חג השבועות בחברה הישראלית

למה בשבועות אוכלים מאכלי חלב ולובשים לבן, ואיך זה קשור לתרבות הריאליטי? חג השבועות מסמל אהבה ונתינה. חלב מרמז על משהו שבא מתוך אהבה, כמו חלב אם. הצבע הלבן מסמל נתינה טהורה, יציאה מעצמך החוצה. אבל מעבר למתכונים מלבבים ולבגדים רומנטיים כדאי לזכור שכל הסמלים החיצוניים האלה מזמינים אותנו להביט פנימה אל תיקון הלב.

שבועות הוא סמל לעולם חדש, עולם טוב, הפוך מהעולם שיש לנו היום. את העולם הזה מגלים בשינוי עצמי שאנחנו צריכים לבצע בתוכנו. באופן טבעי, אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם דרך נקודת מבט של ‘מה אני יכול לקבל’. מודעים לכך או לא, כל אחד עושה חשבונות של איך הוא מסדר לעצמו מצב כמה שיותר נוח, מסדר את כולם סביבו בצורה שתיטיב עמו.
זה טוב לי, זה לא טוב לי, זה יפה בעיני, זה לא יפה, הווייז הפנימי שלנו בנוי כך שהוא מוביל אותנו תמיד אל יעד אחד – טובת עצמי. ומפני שכולנו קשורים זה לזה בתוך מערכת סגורה, כשהאחד לוקח הכול לעצמו, לשני חסר. ובהכרח, כל מחשבה על טובת עצמי בלבד, באה על חשבון הזולת. כזה שחור הוא הטבע האנושי האגואיסטי, הפוך לגמרי מהלבן של שבועות. החכמים קוראים לו “יצר הרע”, ואומרים שאפשר לשדרג אותו.
איך? “בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין”, כמו אומר לנו הכוח העליון, “כי המאור שבה מחזירו למוטב”. תשכחו מכל מה שעולה לכם בראש כשאתם שומעים את המילה תורה. התורה היא הרבה יותר מספר.
במעמד מתן תורה, שאותו חוגגים בשבועות, בני ישראל לא עמדו סביב הר סיני ונפל עליהם ספר מודפס מהשמיים. מה שהם קיבלו שם זו שיטה וגם כוח, איך להפוך את יצר לב האדם מרע לזולת לטוב לזולת.
כדי לסייע לנו לאתר את הכוח המתקן הזה ולהביא אותו גם אל חיינו, מתגלה כיום פנימיותה של התורה, חכמת הקבלה. היא מכונה גם “תורת אור” מהסיבה הפשוטה שהיא מלמדת כיצד לקבל את הכוח המיוחד הזה, את האור המתקן.
חכמת הקבלה אינה קשורה לשום דבר מיסטי, לקמעות, לסגולות או לכל דבר אחר שנדבק אליה בשנים הארוכות בהן הסתירו אותה החכמים מהציבור הרחב. חכמת הקבלה האותנטית עוסקת רק בדבר אחד, הבאת הכוח הטוב אל חיינו בכדי לממש את “ואהבת לרעך כמוך”.
אחרי תיקון הלב, כשנוצר באדם טבע חדש של אהבה לזולת, הוא מתחיל לראות את כל המציאות בעיניים חדשות. עולם הפוך מתגלה לו. השינוי נוצר כאשר במקום לראות את הכול דרך מסננת של מה לטובתו ומה לרעתו, המבט של האדם מתחלף ועובד על פי הגדרה משודרגת – מה טוב לכולם. וזו בעצם המהפכה הפנימית הגדולה שאותה מסמל חג השבועות.
מתוך כך האדם מתחיל לראות את הקשר ההדוק שלו עם כולם כמו איברים בגוף אחד, כמו חלקים במערכת אחת. וכשהוא רואה את רשת הקשרים הזו בהכרח הוא מתנהג אחרת, כי מעשיו נשקלים עתה כלפי היחס הכללי לכולם. במציאות כזו, לא ייתכן שמישהו יעשה טוב לעצמו על חשבון האחר, כי את הקשרים בין כולם אי אפשר לנתק. “עולם הפוך ראיתי”, אמרו על כך הגדולים שזכו להגיע לראייה כזו. בשינוי הפנימי הזה שהתרחש בו, האדם רואה עולם אחר.
אז בין פשטידה לעוגת גבינה, כדאי בשבועות לחשוב על כך שקיבלנו שיטה לחיבור. שיטה כיצד לתקן את עצמנו לכיוון האהבה, ולהגיע אל עולם מושלם. כדאי גם לזכור את דברי רבי עקיבא שאמר שכל התורה מדברת על דבר אחד, ואהבת לרעך כמוך.
אם נחקוק את האמת הזו על לוח לבנו, ונתחיל לקדם את החברה אל עבר חיבור ואהבה מעל כל חילוקי הדעות, נזכה סוף סוף לביכורים ישראלים אמתיים, לפירות יפהפיים.
מן המקורות
“תורה, הכוונה למאור המלובש בתורה” (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג).
“המאור הזה מחזירו למוטב, כלומר, שתהיה לו היכולת לצאת מהאהבה העצמית” (הרב”ש – הרב ברוך שלום אשלג).
“בביאת האדם אל אהבת זולתו… עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב” (בעל הסולם).
“כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש” (ספר הזוהר).
המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד”ר מיכאל לייטמן, שיחה 561 כחלק מסדרת התוכניות “חיים חדשים”.