הרב חיים ויטאל

הרב חיים ויטאל נולד בצפת בשנת 1543 וגדל בה. הוא לא הסתפק בתורת הנגלה, והייתה בו כמיהה לפנימיות התורה וצורך עז לגלות את סוד החיים. לאחר שהתחנך בבתיהם של גדולי הדיינים בצפת, הוא החל ללמוד את חכמת הקבלה בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), שהיה גדול מקובלי צפת, עד שהתיישב בה האר"י. מסופר שעם הגיעו של האר"י לצפת, הרמ"ק בעצמו הוא ששלח אותו ללמוד אצל האר"י. באותה תקופה הפכה צפת למרכז הרוחני של האנושות כולה, והאר"י הפך את חכמת הקבלה משיטה ליחידי סגולה לשיטה המתאימה לתיקון כלל האנושות.

הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) מספר באיגרת שכתב לתלמידיו על התפקיד המיוחד שייעד האר"י לרב חיים ויטאל. מהאיגרת ניתן ללמוד שהרח"ו התחיל לשמש את האר"י כבר בגיל 29 והתאמץ לכתוב את דבריו, אף שחלק גדול מהם עדיין לא היו מובנים לו, "והרח"ו בעת ששמע וכתב הדברים, עדיין לא היה במדרגות השלמות, המוכרחות להשיג אותם השמועות בשורשם, כי היה אז צעיר לימים, בן שלושים שנה היה בעומדו לפני האר"י" (בעל הסולם, פרי חכם, איגרות)

בין הרב חיים ויטאל לבין האר"י היה קשר עמוק ומיוחד, שבא לידי ביטוי בדבריו המרגשים של האר"י ברגעיו האחרונים. על מילותיו האחרונות של האר"י מספר הרב חיים ויטאל בספר "שער הגלגולים":

"סיפר לי הרב יצחק הכהן, כי בעת פטירת מורי, כשיצאתי מאצלו, נכנס הרב יצחק הכהן, בכה לפניו ואמר: וכי זו היא התקווה שהיינו כולנו מתאווים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם?".

השיב לו האר"י: "אילו מצאתי בכם אפילו צדיק גמור אחד בלבד, לא סלקוני מהעולם הזה קודם זמני".

בעודו מדבר שאל לפתע האר"י על הרב חיים ויטאל: "היכן הלך חיים? וכי בשעה כזאת הלך מאצלי?

ויצטער האר"י מאוד. הרב יצחק הכהן הבין מדבריו, כי היה ברצונו למסור לי איזה דבר סתר".

הוא פנה אל האר"י בתחינה ושאל "מה נעשה מכאן ואילך?", והאר"י ענה לו "תאמר לחברים בשמי, שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתי, כי לא הבינו אותה כראוי, ואמנם הרב חיים ויטאל יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר".

תלמידי האר"י התקשו להשלים עם העובדה שמורם היקר עומד לעזוב אותם.

הרב יצחק הכהן המשיך ושאל את מורו בהתרגשות, מסרב להאמין: "וכי אין עוד תקווה?"

ענה לו האר"י: "אם תזכו אני אבוא ואלמדכם".

יצחק הכהן, שלא הבין את תשובת מורו, חזר ושאל בסערת רגשות: "איך תבוא ותלמדנו, לאחר שאתה נפטר עתה מהעולם הזה?!".

השיב לו האר"י: "אין לך עסק בנסתרות".

ותכף נפטר.

אחרי פטירתו של האר"י התרכז הרב חיים ויטאל בניסיון לערוך את הספרים. האר"י, שלימד את תלמידיו בעל-פה, לא התיר לשום תלמיד אחר לכתוב את תורתו פרט לרח"ו, באומרו שאין איש מקרב תלמידיו המסוגל לרדת לסוף דעתו כמו רבי חיים ויטאל.

