מחמם את הלב לראות את התמיכה הכמעט גורפת שישראל זוכה לה במלחמה האיומה הזאת. באופן מוזר כל העולם מתעניין במדינת היהודים. אישים מפורסמים, עיתונאים, שרים וראשי ממשלות מביעים אהדה ומתייצבים לצידנו. מבנים מרכזיים כמו מגדל אייפל בפריז מוארים בצבעי דגל ישראל. ובכל זאת אין טעם להסתנוור מההתעניינות והפרגון והאורות המוקרנים על מבנים ומגדלים. הם רק משקפים לנו משהו, ויכולים להחשיך בשנייה.
אלו אנחנו שנועדו להאיר, להיות “אור לגויים”, דוגמה לכל העמים. נוצרנו להיות חברת מופת שבה מתקיימת אחדות, להיות חלוצי החיבור האנושי. ברגעים אלו קורן מאיתנו אולי אור חיוור, מידה מסוימת של אחדות לנוכח המכה הקשה שספגנו. אם תשתלט עלינו שוב לשון הרע והגאווה המכוערת תחזור ותקום בינינו, נאבד את היחס היפה מהעולם. זה חוק.
אותם מנהיגי עולם שעומדים היום לצידנו בעצמם לא מבינים את פשר העניין הגדול שהם מגלים בגורל העם היהודי. “לב מלך ביד ה’, על כל אשר יחפוץ יַטֶּנּוּ” כתוב במשלי, אותו כוח שקובע את נתיבם של איתני הטבע קובע את הרגשתם של מנהיגי העולם. אולי עכשיו הם מרגישים נטייה אלינו בתוכם. אתמול הרגישו אחרת.
כאשר נתאחד מתוך רצון אמיתי, כשנלך זה לקראת זה בידיים פשוטות ולא מתוך כורח וייסורים, אז אומות העולם לא סתם יגידו מילים יפות שלא תמיד באות מהלב, אלא כמו שהבטיח הנביא ישעיהו לישראל, “אשא אל גויים ידי ואל עמים ארים ניסי, והביאו בנייך בחצן ובנותייך על כתף תנשאנה”. הם ירכשו לנו כבוד כנה והערכה עמוקה.
העולם תלוי בנו כדי להביס את האגו שמתפרע בתוכו ולהשכין בו שלום. בתת הכרה הוא מרגיש בזה ותובע מאיתנו לממש את ייעודנו, מקרין לנו בחוצות את מידת התאחדותנו. כמו שכתב הראי”ה קוק, כשנאחד לבבות “כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות יתיישרו, כל החיים יאורו בשמחת לידה חדשה בהתקוממותנו, כל האמונות ילבשו בגדים חדשים. ברכת אברהם לכל גויי הארץ תחל את פעולתה בתוקף ובגלוי, ועל פי יסודה יחל מחדש בנייננו בארץ ישראל”. ודאי שכולם יהיו בעדנו.
