי כל דבר שנקרא ראש הוא כלול מי' והנה רישא עלאה כבר נתבאר שנקרא עתיק יומין וכלול מי' אמנם הט' ספי' אחרות חלוקים הם באופן זה כי כח"ב שבהם הם ג' רישין דעתיק שהוא א"א וחג"ת שבהם הם ג' רישין דז"א ונה"י שבהם הם ג' רישין דנוקבא דז"א אשר ענין זה תבין במה שהודעתיך כי ג' מוחין דנוקבא דז"א הם בחי' נה"י והבן זה מאד. והנה ההוא רדל"א הנה הוא מתלבש בא"א שהוא בחי' כללות אותן ב' רישין תתאין מאותן הג' רישין הנזכר באדר"ז כי נודע הוא שכל עליון וגבוה מחבירו הוא מלובש בתחתון כדי להאיר בו ולהחיותו וכבר הודעתיך לעיל כי אלו ב' רישין תתאין שבג' רישין הנ"ל הנה הם (סוד) כתר חכמה דא"א שהם ב' ספי' הראשונות מן הט"ס מקוריות ושרשיות כנ"ל ואלו התרין ראשין שהם כתר חכמה דא"א הנה הם בחי' גולגלתא ומוחא סתימאה דא"א הנזכר באדר"ז הנ"ל. ואמנם תרין רישין אלו מתחלקין ונעשין תלת רישין מלבד הרישא עילאה דל"א אמנם השנים לבדם נחלקים ונעשין ג' רישין וג' רישין אלו נקרא גולגלתא ומוחא ואוירא והם למטה מהאי רדל"א כנ"ל. לכן נבאר עתה המאמר הנ"ל שבתחלת אדר"ז דרפ"ח מאמר תלת רישין אתגלפין דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא וכו' וכבר נת"ל כי הם מתבארות שם ממטה למעלה והם רישא חדא הוא חכמה סתימאה שבא"א שבתוך הכתר שלו ולמעלה ממנו הוא ע"ק לכן אמר בה רישא עלאה לפי שהיא יותר עליונה מן האחרות הנ"ל והוא כתר דא"א הנקרא גולגלתא דיליה ולמעלה מכולם רישא דכל רישין וכו' והנה ביאור ג' רישין אלו הוא כי הנה בכל ראש וראש מאלו ג' צריך שיהיה בו בחי' כלים ובחי' עצמות ורוחניות שבו וכפי זה יהיה ו' בחי' וכל א' מאלו הו' בחי' מתחלק לג' אחרות ונמצא כללותן עולה ח"י אשר הוא סוד חי העולמים כי מאלו הח"י בחי' מתפשט החיות בכל העולמות כולם וגם בעולם אצילות. ועתה נבאר ח"י בחי' אלו בע"ה הנה רדל"א שהיא עליונה שבג' רישין אינו בכלל ג' רישין הנ"ל שהזכרנו עתה שנעשין ח"י בחי' כי רדל"א היא עליונה מאד ואין בנו רשות לבאר ענינה לפי שבתוך האי רישא מתלבש א"ס ואינו דומה אל ב' רישין תתאין מיניה לפי שאלו הב' רישין כל א' מהם יש בו בחי' כלי ובתוך הכלי יש בחי' הרוחניות והעצמות שבה ואח"כ הראש הב' בב' בחי' מתלבשות תוך הראש הג' בב' בחי' אמנם רדל"א שהוא בחי' מלבוש לא"ס אינה מתלבשת תוך הראש הב' דוגמת הראש הב' המתלבש תוך הראש הג' כנ"ל כי ראש הא' אינו כך לגו מן הראש הב' רק למעלה ממנו כי לרוב רוחניותו כנ"ל אין ראש הב' יכול להלבישו וז"ש תלת רישין אתגלפין כו' וביאר כי הם בחי' דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא פי' כי ראש הב' הוא לגו מן הג' ומתלבש בתוכה כנודע אבל ראש העליונה עם הב' אינו בבחי' דא לגו מן דא רק בבחי' דא לעילא מן דא כי הראש העליונה נקרא רדל"א והוא לעילא מן ב' רישין הנקרא א"א ואינה מתלבשת כלל רק ז' התחתונים כנודע המתלבשין בא"א. והנה אריך אנפין הוא שם כולל ב' רישין דהיינו כתרא ומ"ס שאלו הם ב' רישין שתחת רדל"א והנה כל ראש צריך שיהיה כלול מי' ולכן מתחלקין לב' בחי' והוא כי כל א' מב' יש בו בחי' י"ס כי בכתר יש י"ס וכן בחכמה סתימאה הנקרא רישא ממש והענין הוא כי הראש הראשונה שבהם הוא בחי' כתר ויש בה י"ס כנ"ל והנה הוא מסבב את מ"ס ונקראת גולגלתא באדרא וכן מלת כתר מלשון כותרת ר"ל מקיף כי גולגלת מקיף המוח ובתוך הגולגלת הזה יש בתוכו בחי' מוח סתום מאד מלבד מ"ס דא"א שהוא תחת י' דכתר לכן המוח הזה עליון מאד וסתום ונקרא בשם אוירא עלאה כנזכר בב' אדרות ובספ"ד והאי אוירא הוא בין גלגתא לקרומא דחפיא עליה דחכמה דמ"ס ואתקרי בספ"ד בפ"ק קרומא דאוירא דאזדכך כו' ולמטה ממנו יש בחי' חכמה דא"א נקרא באדרא מ"ס דעתיק והנה המוח
העליון ההוא שבכתר א"א הנקרא בשם אוירא אע"פ שבערך כתר עצמו הוא נקרא בשם מוח שבו עכ"ז הוא נעשה גלגלתא ממש בערך חכמה דא"א שהוא מ"ס דא"א וע"כ גם המוח העליון ההוא הנק' אוירא נק' גם הוא רישא ממש בערך החכמה מ"ס דא"א והרי נתבאר איך הב' רישין שהם כ"ח שבו נכללין בג' רישין ממש והם כתר רישא עלאה ואוירא רישא תניינא ומ"ס רישא תליתאי מלבד רישא דל"א הנק' ע"י שאע"פ שבאדרא נקרא הכתר וחכמה דא"א בבחי' ב' רישין בלחוד עכ"ז הם ג' רישין ממש אשר אין מכללם רדל"א: