פניני קבלה
הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל, ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בע"פ, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבא עוד פעם בעוה"ז כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת.
הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר פי חכם, עמ' 266
מי שמרגיש בקרבו חשק ותשוקה ללמוד הדברים הפנימיים, ולהשכיל באמתתו ית', הרי הוא בכלל "לעולם ילמד אדם תורה במקום שליבו חפץ". ואם יראה שרוב הלומדים אין הנהגתם כך, ידע שבאמת להם ראוי שלא יהרסו אל הקודש עד שילכו כפי ההדרגה. ואין שייך בזה להתרוממות והתפארות, רק בחינות מחולקות באצילות הנפשית.
הרב ראי"ה קוק, אורות התורה, פרק ט', י"ב
במקום שיש לנו עסק עם עניינים רוחניים, המופשטים מזמן מקום ותנועה, הרי אין לנו את המלות להגות ולהתבטא על ידיהן. שהרי כל אוצר המלות שלנו הוא לקוח מהרגשי החושים המדומים. ולפיכך, בחרו להם חכמי הקבלה שפה מיוחדת, שאפשר לכנותה "שפת הענפים", להיות שאין לנו שום מהות או הנהגה של איזו מהות בעולם הזה, שלא תהיה נמשכת משרשה שבעולם העליון.
בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א', הסתכלות פנימית
הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו... וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים.
רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, השל"ה הקדוש, מאמר ראשון דף ל
ההשגחה היא מה שבין הבורא לברואיו. והרי מקומה הוא העיון באלוקותו נעשה היקש עתה: הקב"ה מצווה אותנו שנדע השגחתו, והרי אנו רוצים ללמוד מה שיודיענו השגחה זאת. ומה שיודיענו השגחה זאת אינו אלא חכמת האמת, שהיא העיון באלוקותו. אם כן הרי בלא ספק חובה ללמוד חכמת האמת.
ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, שערי רמח"ל, מאמר הויכוח, עמוד פ'
ומי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמד. כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה.
אור צדיקים ודרך סעודה, סימן א' סעיף ט"ז
הלוואי שלא היו מקילין גדולי הדור בלימוד החכמה הקדושה, והלוואי היו מלמדין דרך לתלמידיהם לעסוק בחכמה הלזו - אזי בוודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמת החיצוניות והיו כל החכמות נדחים מפניה, כמו שנדחה החושך מפני האור אך שעונותיו גרמו שגם כמה וכמה מצדיקי הדור סגרו את דלתי החכמה בפני פרחי הכהונה, ואמרו, שלא ילמדו עד שיהיו בעלי מדריגה ורוח הקודש - והנה עבור זה נשארנו ערומים מן החכמה הקדושה ונתגבר בעונותינו הרבים חשכות החכמות החיצוניות "הכסיל בחושך הולך". ובמהרה בימינו "ויאמר אלקים יהי אור" - ויאר לנו.
ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים, פרק א' אות ה'
האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה
הרב ראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, 70