וכדי שתבין כל זה נבאר ענין או"א היטב הנה אבא לוקח משם מ"ה מבינה שבו הכתר והחכמה שבי' ספירות דבינה זו ואמא לוקחת בינה דבינה דמ"ה ואפשר שגם הכתר נחלק לחצאין חציו לו וחציו לה אלא שכפי הנראה מדרוש שלוח הקן בש"ע נהורין כי כתר שלה טמיר וגניז באבא א"כ נראה שכל הכתר לקחו אבא ולכך נקרא טמיר וגניז יתיר מינה ויש"ס לקח ו"ק דבינה דמ"ה ולכן נקרא יש"ס הוא ז"א שבו ותבונה לוקחת מלכות דבינה דמ"ה לכן נקרא התבונה מלכות נפש תבונה כנזכר בתיקונים דמ"ג וכשם שאו"א לא מתפרשין וישראל ורחל מתפרשין לזימנין כן או"א נרמזין בחיבור גדול בי' ראשונה שבהוי"ה כנודע לפי שהם חו"ב דבינה דמ"ה. אך ו"ק דבינה דמ"ה עם מלכות דבינה דמ"ה שהם יש"ס ותבונה הם דומין לזו"ן ואינן כ"כ מחוברים חיבור גדול כמו או"א. ואמנם מב"ן לקח אבא ו"ק דחכמה דב"ן כי הרי ג"ר לקחם עתיק לצורך הנקבה שלו ומלכות דחכמה דב"ן לקח יש"ס ולכן נרמז גם הוא בסוד נקבה בה' ראשונה דהוי"ה כנודע. ואמנם מבינה דב"ן הד"ר שהם כח"ב חסד לקחם עתיק ואז ה' קצוות דבינה דב"ן שהם גבו' תפארת נה"י לקחתן אמא ומלכות דבינה דב"ן לקחה תבונה נמצא כי אבא יש לו מ"ה וב"ן, ואמא יש לה מ"ה וב"ן, ויש"ס מ"ה וב"ן, ותבונה מ"ה וב"ן אך א"א ועתיק אינם כן רק הזכרים לקחו מ"ה לבדו והנקבות ב"ן לבדם לכן הם מחוברים בפרצוף א'. אך באו"א שהם זכר ונקבה נפרדין מוכרח שכל א' יהיה בו מ"ה וב"ן כדי שלא יתפרדו לגמרי וז"ס הבן בחכמה וחכם בבינה וכעד"ז בזו"ן כי ז"א יש לו ו"ק דב"ן וו"ק דמ"ה ונוקבא יש בה מלכות דמ"ה ומלכות דב"ן נמצא כי בז"א יש בו חו"ג שהם מ"ה וב"ן וכן בנוקבא. ואמנם ז"א שלוקח מוחין שלו כפולים מצד אבא ומצד אמא היו אז החסדים דמ"ה וחסדים דב"ן באבא וגבורות דמ"ה וגבורות דב"ן באמא ואח"כ בהכנסם בז"א נתחלפו ואז החסדים דב"ן נשתתפו עם הגבורות דב"ן בנה"י דאמא וגבורות דמ"ה עם חסדים דמ"ה נשתתפו בנה"י דאבא נמצא מוחין דאמא כולם דב"ן ודאבא כולם דמ"ה ומן הנ"ל תבין מ"ש במ"א כי כתר דאבא הם טעמים וט"ס הם נקודות כי כתר שבו הוא כתר דבינה דמ"ה כנ"ל וכל כתר שבכל ספירה וספירה הוא טעמים וזכור זה היטב וט"ס תחתונות של אותו ספירה הם נקודות דמ"ה לבד מאותן השינוים שמצאנו כי לפעמים נאמר כי בינה היא אהי"ה ולפעמים נאמר שהוא ס"ג ועם הנ"ל אפשר לישבו כי זה הוא בב"ן וזה הוא במ"ה שבה או זה באמא וזה בתבונה או זה בג"ר וזה (נ"א בז"ת) בג"ת ודוק ותשכח כי יותר נראה שאהי"ה הוא בחלק מ"ה אך ס"ג הוא בחלק ב"ן כי הרי ב"ן שרשו מס"ג שהם הנקודות כנודע שהם המלכים שמתו. גם תבין איך כל אבא הוא חכמה או חכמה דב"ן או חכמה דבינה דמ"ה אך לעולם אמא היא בינה או בינה דבינה דמ"ה או בינה דב"ן ולכן יכול להתקשר מ"ה עם ב"ן בין באבא בין באמא שכולם הם חכמה וזה באבא אלא שחכמה דב"ן נעשה צד נוקבא לחכמה דבינה דמ"ה או כולם הם בינות באמא אלא שבינה דבינה דמ"ה נעשית צד זכר לבינה דב"ן:
ובזה אפשר לתרץ כנ"ל בענין קין והבל כי זהו הענין כשנכנסים בז"א. נה"י דאו"א אך שם בחטא אדה"ר לא נכנסו בו רק מוחין דאמא לבד ואז אין חליפין נמצא החו"ג דאמא הם ממ"ה וב"ן נמצא כי קין הוא מגבורות דב"ן והבל מחסדים דמ"ה כנלע"ד חיים: