א. קשור או לא קשור לקבלה?

גילוי עתידות

כדי לנבא עתידות, הידע בקבלה אינו הכרחי. גם מי שאינם מקובלים יכולים לחזות את העתיד של העולם שלנו, כשם שיש חיות שמרגישות מתי עומדת להתרחש רעידת אדמה, או שבן-זוגן עומד למות בעוד יומיים.

לנבא עתידות פירושו להרגיש שכבה דקה יותר של מידע, שכבר ישנו בעולם שלנו, אך עדיין לא התממש די צרכו, כדי שכולם ירגישו ויראו אותו. לנבא עתידות בעולמנו פירושו להרגיש מצב שעדיין לא התבצע בעולם שלנו, ואין בכך שום נס או מעשה פלאים. התמונות של העתיד כבר קיימות, ומגיד העתידות פשוט רואה אותן קצת מוקדם מאחרים. בעתידות אין נס אמיתי ולכן המקובלים אינם עוסקים בזה אלא בהנהגת הבריאה כדי ליצור את המחר שלדעתם צריך להיות.

מקובלים כתבו בספר הזוהר, למשל, על התגברות האיסלם והשתלטותו. נכתב שם, שבאחרית הימים, כלומר לפני שהאנושות תגיע לגמר תיקונה, לפני עלייתה להתגלות רוחנית, יכבשו הערבים כמעט את כל העולם. אבל במידה שנתחיל לעלות רוחנית, ולהיגאל מהאויבים הפנימיים בתוכנו, מהרצונות האגואיסטיים שלנו, כך יתחילו להיעלם כל האויבים החיצוניים. כי לכל ההפרעות החיצוניות האלו אין שום תפקיד עצמאי, אלא הן עזרה, אמצעי, להגיע להכרה בשפלותנו ובנחיצות בתיקון. מכאן, שאנחנו עצמנו קובעים הן את הפוליטיקה והן את מה שמתרחש בעולם.

קמעות

מדביקים לקבלה כל מיני תוויות: אומרים שהיא עוסקת במיסטיקה, בקללות, בברכות, בקמעות. התוויות האלה דבקו בקבלה כיוון שהיה איסור לעסוק בה. אבל זו אינה המציאות כלל, ואפילו האר"י הקדוש מתייחס לזה וכותב שאסור לעשות קמעות, ברכות וסגולות, כי אין לזה שום קשר לעיסוק בקבלה. האר"י אסר את השימוש בקמעות, כי הן מטעות את העם, אף כי הן עוזרות לו מבחינה פסיכולוגית: כשהאדם מאמין בהן הוא משווה להן כוח עצום, וכתוצאה מכך גם השפעה. על אף זאת יש להבדיל בין השפעה שהיא פסיכולוגית בלבד לבין השפעה אמיתית על החיים. אין שום קשר בין חוכמת הקבלה למאגיה, לניחושים, ולכל מה שמקובל להאמין בו, כדי להעניק כביכול הגנה על הגורל ועל הקיום. חוכמת הקבלה היא מדע שמפתח באדם את היכולת להשגיח על גורלו, בלי להיות תלוי באיזשהו נייר או קסם.

לדוגמה, אם אדם מאמין שחפץ מסוים יציל אותו, כדאי לו להאמין בזה, כי מבחינתו יש בכך "כוח מאגי". למה?- כי הוא מתחיל להאמין, שאם ישא את החפץ הזה אתו, החפץ הזה יגן עליו. לכן, אם ההגנה הפסיכולוגית פועלת עליכם, השתמשו בה, אבל דעו לכם שהיא לא תתקן אתכם. זו הסיבה שהקמעות אסורים מ"דאורייתא", מהתורה. רופאים ופסיכולוגים משתמשים בכוחה של ההגנה הפסיכולוגית, אבל זה יהיה שקר לומר שהכוח הזה קשור במשהו עם כוחות עליונים רוחניים. לכן, הקבלה אינה משתמשת בשום כוחות "מאגיים" או פסיכולוגיים.

עבור קמע אדם משלם סכום כסף ומקבל מין סגולה, משהו שישמור עליו, שיעזור לו. ואילו באמצעות לימוד הקבלה, אדם לומד לעשות זאת בעצמו. הלימוד משפר את האדם לאט לאט, והוא לומד לפעול נכון עם המחשבות והרצונות שלו. על ידי השיפור הפנימי הזה, ובעזרת היחס המיוחד שמתפתח בו כלפי הבורא, כלפי המציאות וכלפי הסביבה, האדם משנה את החוקיות של הטבע בצורה נכונה. השיפור הפנימי, שבא עם לימוד הקבלה, משנה את כל המציאות של האדם. הוא מתחיל להבין את מעשיו ונעשה אחראי לתוצאותיהם. הוא מגיע לדרגת "אדם".

