www.kab.co.il

קיצור תולדות האושר

לחצו לשמיעת הכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

 כסף, בריאות טובה, קריירה או נישואים מוצלחים – לא הם שיקרבו אותנו אל האושר המיוחל. על פי חכמת הקבלה, המפתח לחיים מאושרים טמון ביחסים בינינו, בני האדם. במקום להסתכל על הדשא של השכן, כדאי פשוט לנסות להתקרב אל השכן עצמו…

כך נפתחה כתבת השער של השבועון האמריקני השני בתפוצתו בעולם – “ניוזוויק” (Newsweek). בגיליון שיוחד כל כולו לנושא, ניסו טובי הפסיכולוגים, הסוציולוגים, הביולוגים והכלכלנים בעולם לענות על שאלת מיליון הדולר: “מהו סוד האושר?” או ליתר דיוק: “מהו הדבר שיעשה אותנו מאושרים?”.

8 טיפים לחינוך ילדים

הכסף של השכן ירוק יותר

“אולי כסף?” שאלו החוקרים. “אם יהיה לי כסף”, אומרת פנטזיית האושר המקובלת, “אוכל לטוס לכל העולם, לקנות את כל מה שאני רוצה, לשלוט בחיי… בקיצור, כסף יעשה אותי מאושר”. נכון? לא נכון!

מחקרים רבים שהתפרסמו בשנים האחרונות חושפים בפנינו נתון מפתיע: לאחר שאנו מרוויחים את סכום הכסף הנחוץ לנו כדי לספק את צרכינו הבסיסיים, הכסף כבר לא עושה אותנו מאושרים יותר. מאותו רגע, משתנים אחרים ממלאים את התפקיד המרכזי במרדף אחר האושר.

שאלות כמו: “למי יש יותר, לנו או לשכן?” מתחילות לתפוס את מרכז הבמה. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר… כבר אמרנו?

כלכלת האושר

“מה לגבי מנוחה?” אולי אם נעבוד פחות וננוח יותר, נזכה לאושר המיוחל?

גם את ההנחה הזאת שוללים החוקרים על הסף. בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת לסטר באנגליה פרסם לאחרונה את מפת האושר העולמית. באופן מפתיע, או לא, ארצות הברית “קְשַת היום”, ניצבת במקום ה-23, הרבה מעל לצרפת ה”נופשת”, שמדשדשת הרחק במקום ה-62. ישראל, דרך אגב, ממוקמת במקום ה-58.

בזו אחר זו שוללים חוקרי האושר את רוב המוסכמות שהיו מקובלות עד היום לגבי מושא מחקרם. בטווח הארוך, הם מוסיפים ואומרים, הקריירה, חיי הנישואין, ואפילו בריאות יציבה לא יהפכו אותנו למאושרים.

אז מה כן? דווקא על השאלה הזו מתקשים רבים מהם להשיב. דומה שקל יותר לזהות את הגורמים שלא יהפכו אותנו למאושרים, מאשר להציע פתרון מעשי.

“האושר נמצא בכל מקום: בראש רשימת רבי המכר בארצות הברית, במוחם של קובעי המדיניות ומובילי דעת הקהל, ואפילו בכלכלה, שמצמיחה מתוכה בימים אלה ממש תחום חדש בשם ‘כלכלת אושר’… ובכל זאת, איכשהו הוא תמיד מצליח לחמוק מאתנו”, מסכמת את הנושא רנה פוראואר, הכתבת הכלכלית הבכירה של “ניוזוויק”.

אז איך מפצחים את המטריקס של האושר המיוחל? או במילים פשוטות יותר: מה בכל זאת יעשה אותנו מאושרים?

המכניקה של האושר

כדי להתחיל בפיצוח משוואת האושר, אומרת הקבלה, עלינו להבין דבר אחד מרכזי על אודות הטבע שלנו – כולנו רוצים ליהנות.

“הרצון לקבל הנאה הוא כל חומר הבריאה, מראשה ועד סופה. עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל”, כותב על כך המקובל החשוב במאה ה-20, הרב יהודה אשלג, בעל הסולם.

לכאורה, זה נשמע די פשוט, ולמען האמת, גם לא איזה חידוש גדול. אלא מה? הרצון הזה, ליהנות, הוא הרבה יותר מתוחכם ממה שאנו חושבים. הוא מניע אותנו לעשות ה-כ-ו-ל, כדי לגרום לעצמנו סיפוק, עד כדי כך שאיננו מסוגלים להירגע עד שנמלא את מבוקשנו. מין, כסף, ידע, כבוד ושליטה הם רק חלק מסוגי התענוגים שאותם דוחף אותנו הרצון ליהנות להשיג.

הרצון ליהנות מכתיב את מהלך חיינו, וקובע את מנת האושר או הסבל שאנו חשים. כשאיננו מצליחים לספק את הרצון שלנו אנו מתוסכלים. לעומת זאת, ברגעים המועטים בהם אנו חווים הצלחה אנו מאושרים.

הרצון מתמלא – התענוג מתפוגג

“בעולם הזה קיימות שתי טרגדיות”, כתב פעם הסופר האירי אוסקר וויילד, “האחת – היא לא להשיג את אשר אנו רוצים, והאחרת – להשיג. האחרונה גרועה הרבה יותר. היא טרגדיה אמיתית”, וכמה שהוא צדק…

אם נחשוב על זה, פסגת האושר מציפה אותנו במפגש הראשוני בין הרצון שלנו לבין ההנאה שאנו חווים ממילויו. אבל מרגע שהרצון מתחיל להתמלא, האושר שלנו הולך ופוחת.

למה הכוונה? אנו יכולים לחלום במשך שנים על רכישת דירה מפוארת, אבל מרגע קנייתה אנו נהנים ממנה פחות ופחות, עד שלאחר זמן מה אנו מאבדים את ההנאה מהדירה. תהליך זה מאפיין את כל ההנאות בחיינו. ברגע שהרצון בא על סיפוקו, התענוג חולף ואתו נעלמת גם תחושת האושר.

היטיב לתאר את התופעה ריצ’רד איסטרלין, מחלוצי מחקר האושר באוניברסיטת דרום קליפורניה. “אנו שבויים ב’מעגל הנהנתנות'”, הוא אמר, “אנו מִתְרַגלים לאושר מהר מאוד, ולוקחים אותו כמובן מאליו או משווים את מה שיש לנו למה שיש לאחרים, ולא למה שהיה לנו פעם”. לכן אנו אף פעם לא מאושרים…

אז מה, הכל אבוד? דווקא לא.

מפצחים את המטריקס

מטרת הטבע היא להביא אותנו להרגשה שלמה של אושר נצחי, אומר בעל הסולם, וגם מוסיף שקיימת דרך בדוקה להגיע לכך. כדי לחוות אושר אמיתי, הוא מסביר, עלינו לשנות את ה”מקום” שבו אנו מקבלים את ההנאה. במקום לנסות ליהנות מסיפוק הרצונות שלנו, אנו צריכים ליהנות מן הנתינה לאחרים.

סוד האושר על פי הקבלה, טמון בהיפוך היחס שלנו לחיים מ”הנאה למען עצמי”, ל”הנאה למען הזולת”. לא להיבהל, זה רק נשמע מסובך.

והרי סביבנו יש דוגמאות רבות לכך: כשאם מאכילה את ילדיה, היא נהנית מכך שהם נהנים. כשאהבתם של זוג אוהבים חזקה, הם נהנים בעיקר מכך שבן הזוג נהנה.

סיכום קצרצר ושורה תחתונה

מהו בעצם האושר?

ההנאה שאנו חווים ממילוי הרצון שלנו.

מהי הבעיה?

הרצון שלנו ליהנות לא יכול להיות מסופק, לפחות לא לאורך זמן, כי כאשר הרצון מתמלא, ההנאה חולפת.

מהו הפתרון?

ליהנות ממילוי רצונותיהם של אחרים, ולא ממילוי רצונותינו שלנו. אם נרצה למלא בהנאה זה את זה, כל אחד מאתנו יחווה אושר.

איך זה עובד?

בדיוק כמו זוג אוהבים או אם וילדיה: כשאני רוצה לגרום הנאה לאדם אחר, והוא או היא מוכנים לקבל הנאה ממני בידיעה שבכך הם גורמים לי הנאה, אנו נכנסים למעגל אינסופי של אושר והנאה הדדית. ובדיוק את זה מלמדת אותנו הקבלה. לא לחינם היא נקראת “חכמת הקבלה”, שכל מהותה, מסבירים המקובלים, ללמד אותנו איך לקבל הנאה עד אין קץ.

האושר כבר נמצא ממש כאן, מחכה לנו מעבר לפינה. עלינו רק ללמוד איך להרגיש אותו.

Skip to content