אהבה אמיתית
בין מצוי לרצוי
מרוצים ממה שיש? רוצים יותר? מתפשרים בין הרצוי למצוי? עיקר הקושי הוא בהגדרות. איך מאבחנים בדיוק איפה אנו מצויים עתה, לאן רצוננו להתקדם ומהי הדרך לעשות זאת? לחכמת הקבלה יש תשובות מפתיעות וגישה שונה מאוד מכל מה שנהוג לחשוב.
ראשית נגדיר יחס כללי למציאות: המצב שבו אני נמצא מגיע לי מכוח עליון, הטבע, אשר מנהל כל אחד ואת כולנו יחד. הוא מביא אותנו בציר האבולוציה לאיזו מטרה מסוימת, מבלי לשאול את פינו אם רצוננו להתפתח או לא. המצבים שלנו מתחלפים כל הזמן, כמו לובשים צורות חדשות, ונראה שאין לזה סוף. לאן אנו מתפתחים? אינני יודע. אני גם לא יודע באיזה מצב אהיה בעוד כמה דקות, לא רק מבחינת התנאים החיצוניים אלא גם מבחינה פנימית. האם ארגיש טוב או רע, אהיה רגוע או עצבני. כלום לא ידוע. מה שכן ברור הוא שגם אני וגם כולם, ובכלל כל העולם, עוברים שלבי התפתחות.
כדי להבין איך אנו מתפתחים, והאם באופק מחכה לנו מצב טוב, עלינו להכיר את תכנית ההתפתחות. החיים שלי מתגלגלים מאיזשהו מקור שנקרא "הטבע", וכנראה שמוגדרת בו איזה תכנית התפתחות. כשאני מתפתח, רצוני להרגיש בכל פעם יותר טוב. מעבר לכך, הייתי שמח להבטיח ככל האפשר, שגם במצבים הבאים ארגיש טוב. הרגשת הטוב שלי תלויה בהרבה נתונים וגורמים. אני תלוי במשפחה, בעבודה, במדינה, בעולם, באקלים, מי יודע אם לא תבוא פתאום איזו סופה או רעידת אדמה.
בעולם המקושר של היום, עם משברים בינלאומיים וסכנות ביטחוניות, כלכליות ואקולוגיות, אי אפשר להיסגר בפינה הקטנה שלנו או לברוח לאיזה מקום נידח ולחשוב שיהיה טוב. כולם תלויים בכולם, כולם משפיעים על כולם. התלות הזו ואי הוודאות גורמות לסוג של חוסר אונים בכל הרמות. מי מבטיח שמחר לא תפרוץ מלחמה או לחילופין שהילדים יחצו את הכביש בבטחה כשהכבישים הפכו לג’ונגל?
אם רוצים להיטיב את חיינו, מוכרחים לדעת לא רק מאיפה אנו מקבלים את כל המצבים, אלא גם לגלות את התכנית של אותו כוח אבולוציוני ביחס אלינו. שאלת השאלות היא איך נדע מה הטבע רוצה מאיתנו, כיצד הוא מנהל אותנו?
המדע מלמד שהטבע כולו נמשך לאיזון. גם אנחנו חלק מהטבע כמובן. משמעות הדברים היא שאם אני מרגיש לחצים בחיים מכל מיני גורמים, מתחלף לי מצב הרוח, האנשים סביבי לוחצים, העולם משתגע, לא חשוב מה, מטרת כל ההשפעות האלה עליי היא בסך הכול להביא אותי לאיזון.
מצב של איזון הוא המצב הכי נוח, הכי רגוע, כל הדברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר, אני מצליח בכל מעשיי, כשבאה לי איזו מחשבה ביכולתי לממש אותה, כשמישהו מבקש ממני משהו אני מקבל זאת בשמחה ומוכן להיענות בחיוב. אני נמצא באיזון עם כולם, ללא התנגשויות או מאבקי כוח, ללא צורך להתגבר על משהו או הכרח לפעול כנגד רצוני. לשם כך עליי להיות באיזון עם הסביבה שלי, עם הדומם, הצומח, החי ובני האדם, עם כלל מערכת הטבע.
תמיד כדאי לזכור דבר אחד: כל מה שלוחץ עליי מכל מיני צדדים, פסיכולוגיים, חברתיים, אקולוגיים וכן הלאה, בא רק כדי להצביע עד כמה אני לא נמצא באיזון עם הסביבה. אם אגיע לאיזון עם הכוחות שפועלים עליי, אם אוכל לאזן אותם בתוכי פנימה, אני ארגיש את המצב הרצוי.
בגדול, כל הלחצים שאנו חווים עכשיו נובעים מדרישות שאינן באות על סיפוקן. כל אחד דורש מהסביבה כל מיני דברים שהיא לא מספקת, ולכן כולם לא מרוצים ואנחנו מתרגזים זה על זה. ככל שאנו מתפתחים והאגו גדל, היחסים בינינו נעשים עכורים יותר ויותר. אנחנו דורשים יותר מהסביבה, הסביבה דורשת מאיתנו, ומכל זה לא יוצא לנו שום דבר טוב.
בסופו של דבר המצב הזה בא לגלות לנו שאין מה לדרוש זה מזה, כי אף אחד מאיתנו הוא לא בעל פעולה. לא אנחנו מפעילים את חיינו, אלא הכוח העליון שברא וקידם אותנו באבולוציה למצב הנוכחי. הטבע. הוא זה שמסובב אותנו כל הזמן ואין כאן מישהו אחר שפועל. להבין זאת, זהו צעד ראשון וגדול מאוד בפיתוח יחס נכון למצבנו. אם נהיה יחד עם הטבע ולא בניגוד אליו, אם כל הזמן נרצה לזרום יחד עימו, כך שאת כל השינויים שהוא עושה בנו ובסביבתנו נרצה לקבל ולקיים, אנו נהיה במצב האיזון האידיאלי, ללא לחצים. או אז גם לא תהיה לנו שום דרישה זה כלפי זה, כי נרגיש את עצמנו שרויים בעולם שכולו טוב, כמו שטים על העננים.
מן המקורות
"רצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו… שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים".
הרמח"ל, "דעת תבונות", יד
"מוטב לנו לבוא לעמק השווה ולקבל את דברי המקובלים, אשר ‘הטבע’ עולה בחשבון ‘א-לֹהים’, דהיינו, במספר פ"ו (86)"
הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, מאמר "השלום"
המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1014 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".
- נושאים
Menu