ייחודיות המוח האנושי

ראיתם פעם בעל חיים שמתלבט, ‘זה אסור או מותר לי’, ‘זה כדאי או לא כדאי לי’? שנקרע בין ‘אני חייב’ לבין ‘אני רוצה’? שעומד נבוך, מהוסס, קרוע מספקות ומהתנגשויות פנימיות? כיצד משפיעים הרצונות והרגשות שמתעוררים בנו על התפתחותנו השכלית? מה מייחד את המוח האנושי ממוחותיהם של יתר בעלי החיים? הצצה אל מאחורי הקלעים של מערכת הניהול של האדם.

מוחם של בעלי החיים מיועד רק לשמור על קיומם, ולכן הוא כמעט ולא מתפתח. לעומת זאת, מוח האדם מתפתח מהר מאוד, בצורה אישית, מעל מה שהגוף דורש להבטחת קיומו. על פי חכמת הקבלה, המוח הוא בסך הכול משרת של הרצון. הרצון גבוה מהמוח ושולט בו, כלומר מה שאנו רוצים, את זה המוח מקיים. אנחנו חושבים על מה שאנו רוצים, לא יותר. המוח מחפש את הדרכים המועילות ביותר למלא את רצונותינו.

בשונה מבעלי החיים, הרצון והמוח של האדם נחלקים לשניים: חלק תחתון ששייך לקיומנו הגופני בעולם הזה, וחלק עליון ששייך לקיום בדרגה עליונה יותר, דרגה רוחנית שאליה אנו אמורים להתפתח. תפקידם של הרצון והמוח, או הלב והשכל, הוא להעלות אותנו לדרגה הזו. במשך ההיסטוריה עברנו הרבה שלבים, היינו כבעלי חיים פרימיטיביים, קופים, בני אדם, ועכשיו עלינו להתקדם הלאה, להפוך מאדם שבעולם הזה לאדם רוחני.

חלקו התחתון של המוח שלנו, זה שאמור לטפל בגופנו החי, אינו שונה בהרבה מזה של בעלי החיים. מבחינה מסוימת הוא אפילו נחות משלהם. למה הכוונה? בעלי החיים ניחנו באינסטינקטים מפותחים מאוד. בהתאם לזאת גם המוח קשור לחלוטין לרצונות ולאינסטינקטים, ואין ביניהם התנגדות והתנגשות. חיה לעולם לא תרצה לקפוץ מקומה חמישית, לצורך הדוגמה. אין לה אפילו דמיון כזה, כי האינסטינקט והרצון שלה קושרים אותה מאוד למציאות, לגבולות היכולת שלה ותו לא. בעלי חיים לא טועים, כי הם קשורים לטבע במאה אחוזים והטבע לא טועה. לעומת זאת אדם, המוח שלו יכול להיות קשור גם לגוף וגם לדמיון. לפעמים הוא לגמרי לא מציאותי, עושה טעויות גדולות, אבל דווקא כך מתפתח למצבים מתקדמים יותר.

מה שמיוחד בבני אדם הוא שאנו יכולים לרצות דברים הרבה יותר גבוהים מצרכי הגוף, ובהתאם לכך חלקו העליון של המוח האנושי יתפתח. כאמור, יש בנו חלק גופני-בהמי ומעליו יכול להתפתח חלק אנושי-רוחני. אפשר לדמות זאת לסוס שעליו יושב אדם, ושני החלקים האלה גם יחד מצויים בתוכנו. המוח והלב שלנו, השכל והרצון, מיועדים לעשות שליחות, להעביר אותנו מדרגת החיה עד דרגת האדם הרוחני. כך נוכל להיכנס למצבים מתקדמים יותר, אפילו כאלה שיהיו מנותקים לחלוטין מהגוף הפיזיולוגי שלנו, ולהמשיך לחיות, להתקיים ולהתפתח בדרגות רוחניות.

החלק העליון של המוח האנושי, שעליו מדברת חכמת הקבלה, אינו נמצא בשימוש אצל רוב בני האדם. כדי לגלות אותו, צריך להתפתח קודם מבחינה רגשית, כלומר לפתח רצון חדש, ורק אחר כך תבוא התפתחות שכלית. איזה רצון בדיוק? רצון שיהיה מכוון למעלה, גבוה, רצון שלא יסתפק בחיים של שירות הגוף או סיפוק האגו ותו לא. רצון להרגיש יותר ממה שמורגש דרך חמשת החושים.

נרחיב מעט: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש, אלה הם חושים ששייכים לגוף ומגבילים את התפיסה שלי. אני רוצה לפתח חושים נוספים, שבהם יכול להיות שארגיש עולם אחר. לא רוצה להישאר בתוך הסוס הזה, שמתוכו אני מסתכל על העולם. כל הזמן הוא מגביל אותי ומחייב אותי לשרת אותו באלף ואחת צורות. אני רוצה להשתחרר ממנו, לפרוץ את גבולותיו. ובהתאם לרצון החדש הזה, יתפתח השכל. המוח יחפש דרכים לאפשר לי להרגיש את מה שאני רוצה, יעזור לי להשיג זאת.

במבט כולל, התפתחות של רצונות חדשים הייתה תמיד המנוע שדחף את האנושות קדימה. כיום הרבה מאוד אנשים כבר מרגישים צורך בשינוי מהותי. יש הרגשה שמשהו חסר, אבל עוד לא ברור מה. מצד אחד מתעורר רצון מפותח למשהו חדש, מצד שני מורגש איזה גבול שאותו אי אפשר לפרוץ. המוח לא יודע להראות לנו את התמונה הבאה שנמצאת מחוץ למגבלות התפיסה של הגוף.

המאבק הפנימי הזה בין מוח ולב, מחשבה ורצון, שכל ורגש, מתואר רבות בחכמת הקבלה. בולט במיוחד ספר “דעת תבונות” של הרמח”ל, שבנוי כדיאלוג בין השכל והנשמה. נשמה זהו שמה של מערכת הקליטה הרוחנית שצריכה כבר להתפתח בנו, מערכת של רצון חדש, מוח חדש וחושים חדשים. אל דרגת התפיסה הזו מובילה אותנו האבולוציה האנושית. בסופו של דבר, מוח האדם אינו שייך לעולם הזה. אין הוא מיועד לשרת את חיי האדם בעולם הזה, אלא לקשר אותו לעולם גבוה יותר.

העניין הוא שאנו מצויים בתקופה מיוחדת כל כך, אף שהרצון כבר נותן מבפנים פקודה למוח להתפתח, עדיין יש תנאים חיצוניים שעוצרים את ההתפתחות. החברה שוטפת אותנו בכל מיני ערכים אחרים. לא פשוט לצאת מהעדר.

מן המקורות

“הרצון שבכל מהות, מוליד לו צרכים. והצרכים מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה, כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם”.

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, “הקדמה לספר הזוהר”, כא

“כל חכמת הקבלה היא רק לדעת הנהגתו של הרצון העליון. על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם”.

הרמח”ל, ספר “קל”ח פתחי חכמה”, פתח ל

“רצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו… שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים”.

הרמח”ל, “דעת תבונות”, יד

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד”ר מיכאל לייטמן, שיחה 1020 כחלק מסדרת התוכניות “חיים חדשים”