כתבי האר"י

לאורך הדורות נזקקו תמיד גדולי המקובלים לתלמיד בעל נשמה מיוחדת, שדרכו יוכלו לגלות את השגותיהם הרוחניות לעולם. כמו רבי אבא שהיה לצדו של רשב"י כדי לרשום את דבריו ומהם נתחבר ספר הזוהר, כך רשם הרח"ו את דבריו של האר""י. הוא רשם מפי מורו את כל תורתו הידועה לנו כיום כקבלת האר"י. בין ספריו המרכזיים ניתן למצוא את ספר "עץ החיים", המתאר בדרך מדעית את כל מערכת העולמות העליונים, וכן את "שמונה שערים", סדרת ספרים הכוללת בין היתר הסבר על גלגולי הנשמות.

הרח"ו לא הוסיף דבר מעצמו על דברי האר"י; בכל מקום שבו לא היה בטוח בהבנתו את דברי מורו, ציין זאת במפורש. לכן אין זה פלא שכתביו של חיים ויטאל נקראים כתבי האר"י.

הרב יהודה אשלג (בעל הסולם) מספר שרק כמה דורות לאחר פטירת הרח"ו ערכו תלמידיו את כתביו לספרים. את ספרי הקבלה מלווה תהליך מסתורי של היעלמות וחשיפה. גם כתבי האר"י אפופי מסתורין, ומסופר עליהם כי עוד בחיי הרח"ו נגנבו שש מאות דפים מן הכתבים. כמו כן, לפני פטירתו ציווה הרח"ו על תלמידיו לקבור עימו חלק מהכתבים, וכל זאת משום שלא היה בטוח שהבין נכון את מה ששמע מפי האר"י. ברבות הימים הוציאו תלמידי הרח"ו את החלק השלישי של הספרים מן הקבר וסידרו ממנו את המהדורה הראשונה והשנייה של ה"עץ חיים".

הרב חיים ויטאל, כמו האר"י בשעתו, הקדיש את כל חייו להפצת חכמת הקבלה ועמל רבות במטרה להעביר לעולם את המסר הרוחני שלימד אותו מורו האר"י. עד לתקופתו הייתה הקבלה נחלתם של יחידי סגולה, ומימיו ואילך נפתחו שערי הקבלה לכל דורש. הוא סבר כי כל אדם חייב לעסוק בפנימיוּת התורה וללמוד את חכמת הקבלה: "ואל יאמר אדם אם כן מעתה אני פטור מלהתעסק בחכמה הזאת".

הדבר המייחד את דמותו של הרח"ו יותר מכול הוא נאמנותו הבלתי מתפשרת להעברת המסר הפנימי של קבלת האר"י. תקופתו היוותה את נקודת המפנה בהיסטוריה הרוחנית של עם ישראל ושל חכמת הקבלה, ופועלו סלל את הדרך עבור כל מי שהתעורר בלבו הרצון להבין לשם מה הוא חי. את דרכם של האר"י והרב חיים ויטאל המשיך הרב יהודה אשלג. הוא הוציא לאור את כתבי האר"י שכתב הרח"ו, פירש אותם והתאים אותם לדורנו. בין פירושיו המפורסמים לכתבי האר"י ניתן למצוא את הספר "תלמוד עשר הספירות", פנים מאירות ומסבירות, שהוא פירוש על הספר "עץ חיים", ואת הספר "בית שער הכוונות". הוא מספר שאת ההשראה לפרש את דברי האר"י הוא קיבל בזכות שליחותו המיוחדת: "והנה ברצון עליון, זכיתי לעיבור נשמת האר"י, לא מפני מעשי הטובים אלא ברצון עליון, שנשגב גם ממני עצמי, למה נבחרתי אנוכי לנשמה נפלאה זו, שלא זכה בה אדם מעת פטירתו עד היום" (בעל הסולם, פרי חכם, אגרות).

בזכות ספריו אנו יכולים גם בימינו להתקשר ישירות לגילוייו הנפלאים של האר"י שאותם העלה על הכתב הרב חיים ויטאל.