ציפיות ואכזבות במערכות יחסים

אם נצליח לפתח בקרבנו אהבה לאחרים כמו שיש לאם כלפי תינוקה, בזה נפרוץ את מעגל הציפיות והאכזבות. במצב כזה, לא נהיה תלויים באחרים כלל, אלא עצם האהבה שלנו כלפיהם תמלא אותנו יותר ויותר. מה שטוב במילוי מסוג זה, הוא שלעולם אינך נסתם. אתה מחפש עוד ועוד הזדמנויות להשפיע לאחרים טוב, ומתמלא בסיפוק יותר ויותר. אין בזה מקום לאכזבה, כי אתה כבר לא תלוי בזולת, אלא ביחס שלך כלפיו. כמו אותה אימא שאוהבת את התינוק שלה ומתמלאת מכך, גם אם הוא עצמו עדיין אינו מבין כלל מה קורה סביבו.

יכול מישהו לחשוב שיש בכך עול עצום, לנסות לאהוב את כולם כמו את ילדיך, אבל ההפך הוא הנכון. אדם שיש בו אהבה – מרגיש שהוא כל הזמן שופע, כל הזמן מתמלא בתענוגים אינסופיים. אם מישהו מתעייף מאהבה סימן שהאהבה שלו איננה שלמה.

אהבה שאין בה עייפות או אכזבה יכולה להיות רק אהבה שמעל האגו. אהבה שלא יוצאת מהאגו, לא נובעת ממנו ובכלל לא קשורה אליו. אהבה כזו נקראת אהבה רוחנית, אהבה שאינה תלויה בדבר.

באהבה רוחנית אין מאמץ מכיוון שעל ידה האדם מגלה שהכוח הכללי של הטבע הוא אהבה. שהכוח הטוב הזה מקיים את החיים בטבע, מחבר בין כל פרטי הבריאה, מחייה את הכול. אם מצליחים להתקשר אליו, מקבלים רצון, מרץ, דחף, יכולת ומוטיבציה לאהוב ללא גבול. אף פעם לא מתעייפים, החיים שופעים ושופעים, כי התחברנו אל "המטען העליון", אל כוח האהבה השלם והנצחי.

אהבה כזו מעלה את האדם לתפיסת מציאות גבוהה יותר מזו שאנו מרגישים עתה. האדם יוצא מעצמו כלפי האחרים וחי בהם. בתוכם הוא מרגיש מציאות נעלה שנקראת "עולם עליון", והיא ממלאת אותו בכוח עליון של אהבה ונתינה.

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 753 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".