חוגגים תשפ”ד?

שלום לך, הרב לייטמן.

שלום.

אנחנו בפתחה של שנה חדשה, ואם יש משהו שניתן לומר בוודאות, זה שיש תחושה של חוסר ודאות. אתה יכול להרגיע אותי קצת לקראת השנה החדשה? להגיד שיהיה בסדר?

אני בטוח שהשנה תהיה טובה יותר לישראל.

תראה, השנה הייתה שנה מאוד לא רגועה, מאוד מטלטלת. הפגנות בלתי פוסקות, שסע וקיטוב בחברה, הסרבנות למילואים, פיגועי טרור בלתי פוסקים. אתה רואה קשר בין כל הדברים?

ודאי שאני רואה קשר בין כל הדברים. הקשר נובע מהבעיה הכללית של החברה הישראלית. שהחברה לא יודעת מה קורה לה, מה המטרה, מה מטרת הקיום שלה. אין איזה שביל שבו אנחנו צריכים להתקדם. אבל יחד עם זאת, אני לא רואה שכל הדברים האלה צריכים לגרום לנו חרדות, בעיות או פחדים. זה טבעי לחברה הישראלית להיות בכל מיני קשיים, בפרט שאנחנו לא מבצעים את מה שאנחנו צריכים לבצע.

למה אתה מתכוון?

אני מתכוון לכך שהאומה הישראלית יכולה להתקיים בצורה טובה, אך ורק כשהיא דואגת לאיחוד האומה. וזה שאנחנו לא דואגים לכך, זה גורם לכל הבעיות.

אתה מדבר על איחוד האומה. אז בשנה האחרונה התחילו לעלות יותר ויותר קולות שמדברים על פיצול האומה. מדברים על מדינת ישראל ומדינת יהודה. מה היחס שלך לכאלה דיבורים של היפרדות לשתי מדינות?

אני לא חושב שזה רציני. בסופו של דבר הכול יביא אותנו לכך שאנחנו חייבים לסגור את הפערים שיש בינינו, והכול יסתדר. על זה אנחנו צריכים לדבר, איך להיות באמת עם אחד, למרות שכולנו מפוזרים לכל הקצוות.

בהרגשה שלי, השנה כאילו עברנו איזשהו קו גבול כזה שנגמרה הסבלנות. אנשים אומרים, “אל תקרא לי אחי. אני לא רוצה בכלל להיות איתך באותו עם”. זאת אומרת, הוא מסתכל מה היה לנו עד פה, הוא מסתכל קדימה ואומר, “איתו אין לי שום רצון להיות בעם אחד. הוא לא העם שלי”.

אנחנו היום מבינים שזה מה שחסר לנו, והחוסר הזה הוא כבר תקווה לתיקון.

זה הגורל שלנו?

הגורל שלנו הוא להיות עם אחד, להשתוקק לזה לפחות, או שוב להתפזר. ואני מקווה שאנחנו בכל זאת נמצאים היום במצב שאנחנו יכולים לשים קץ לכל המחשבות האלה של פיזור, פירוק ופירוד, ולבנות תוכנית איחוד האומה. אנחנו חייבים להגיע למצב שנבין שאנחנו חייבים להראות לכל העמים דוגמה לאומה, שלמרות כל הפיצול הפנימי שבה, היא מצאה כוחות ושיטה איך לאחד את עצמה.

אם אני מסתכל על השנה האחרונה, אנחנו נתנו דוגמה בדיוק הפוכה.

נכון.

איך ממצב של שגשוג כלכלי ועוצמה צבאית ופריחה, התחלנו לאכול אחד לשני את הראש, ואנחנו בעצמנו מפרקים לעצמנו את המדינה? וכאילו כל העולם בהלם מאיתנו. כזאת שנה גרועה אני לא זוכר אף פעם, מבחינת הפילוג הפנימי בינינו.

ויחד עם זאת, אני בטוח בעתיד הטוב של עם ישראל. דווקא כאן בארץ ישראל, במדינת ישראל, אנחנו חייבים להרגיש את העתיד שלנו ולראות איך להתקדם אליו, ואז הכול יסתדר.

אז נראה שכאילו התקוות שלך והחיים הולכים בשני נתיבים הפוכים. אתה כולך משדר אופטימיות ותקווה שאפשר להיבנות מתוך ההרס הזה…

אני בטוח שמתוך הביקורת הזאת שיש לנו על עצמנו ועל מצבנו, אנחנו בכל זאת נתעורר ונגיע לחיבור.

מה נותן לך את הביטחון?

המחויבות שלנו כלפי התפתחות העולם.

מהי?

