כלל העולה כי בכל הצלם יש ט"ס שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר כי הרי הי' חוזר לא' ויש בו כ"ז ספי' בינונית נגד כ"ז אותיות התורה ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות והם גימ' כס"א להורות כי הת"ת נעשה כסא אל הכבוד שלמעלה ממנו והנה כל בחי' אלו נקרא בחי' חיצוניות שבז"א כנ"ל שיש בו ג' כלים זעג"ז וזהו בחי' כלי החיצוניות שבו והרי בארכו יש ט"ס כנ"ל. ואמנם גם ברוחב ובעוביו צריך שיהיה עד"ז כנ"ל. ונמצא שצריך שיהיה ברוחב ועוביו ג' בחי' ט"ס הנ"ל. כדי שתהיה כל בחי' זו החיצונה בחי' נה"י והתיכונה חג"ת ופנימית חב"ד ויהיה ג' צלמים זו לפנים מזו והצלם החיצון נקרא צלם דנה"י נמצא כי כל ט"ס שרשיות הנ"ל הם בבחי' החיצון ואינם רק ג' ספירות גדולות אמיתיות שהם נה"י דז"א כל א' כלולה מג' הרי ט' והצלם התיכון נקרא צלם דחג"ת לבד ויש בו ט"ס שרשיות שבו והצלם הפנימי נקרא צלם דחב"ד לבד ויש בו ט"ס שרשיות שבו ונמצא כי כאשר יתלבשו ג' אלו זה תוך זה נמצא כי ם' דצלם יהיה בו ג' ממי"ן זה תוך זה וכולם בחי' חב"ד. כיצד ם' חיצונה חב"ד שבנה"י האמיתית ם' תיכונה חב"ד שבחג"ת האמיתית ם' פנימית חב"ד שבחב"ד האמיתית וכולם נקרא אור מקיף ראשון במ' דצלם. אח"כ ל' דלם יש בו ג' למדי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' חג"ת כיצד ל' חיצונה חג"ת שבנה"י אמיתית כו'. וכל אלו נקרא אור מקיף ב' דל דצלם. ואח"כ הוא צ' דצל"ם ויש בו ג' צדיקי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' נה"י כיצד צ' חיצונה נה"י דנה"י אמיתית צ' תיכונה נה"י דחג"ת האמיתית צ' פנימית נה"י דחב"ד האמיתית (וכל אלו נקרא אור מקיף ג' צ' דצלם) ונמצא עתה שאם נמנה בבחי' האורך והגובה כל ספי' פרטיות שיש בכל חלק וחלק מבחי' זו החיצונה יהיו כ"ז ספירות פרטיות והם כ"ז אותות התורה (והוא) כשנתחיל מחכמה הראשונה שבחלק ההוא ונשלים ביסוד האחרון של חלק ההוא ואם נמנה ספי' הבינונית שיש בכל הג' חלקים יהיה כ"ז אותיות בכל צלם החיצון אחדים בם' עשירית בל' מאות בצ' וכעד"ז בחי' התיכונה צלם התיכון וכעד"ז בבחי' פנימית צלם הפנימי אמנם אם נמנה באופן אחר שהוא ברוחב ובעובי נמצא בכל חלק העליון הכולל ג' בחי' יהיה בכל א' מהם לבדו כ"ז ספירות פרטיות וכולם יחד כ"ז בינונית ויהיו ט"ס פנימית ט' אותיות האחדים וט"ס תיכונית ט' אותיות עשירות וט"ס חצוניות ט' אותיות המאות וכעד"ז בג' למדי"ן דג' צלמים וכעד"ז בג' צ' שבג' צלמים. נמצא כי היסוד התחתון שבכולן שבחלק הצ' דצלם החיצון (העומדת עם הנוקבא אב"א) הוא צ' פשוטה רומז שמתפשט בסוד אב"א כי צלם החיצון עומד עם נוקבא אב"א ויש בו אחיזה לחיצונים בהתפשטותו ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם התיכון הוא צ' כפופה וגם הוא בחי' אב"א אך איננו מתפשט אל החיצונים כמו החיצון ואין אל החיצונים אחיזה בו אפילו שהוא אב"א ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם הפנימי הוא אות ט' מורה על הזווג פב"פ ונקרא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כי הוא צפון טמיר וגנוז ופנימי מכולם כמ"ש בזוהר דטוביה גנוז בגוויה. ונבאר זה יותר ונמצא שהצ' דצלם דז"א הוא ט"ס וכל א' יש לה ג' כלים זה לפנים מזה. והנה הראשון הוא חכמה שבצ' דצלם והם ג' חכמות זו לפנים מזו בסוד אי"ק א' בפנימיות י' בתיכונה ק' בחיצונה והבינה של צ' דצלם הם ג' בינות זו לפנים מזו בסוד בכ"ר ב' בפנימית כ' באמצעית ר' בחיצונית וכן גל"ש בדעת דמ"ת בחסד הנ"ך בגבורה וס"ם בת"ת זע"ן בנצח חפ"ף בהוד טצ"ץ ביסוד וכעד"ז אי"ק בכ"ר כו' בל דצלם בט"ס שבו וכעד"ז אי"ק בכ"ר כו' בם דצלם בט"ס שבו וכל א' ג' כלים זה לפנים מזה. ואם נחשב ונאמר באופן אחר כי כל אורך הצלם אינו רק ט"ס לבד וכל א' ג' כלים זה לפנים מזה נמצא כי הט"ס פנימיות של כל כללות הצלם הנה הם ט' אותיות אחדים א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט' והט"ס תיכונים עשירות והט' החיצונים הם הט' אותיות המאות והרי בכל ז"א בכללותו שכולל כל ג' חלקי הצלם ג' חלקים באורך וכן ג' חלקי הרוחב והעובי שהם חיצון תיכון פנימי אין בו רק אלפא ביתא א' דאי"ק בכ"ר וע"ד פרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בג' חלקי הצלם כנ"ל ע"ד הנ"ל וע"ד פרט מן הפרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בכל חלק וחלק מג' חלקי הצלם ודי בזה. והרי נתבאר כי יש פ"א ספירות פרטיות בצלם החיצון וכנגדן פ"א ספירות אחרים בצלם התיכון ופ"א אחרים בצלם הפנימי הרי ג"פ פ"א הרי רמ"ג איברים גימ' אברם ואח"כ הבינה שהלבישה את המוחין דכל הצלמים הנ"ל כנודע תוך המלכות של התבונה הב' שהיא אות ה' אחרונה משם ס"ג שלה כנודע וזו נקרא תבונה הג' שהיא רביעית כשנמנה גם את הבינה עליונה וזו ה' יש בו י"ס וארכה ממשש באורך כל צלם ז"א שוה בשוה ויש בה בכל הפרטים הנ"ל באורך וברוחב בצלם דז"א בכל הנ"ל ממש וזכור הקדמה זאת. והנה ה' זו המלבשת אלו הג' צלמים כנודע שיש בהם רמ"ג ספירות פרטיות נעשים רמ"ח
איברים כמנין אברהם ע"י ה' זו שנתוסף בהם ואלו הם סוד רמ"ח איברים שבאדם וכבר ידעת כי הצלם הוא סוד ומורא לא יעלה על ראשו הנאמר בשמשון רק הם נכנסין תוך גוף ז"א. ועיין בפע"ח שער העמידה סוף שער י' והנה מור"א עם הכולל גימטריא רמ"ח והרי נתבאר איך יש ט"ס בז"א וכ"ז אותיות ורמ"ח איברים ואיך נברא בצלם: