משפחה חדשה, אדם חדש

מאז ומעולם המשפחה הייתה נחוצה לאדם כדי לשרוד. הגבר יצא להביא פרנסה, האישה טיפלה בבית ובילדים, הכינה אוכל וכיבסה את הבגדים. כל אחד השלים את צרכי השני, וכך עברו להם החיים. כשמישהו היה חולה או הזדקן, טיפלו בו האחרים. אבל בימינו הכול השתנה. כולם עובדים אז אין כבר תלות של פרנסה, אוכל קונים בסופר, כביסה במכונה. בני זוג מוצאים כשבא, רופאים ומטפלים בכל קליניקה ומרפאה, ואם חס ושלום יקרה משהו רע – אז יש ביטוח. סיעודי, משלים ושאר מרעין בישין. בתי חולים, בתי אבות, בתי קברות. לכאורה, הכול מסודר. אז מה הפלא שעוד ועוד אנשים לא מוצאים טעם בחיי משפחה או בזוגיות מעיקה?

בטבע אין מקרה. התא המשפחתי הגיע למשבר בזמנינו כי מיצינו את צורתו הקודמת, ועתה צריכה להיוולד צורתו הבאה. סיימנו את התפתחותה האינסטינקטיבית של המשפחה, ובפנינו עלייה לרמה אחרת. באופק מחכה לנו משפחה שתספק לא את צרכינו הקיומיים, אלא תפתח אותנו כבני אדם. המשפחה העתידית תהווה מעבדה ביתית לפיתוח יכולתנו להתחבר בצורה חדשה עם הזולת, התפתחות שאליה מחייבים אותנו החיים במאה ה-21.

במבט כולל, כל משבר בא להצביע על מקום הדורש תיקון. יהיה זה משבר זוגי, משפחתי, חברתי, כלכלי או מדיני, אם נתבונן בו לעומק נגלה שהוא נובע מהתקשרות לא נכונה בין חלקים.מעניין לראות כי בשפות שונות, המונח "משבר" הוא אכן דו משמעי. בסינית, מורכבת מילה זו משני סימנים. האחד מסמל סכנה והאחר מסמל הזדמנות. ביוונית עתיקה, פירוש המילה משבר – החלטה, נקודת מפנה. בעברית מקראית, משבר הוא גם שמו של מושב האישה היולדת, המקום שבו נולדים חיים חדשים.

החיים מתפתחים בחיבור בין ניגודים. כך זה בטבע, כך זה בגוף שלנו וכך זה גם במערכות יחסים. בכל פעם שהטבע דוחף אותנו קדימה כל פרט מפתח ייחודיות משלו, רצונות משלו, שאיפות משלו, ומכאן נוצרים כביכול משברים. אבל בשלב מתקדם יותר מגלים שאלה לא משברים אלא הזמנות להתקדם אל עבר חיבורים משובחים יותר, חיבורים מורכבים ועשירים יותר בין פרטים מנוגדים, שדרכם מושגת רמה גבוהה יותר של חיים.

במשפחה העתידית צריך להיוולד אדם חדש, אדם שמסוגל להתחבר עם אנשים שמנוגדים לו. למרות האגו הגדול ומעל כל ההבדלים. אחרי שנלמד בבית את הנוסחה לחיבור בין שונים, נוכל לצאת גם מכל סוגי המשברים האחרים שפוקדים כיום את החברה האנושית, במציאות שבה כולם מקושרים לכולם ומשפיעים על כולם אבל לא יודעים להסתדר זה עם זה.

יש שיטה שלמה לחיבור בין בני זוג, הנה תרגיל אחד לדוגמה: נתיישב זה מול זה, כל אחד ישתף את האחר במה שעובר לו בראש ובלב. על מה הוא חושב, מה הוא רוצה, מה מטריד אותו וכן הלאה. בזמן שהאחד מדבר, האחר ישתדל להרגיש את דבריו כאילו היו אלה מחשבותיו ורצונותיו שלו עצמו. המטרה היא להיכלל זה בזה, להיכנס לתוך האחר ולתת לו הזדמנות להיכנס אל תוך לבנו. במהלך ההקשבה, לא נעשה שום ביקורת על מה שאנו שומעים מבני הזוג שלנו, נשאף להרגיש אותם כמו שהם, בהסכמה, בהבנה, בקבלה מוחלטת של כל דבריהם. אם זה יקרה בצורה הדדית, ישרה, ממש מהלב, נרגיש חיבור ואושר.

הדברים הנאמרים לא הם החשובים, אלא הוויתור והקבלה ההדדית. אם כל אחד מאתנו משתדל לוותר על עצמו ולקבל אתמה שמרגיש הזולת, אנו מתחילים להתעלות מעל עצמנו. כתוצאה מכך אנו יוצאים מגבולות התפיסה האנוכית המצומצמת אל עולם חדש, רחב ובלתי מוגבל, כמו עפים בכדור פורח.

בני זוג שילמדו לחיות בחיבור ובהשלמה יחושו סיפוק הדדי. אין זה אומר שהם יימצאו ברוגע, בשקט, במנוחה, אלא שהם כל הזמן ישאפו להשלים זה את זה, כדי לגלות ביניהם זרימה של חיים מחוברים. כמו בגוף שלנו, אם ניקח כל איבר בפני עצמו אין לו זכות קיום, ורק בחיבור בין האברים נוצרים החיים. ככל שהחיבור מוצלח וצמוד יותר, כשכל אבר משרת את האחרים, מזה כולם נהנים. כך גם בני זוג מחוברים, הסיפוק שלהם הוא ממה שזורם ביניהם, כשכל אחד מרגיש את האחר וחי בתוכו, ומתקיימת ביניהם מערכת אינטגרלית.

כל אחד מחפש במה הוא יכול לממש את הרצונות והמחשבות של האחר. שואף כל הזמן להרגיש אותו מבפנים. הרגשת ההדדיות הזו ממלאת אותם באושר ובשמחה, עושה אותם בריאים. אם אדם מרגיש שהזולת נמצא ממש בתוכו ומוכן לעזור לו בכל דבר ועניין, זה פועל עליו חזק מאוד אפילו באופן הורמונלי. זה מקנה לו ביטחון ותמיכה, מאפשר לו להתפתח ולממש את כל הפוטנציאל שלו.

בזכות החיבור שנלמד להרגיש במשפחה החדשה, נתחיל לקלוט שכל הצרות בחיינו הן תוצאה מחוסר חיבור נכון.אין לנו שום בעיה בחיים מלבד חוסר חיבור, כי מצד הטבע כולנו חלקים של שלם אחד. גם אם איננו רואים זאת, כל הפרטים בטבע מקושרים זה לזה באינספור קשרים, ולכן החיבור הוא המפתח למילוי המושלם. יצורים אחרים בטבע מופעלים באופן אינסטינקטיבי, ואילו אנחנו מוזמנים כיום להתקדם ולגלות בעצמנו את סוד החיים. כמה שלא ינסה, אדם לא יכול למלא את עצמו לאורך זמן. אנחנו יכולים להתמלא באופן מושלם רק זה מזה.

בחיבור לאחרים מתחילים להרגיש חיים חדשים, חיים "חוץ גופיים", כלומר מחוץ לגבולות השכל והרגש הנוכחיים שלנו. זה מקנה לאדם הרגשת חיים בלתי מוגבלים. מה שאנו מרגישים בתוכנו הוא מלכתחילה מוגבל בשנות חיינו, במידת היכולת שלנו לקלוט ולהתמלא. וכשמתחילים להרגיש את הקיום, את החיים ואת המילוי מחוץ לנו, אנחנו עולים מעל הרגשת הגבולות. אם קודם היינו מוגבלים על ידי כלי הקליטה הפרטיים שלנו, על ידי התכונות והיכולות האישיות, הרי שבהתקשרות לאחרים אנו רוכשים עוצמה בלתי גבולית. ככל שנתחבר לאנשים נלך ונגדל, עד שנרכוש את המערכת השלמה והנצחית שמצויה מחוץ לנו. בהתאם לכך, גם תחושת המילוי שלנו תהיה בלתי גבולית. תפיסת עולם משודרגת שכזו נקראת תפיסה רוחנית, והיא שמצפה לנו כפסגת האבולוציה של המין האנושי.

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 42 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".