איך ליל הסדר יכול להפוך לרגע של קרבה, ריפוי וחיבור, אישי ולאומי?

ואיך צחוק יכול לעזור לנו להתפתח רוחנית ולהתמודד עם החיים?

האם פורים רק מאפשר לנו להסתתר טוב יותר, או שהוא חושף משהו הרבה יותר עמוק על חיינו?

אמרו לנו שאם נעשה טוב אז נקבל טוב, ואם נעשה רע אז ניענש.
אבל בואו נהיה כנים, זה לא באמת עובד ככה
הרשעים מצליחים, הטובים סובלים, והצדק? נראה כאילו לקח חופש.

האם פורים רק מאפשר לנו להסתתר טוב יותר, או שהוא חושף משהו הרבה יותר עמוק על חיינו?

האם המילים בטקסטים הקבליים הן רק מילים, או שהן מכילות מסר נסתר שממתין לפיענוח?

כשהבית רועש, כשהלב סוער, כשהכעסים מציפים, איך אפשר להחזיר את החום והאהבה?

איך להפוך תענוג חולף לתענוג אינסופי, כזה שלא מתפוגג ולא משאיר ריקנות אחריו