אנחנו חייבים להראות לעולם מהו העתיד הטוב. חברה שחייבת להקים את עצמה בצורה נכונה. אנחנו צריכים להראות לכולם איך אנחנו מבצעים זאת.

תראה, אנחנו חיים במדינה שכל אחד הוא גם ראש ממשלה וגם שר הביטחון וגם המאמן של מכבי תל-אביב. כל ישראלי יכול להיות הכול. הוא מבין בהכול יותר טוב מכולם, ויש לו דעה והוא בחיים לא יוותר עליה. כאילו כל אחד פה צריך מדינה.

זה טוב מאוד.

אז איזו דוגמה אתה מצפה שנראה לאחרים, אם בתוכנו אנחנו לא מסתדרים?

אנחנו צריכים לעמוד כולנו יחד, למרות שהדעות שלנו שונות ומשונות ומנוגדות מקצה לקצה, ולהבין שדווקא בחיבור מעל הפירוד שם הכוח שלנו.

על מה אתה מתאחד? מה הבסיס לאיחוד?

שאנחנו עם אחד. מיוחד.

עם דעות שונות?

כן.

נו, אני רוצה עם כזה, אתה רוצה עם אחר. קח לך מדינה, תעשה לך עם. ההיא רוצה מדינה אחרת, קחי מדינה…

לא. אני רוצה מדינה שבתוכה עם ישראל יהיה מנוגד לגמרי, מקצה לקצה. ומהצד השני, למעלה מהפירוד, נגיע למצב שכולנו מחוברים.

כאילו חילקת לי את העם הזה לשתי רמות.

כן.

אז ברמה הבסיסית כל אחד עם הדעות והמחשבות שלו, אינסוף צבעים, גוונים, וכולי. ומעל זה? את זה תסביר לי, מה יש מעל הכול?

מעל הכול אנחנו מחוברים.

במה?

“על כל פשעים תכסה אהבה”.

מה המשפט הזה אומר?

שאנחנו נהיה עם כל הפשעים והסכסוכים שבינינו, מצד אחד. ומהצד השני, נגיע לחיבור בינינו, ממש לאהבה.

מה צריך לקרות כדי שנצא מכל המצב הזה מחוזקים ומאוחדים?

חינוך. כל העם צריך לדעת ש”יצר לב האדם רע מנעוריו”. שאנחנו אומה שאין כמוה, שהיא נמצאת תמיד בפירוד ובחיפוש, שהסכסוכים אצלנו זה דבר רגיל, ויחד עם זאת אנחנו צריכים להעלות את עצמנו לדרגת החיבור והאהבה.

תן לי דבר אחד קטן שאני יכול לעשות מחר בבוקר כדי שהשנה יהיה פה יותר טוב.

אנחנו צריכים להסביר לכל העם שהעתיד הטוב שלנו תלוי אך ורק בחיבור למעלה מהפירוד. ככל שנתפתח, נהיה יותר ויותר בסכסוך ובחילוקי דעות, ויחד עם זאת, נצטרך לעבוד למעלה מזה.

אז מה היית ממליץ לי לעשות מחר בבוקר כדי שהתהליך הזה יתקדם במקצת אפילו?

שכל אחד יעשה מאמץ לא להתרחק, ולא להיפרד, ולא לשנוא את הזולת, אלא כמה שאפשר לסלוח לזולת, לאהוב אותו, לדבר אליו יפה. להסביר לאחר עד כמה שאנחנו צריכים להיות בהתקרבות, בחיבור ובחיוך. ואנחנו צריכים להבין שהטבע שלנו, זה הטבע המשותף של כל האומות יחד.

מה זאת אומרת?

אם תסתכל על 70 אומות העולם, אתה תראה את עם ישראל. תאר לעצמך שבתוך האומה הקטנה הזאת יש לך את כל האנשים, את כל האופי ואת כל השנאה והריחוק שיש בעולם. כל מה שיכול להיות בין בני אדם, נמצא באומה הקטנה הזאת. נעבוד על זה, נעלה מעל זה ונתחיל להתייחס יפה זה לזה, כי בזה אנחנו מתקנים את כל העולם. ואז נגיע לעולם אחר, שכל אומות העולם לא ישנאו אותנו, אלא הם יראו בנו את האומה שפותרת את כל בעיות העולם. אומה שיכולה להראות לכולם עד כמה שצריכים להיות קרובים ודואגים זה לזה. ואז אנחנו באמת נתקן את העולם.

איך תברך את השנה החדשה, ומה תאחל לנו לקראת השנה החדשה?

לקראת ראש השנה אני רוצה לאחל לעם ישראל שנגיע להבנה שאנחנו אלה שקובעים את עתיד העולם. וככל שנתייחס טוב זה לזה בתוכנו, כך נחייב בזה את כל אומות העולם.