השער התשיעי שער קליפת נוגה ובו ט' פרקים:
מהדורא רביעית למה"ר חיים וויטאל זלה"ה הנה נתבאר איך כל העולמות בכללן הם פרצוף אדם א' בעצמות וכלים ומלבושים ואמנם כל עולם בפ"ע דרך פרט יש לו כל אלו הבחי' שהם עצמות וכלים ומלבושים וכעד"ז כל פרט ופרט מהם מתחלק ע"ד הנ"ל וזכור זה ולא תצטרך להזכירו בכל פעם ופעם וזה רמוז בפ' תולדות קל"ד והנה נבאר עתה מעולם האצילות ממנו ולמטה כי הנה באצילות יש בו נרנח"י ואיברים של גוף הנקרא כלים ויען היחידה וחיה הם מקיפים לכן לא היו גם הכלים רק ג' בחי' שהם נגד נר"ן הפנימים וכבר ידעת כי המוח כלי לנשמה והלב לרוח והכבד לנפש והנשמה מתפשט בכל הגוף מן המוח עד הרגלים וזהו נקרא גדלות ז"א שהם מוחין ואח"כ רוח מתפשט בלב ומשם ולמטה בכל הגוף וזה הכלי האמצעי הנקרא יניקה כי הלב בו"ק הוא עומד ששהוא יניקה ומלביש על הנשמה ועל המוח ומכסהו ע"כ אין הנשמה נכרת אלא במוח כי בגוף נעלמה ואח"כ הנפש מתפשט תוך הכבד ומשם ולמטה מלבשת על הרוח והלב ולכן אין הרוח ניכר אלא בלב וזהו על סדר שרשיהן שידעת איך כל האצילות כך הוא שבינה שהיא נשמה חציה מגולה וחציה נעלמת בז"א שהוא רוח וכן ז"א חציו מגולה וחציו מכוסה בנוקבא שהיא הנפש נמצא כי התפשטות כלי המוח בכל הגוף הם סוד הגידין בלתי חלולים מבפנים וסוד מוח העצמות ועליהן הם הוורידין הנקרא עורקים הדופקים בלי דם אלא בתוכם רוח הלב ואלו מלבישין את הגידין הנ"ל הנמשכים מהמוח ואת מוח העצמות ואח"כ העורקים מלאים דם הנמשכים מהכבד אלו מלבישין את העורקים בלתי דם כנודע מחכמי הניתוח כי העורקים הדופקים הם תחת העורקים של הדם הרי נתבאר איך הם ג' כלים זה תוך זה והם בחי' עיבור יניקה ומוחין והם כלים לנר"ן כי היחידה וחיה אין כנגדן כלים יען אינם פנימים ועליהם סובבת הבשר וחופפת עליהם ונקרא בשרא סומקא והוא סוד החשמ"ל המקיף לכל הכלים וזהו כעין החשמ"ל מתוך האש אשא סומקא והוא סוד בשרא סומקא ואח"כ העור והוא עץ הדעת טוב שבאצילות והנה בשר הוא שם אלקים הסובבת ונקרא כורסייא דשביבין והוא כי אלקים במילוי יודי"ן בגימטריא ש' וברבוע גימטריא ר' וב' כוללים גימטריא בשר והעור נתבאר אצלינו כי הוא ר"ע ואות ו' טוב שבתוכו כנזכר בתקונים ס"ט דק"ן כי הוא עץ הדעת טו"ר אמנם באצי' הרע נפרד לחוץ כמ"ש בע"ה ואח"ז הם העולמות בי"ע והם לבושים אל האצילות כנודע והוא באופן זה כי ברדת המל' להיותה ראש לשועלים מתלבשים הגופים העליונים למטה כי כלי הפנימי של המוח לנשמה יורד בבריאה ונעששה שם נשמה אף שהיא בחי' כלי מ"מ נעשה שם נשמה לעולם שתחתיו אבל בעולם עצמו לא נעשה לעולם מבחי' כלי נשמה כי החיה והיחידה אינם מתלבשין לעולם כנ"ל וכלי האצעי הלב כלי לרוח יורד ביצירה ונעשה שם נשמה ואז היצירה מכסה ומלביש לבריאה קצתה דוגמת הלב המכסה את המוח באצילות כנ"ל ודוגמת ז"א לבינה וכלי החצון של כבד של נפש דאצילות הוא עצמו נעשה נשמה לעשיה האמנם ודאי כי הנשמה שביצירה היא נשמה בערך היצירה עצמה אך כפי האמת אינו רק רוח בערך הכלות ג' עולמות בי"ע וכן נשמת העשיה אינו רק נפש בערך הכללות כי הרי באצילות היו ג' כלים לנר"ן. וצריך שתדע כי פנימיות וחיצוניות הכלים אע"פ שכל א' יש לו ג' בחינות עי"מ על זה כל ג' בחי' של החיצוניות נקרא גופא כל הפנימיות נקרא מוחים בערכו כנזכר בתיקונים קכ"א לכן ברוב הפעמים אנו קורין אל פנימים בשם מוחין ונודע כי המוחין אינו נשמה רק גוף פנימי נמצא כי המוחין של החיצוניות נעשה בית קבול אל המוחין הפנימיות ונקרא בשם אוירין דילהון דוגמת המוחין דקטנות שנעשו קרומין אל המוחין דגדלות וזה שכתיב בתקונים דקכ"א שמא דס"ג איהו מוחא מלגאו ג' יודי"ן דוגמת ג' מוחין ושמא דמ"ה איהו מלבר ג' אלפין ג' אוירין דמתלבשין בהון ג' מוחין: