והנה האש המתלקחת שהיא הקלי' הג' כשמחברת עם נוגה שהיא רביעית אז נעשית רע וכשמסתלקת מן נגה אז נגה מתחברת עם החשמ"ל ונעשית טוב כנזכר פ' ויקהל רט"ז. [הגהה - צמח נלע"ד שכשמתחברת עם הנגה נעשית הטוב דנוגה רע וכשמתחברת נוגה עם חששמ"ל נעשית הרע טוב שאל"כ למה לא נשאר נגה טוב בלתי התחברות בחשמ"ל אחר שנסתלק קליפה ג' מן נגה:
ודע כי כל הג' כשפים המכחישין פמליא של מעלה הם שם יען כי הטוב שבתוכם משפיע בחיצוניו' שהוא הרע שם ועושה נפלאות והבן זה לכן מחויבים סנהדרין לידע כשפים כנזכר בתקונים ס"ה וס"ו וז"ס שם המפורש שבפה הצלם דנ"נ בסוד ומלכות בכל משלה כי כשהשביע שיקשור הטוב עם הרע השפיע בו חיות ואז היה אומר אנכי ה' אלהי"ך בכישוף גמור שבתוכו כנזכר בתקונים ס"ו ולפעמים בהיפך שמשביעים את הקליפות בהויות דתמן כנזכר בתקונים דל"ו ואלו הם סוד המדורין בפ' בראשית ד"מ ודל"ו ע"ב ובתקונים נמצא כי ראשי המלאכים טובים וסופם רע מהחזה ולמטה ע"ש והוא נוגה דעולם היצירה ולכן כיון שהנפש מתלבשת בזו הנוגה כמ"ש בע"ה לכן אסור לאכול קודם התפלה והאוכל כאלו מעונן ומנחש כנז' בויקהל דף רט"ו ואותיות עונן הם עון נ' דוגמת נחשת תחש נ' שהוא נ' כפופה וכנ"ל וז"ס א"ק בעלה דלילית דאכל ואתפתי ומית כנזכר פ' תרומה קמ"ד והטוב שבנגה הוא א"ק בעל לילית כשנתערב ברע שהם ג' קליפות חצונים נעשו רע ומיתו בסוד מיתת המלכים והכלים אשר משיורם נגה זה ולכן נקרא אילנא דמיתא כנזכר בתקונים ס' ועתה יתבאר ענין האדם כי יש לו עצמות וכלים העצמות הם נר"ן וכלים הם לבושים שיש לנר"ן כנזכר פ' ויחי דרכ"ד והנה תחלה היו אלו הכלים הנקרא גוף ונקרא לבושים דאדה"ר כתנות אור והיו מן החשמ"ל שהיא כתונת א' דק על לבוש גוף עלון שהם הג' כלים ומהחשמ"ל דבריאה לבוש הנשמה ומהחשמ"ל דיצירה לבוש רוח ומהחשמ"ל דעשיה לבוש הנפש והנה זה החשמ"ל הוא צפרנים העליונים ולא נשאר ממנו רק ראשי האצבעות שמשם יונקת קליפת נוגה כנזכר בזוהר ויקהל דר"ח ונקרא כתנות אור ונקרא מאורי האש המבדילין בין קודש מוחא ובין החול קליפת נוגה דשליט ביומא דחול כנז' בתקונים ל"ו וזהו כענין החשמל מתוך האש כי מאש עלתה מאיר החשמל ונקרא ממאורי האש לכן עושין הבדלה במ"ש בצפרנים וכשחטא אדם נסתלקו הנשמה והרוח כיון שהפסידו לבושיהן כי אותן הלבושין דחשמ"ל שהם שע"ח נהורין כמנין חשמ"ל לקחתם קליפת נוגה הנקרא ערלה כמ"ש פ' ויקהל דר"ג ע"ב בהאי נגה מפתי לאתתא לנטלא נהורא והוא נהורא של זה החשמ"ל כי מן המוח אינו יונק הוא רק מהחשמ"ל וזכור זה הכלל נמצא כי לקח המלבושים שלו ואפשר כי מן אלו המלבושים של חשמ"ל הוא אדם ק' דאתפתי גו משכנא כנזכר פ' תרומה קמ"ד ע"ב ובזוהר ש"ה בפסוק שחורה אני כו' ובפ' ויקהל ר"ח והנה אז פרחו נשמה ורוח של אדה"ר הנקרא זיהרא עלאה שהם נשמה ורוח דאצילות ונשאר בו נפש ואע"פ שגם לבוש הנפש דאצילות לקחו החצונים חזר הש"י לעשות להם מלבוש מחשמל דעשיה ולא מכללותה רק מג"ע דעשיה מחשמ"ל הסובב אותו ואח"כ עשה לו ג"כ מלבוש אחר מקליפות נוגה והם כתנות עור וכנגד הלבוש דכתנות אור ג"ע הארץ היה כתוב בספרו של ר"מ כתנות אור וזהו קליפת נגה הוא משכא דחויא כי הרי היא הקליפה חצונה שבכולם בערך הנחש הדבוקה עם הקדושה וקליפת רוח סערה היא חיות פנימי דנחש והעוה"ז נתון בתכו של הנחש ולכן מתחיל מתתא לעילא רוח סערה וכו' והבן זה איך מעילא לתתא נגה היא יותר עליונה ופנימית שבכולם וקרובה אל הקדושה ונקרא משכא דחויא בתקונים ל"ו והנה זה באמיתות חטא אדה"ר בעץ הדעת טו"ר כי המלבושים שלו שהם מן החשמ"ל לקחם הקלי' נוגה ע"י קלי' נוגה ואז נתלבש בקליפת נוגה שהוא טו"ר משכא דחויא נמצא א"כ כי אחר חטא של אדה"ר נאבדו כל המלבושים ששלו שבו כוללים כל המלבושים של כל בני אדם דישראל ושבעולם ונכנסו בקלי' נוגה ואחר שהיו מבוררים חזרו להתערב טוב ברע ואז נמצא כי הקלי' נגה היא האדם ששלט באדם לרע לו כנזכר בסבא דמשפטים ונכנסו בה כל המלבושים ונתערבו עם רע של זו הקלי' נמצא שהמלבוש של כל האנשי' הנקרא גופא דילהון הוא טו"ר וצריך לבררם שנית ע"י המצות כמ"ש בע"ה: