רבי עקיבא איש צנוע

רבי עקיבא חי ופעל במאות הראשונה והשנייה לספירה והיה לאחת הדמויות המרכזיות בחייהם של יהודי ארץ ישראל ויהודי התפוצות שלאחר חורבן בית המקדש.

מחנך דגול ומקובל ענק, אשר השתתף בחיבור המשנה ובעיצוב ההלכה, הנהיג רוחנית את מרד בר-כוכבא והיה לאיש שגילה לעולם את חוק האהבה.

על פי התלמוד, עד גיל ארבעים היה רבי עקיבא רועה צאן פשוט, עם הארץ, שנסחף בזרמי החיים ולא התעלה מעל לרמתם של יתר בני דורו. הוא כלל לא העלה על דעתו, שביום בהיר אחד כל זה עלול להשתנות.

עד לנקודת המפנה שימש רבי עקיבא כרועה צאנו של כלבּא שַבוע, שהיה מעשירי ירושלים. לפתע פתאום, בהגיעו לגיל ארבעים, התעורר ברבי עקיבא דחף בלתי נשלט להבין את משמעות חייו ולהכיר את חוקי העולם העליון. באותו זמן גם החלה להירקם מערכת יחסים בינו לבין בתו של כלבא שבוע, רחל. זמן קצר לאחר מכן נישאה רחל לרבי עקיבא, בניגוד לרצונו של אביה.

לפי התלמוד, רחל היא שדחפה את רבי עקיבא לעזוב את ביתו ולנסוע ללוד כדי ללמוד את פנימיות התורה מפי גדולי המקובלים של אותה התקופה. לא היה בלבה ספק, כי שם ימצא בן זוגה את המענה לשאלותיו. היא השביעה אותו שלא יחזור עד שלא יכיר וישיג את חוקי העולם העליון. וכך, בעידודה של אשתו, החלה דרכו הרוחנית של רבי עקיבא.

רבי עקיבא למד אצל המקובלים רבי אלעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה ונחום איש גמזו. עם השנים הוא החל לטפס מדרגה אחר מדרגה במעלה הסולם הרוחני, אט אט התעלה על מוריו, והפך למקובל הבולט בדורו.

לאחר שספג ממוריו הגדולים את כל שֶיָכול הקים רבי עקיבא בית מדרש במרכז הארץ. השמועה על חכמתו נפוצה, ו-24,000 תלמידים נהרו לבית מדרשו מכל עבר.

המקורות היהודיים מספרים כי בין תלמידיו של רבי עקיבא שררה אהבת אחים. הסיבה לכך הייתה טמונה במשנתו הייחודית שלימד. "הטבע", השווה בגימטריה ל-"אלוקים", פועל לפי חוק אחד בלבד – חוק האהבה. כאשר אדם פועל בהתאם לחוק האהבה, הוא נמצא באיזון עם הטבע ומרגיש שלם ונצחי כמו הטבע עצמו. במידה שהאדם מנוגד לחוק האהבה, כלומר פועל מתוך אהבה עצמית במקום באהבת הזולת, הוא סובל ומרגיש צרות וייסורים.

רבי עקיבא גילה שחוק הטבע, חוק האהבה, הינו קבוע ואינו משתנה. הוא גילה שכאשר האדם משנה את יחסו לזולת, הוא לפתע מתחיל להרגיש כיצד משתנה כל המציאות שסביבו. רבי עקיבא גילה שהיחסים האגואיסטיים בינינו הם שגורמים לכל הסבל בעולם. האגו כּוֹלא אותנו בתוך המציאות המוגבלת שאנו מרגישים, ולא מאפשר לנו לפרוץ אל מרחב החיים הנצחי. הדרך היחידה להרגיש זאת טמונה בשינוי יחסו של האדם לחברה. את שגילה, ניסח רבי עקיבא במשפטו הידוע: "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".

רבי עקיבא המשיך בלימוד הקבלה למרות הכלבשנת 132 לספירה נחלה ממלכת יהודה הצלחה אדירה בזכות המרד שהנהיג שמעון בר-כוכבא. הרומאים שהפסידו בקרב נסוגו ונאלצו להזעיק תגבורת. כשהגיעו הכוחות החדשים השתנה מהלך המלחמה לגמרי. הרומאים החריבו את כל מה שנקרה בדרכם, ממלכת יהודה נכבשה, עשרות אלפי יהודים נהרגו, ואלה שנלקחו בשבי נמכרו לעבדות.

דיכוי המרד הביא לאחת התקופות הקשות ביותר בתולדות העם היהודי. גזרות מוות הופעלו על העם, על חורבות ירושלים נבנתה העיר האלילית איליה קפיטולינה, והחכמים שהמשיכו ללמוד תורה הוצאו להורג בעינויים. רבי עקיבא המשיך גם הוא בלימוד התורה ובהפצתה, אולם הוא נתפס על ידי השלטון הרומאי, נכלא בבית כלא בקיסריה והוצא להורג באכזריות על ידי הנציב הרומאי.

מראשית ימיה עברה האנושות מספר שלבים של התפרצות האגו באדם אשר עיצבו בכל פעם מחדש את פני ההיסטוריה. בכל אחד משלבי ההתפרצות, בני האדם לא הסתפקו עוד במילוי רצונותיהם הבסיסיים והחלו לרצות יותר. הרבה יותר.

ההתפרצות הראשונה התרחשה בבבל בתקופתו של אברהם, השנייה בתקופתו של משה, וההתפרצות השלישית והגדולה מכולן התרחשה בתקופתו של רבי עקיבא.

האהבה ששררה בין תלמידיו של רבי עקיבא הוחלפה על ידי שנאת חינם שהביאה לנפילתם מהרגשת העולם הרוחני אל הרגשת העולם הזה. שנאת החינם היא שגרמה למותם של 24,000 התלמידים. חמישה בלבד הצליחו לשמור על כללי חוק האהבה ולכן שרדו. הבולטים שבהם היו: רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה, ורבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר.

סיפורי עם רבים נרקמו סביב דמותו של רבי עקיבא, כתרים אין-ספור נקשרו לשמו, ואגדות ומעשיות רבות נכתבו עליו. ייתכן שביום מן הימים כל אלה ייעלמו כלא היו, אולם המרכיב המרכזי במשנתו לא ייעלם לעולם, הוא כבר זכה לחיי נצח בדברי ימי ההיסטוריה.

דבקותו של רבי עקיבא בַּכלל "ואהבת לרעך כמוך", שינתה כליל את פני ההיסטוריה. במאמציו הגדולים סלל רבי עקיבא את הדרך הרוחנית לכל הבאים אחריו, לכולנו. לא לחינם רואים בו כיום המקובלים דמות שבה מתמזגות כל האהבות – לאנושות, ללאום ולבורא גם יחד. כזה היה רבי עקיבא, האדם הראשון שהביא את בשורת האהבה לעולם.