כיום, אין אנו יכולים עוד לקנות קמע, ולהאמין כי זה יעזור לנו. אנחנו נוכחים לדעת שזה אינו כך. אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו יכולים ללמוד איך לעשות בעצמנו את השינוי הרצוי בחיים שלנו, איך לתקן את החיים שלנו, איך לחיות חיים טובים יותר. את זה ניתן לעשות בצורה מדעית, גלויה וביקורתית, על ידי לימוד חוכמת הקבלה.

עשה זאת בעצמך

אלפי שנים מחפשת האנושות את הדרך להשיג רוחניות. החיפושים האלה הביאו להופעת הפילוסופיה ולפיתוח שיטות שונות להתעלות ולהארה. אבל בסופו של דבר, האנושות לא מצאה דבר.

באמצעות שיטת הקבלה האדם מתחיל לראות בבירור באיזה עולם הוא חי ומה משפיע עליו. הוא מתחיל לקבל כוחות, שבעזרתם הוא יכול להשפיע באופן נכון על הטבע, הוא גם רואה את השפעתו וגם את תגובת הטבע עליה.

זו אינה תיאוריה בלבד. האדם רוכש ידיעות, אפשר להגיד אפילו שיש בזה הרבה מתמטיקה וחוקים יבשים. זה אינו שייך לפסיכולוגיה ולדמיונות, אלא להיפך. לא במקרה נקראת הקבלה "חוכמת הקבלה", שכן זו חוכמה שמלמדת את האדם איך לקבל.

רק הקבלה יכולה לתת לאדם את הידיעה מה יהיו הרצונות הבאים שלו, איך אפשר לממש אותם, ומהם הכוחות והידע הדרושים. כלומר, היא בלבד נותנת לאדם את כל מה שנחוץ לו כדי להתקיים בטוב ובביטחון.

שיטות המזרח

כשאדם הולך ורוכש את הידיעות על החוקיות של כל המציאות, הוא מתחיל להשתמש יותר באגו שלו, הוא מגדיל אותו. לא דומה הדבר להיכרותנו עם דתות אחרות ועיסוקים רוחניים אחרים. אדם אינו מבטל את האגו שלו, אינו מבטל את הרצונות שלו, אינו מפסיק לאכול ואינו מסגף את עצמו. הוא אינו בורח מחיי היומיום, ואינו מתרחק מחיי משפחה. הוא אינו מרחף באוויר ואינו עוסק בכל מיני תרגילי נשימה כדי להגיע לשלווה. להיפך, הוא מגדיל את האגו שלו והופך אותו לכלי להשגת המטרה העליונה.

כדי לעסוק בקבלה ולהגיע להכרת העולם העליון ולהפעלתו, אדם חייב להיות במרכז העולם הזה ולפעול מתוכו. הוא חייב למלא את כל החובות שלו, ללכת לצבא, ללמוד, לעבוד, להקים משפחה. השגת המציאות הרוחנית חייבת להיות דווקא באמצעות החושים המציאותיים של האדם, ללא שום ניתוק מהחיים הנורמלים שלו.

כל שאר השיטות מבוססות על הצבת גבולות. האדם מוריד את עצמו עד לדרגת צומח, ואפילו עד לדרגת דומם. כל השיטות האחרות מבוססות על דיכוי ה"רצון לקבל": לאכול פחות, ככל האפשר, לנשום פחות, לחשוב מחשבה אחת בלבד, להסתגר, להתבודד מכולם, להתגורר במקומות מבודדים. שיטות אלו מכוונות את האדם להגבלה בכל ולהסתפקות במועט ולכן אי-אפשר באמצעותן לצאת למציאות יותר מקיפה ולפעול בה באופן חופשי.

השיטות האחרות אינן מקנות את היכולת להנהיג, ולשלוט בעולם, מפני שכולן מבוססות על המעטת האגו, בעוד שכדי להנהיג הכרחי להגדיל אותו. ניתן להנהיג רק כשקיימים רצונות ענקיים, נכונים ומתוקנים, כי הרצונות שלנו הם הכוחות שבאמצעותם אנחנו משפיעים על המערכת הכללית של הבריאה.

אדם המתרגל שיטות אחרות כאילו חש במשהו רוחני, אבל בפועל מרגיש את היעלמות ה"אני" שלו ולא יותר. מובן שהוא חש טוב יותר, הוא מוחק את כל הרצונות שלו, את אלה שמגבילים אותו, הוא כביכול מתעלה עליהם ולכן הוא חש שלמות. אבל זה אינו נובע מהתעלות, אלא מתוך זה שהוא כביכול אינו נזקק לכלום. אולי זה נראה כ"יותר רוחני", אבל זו אינה התפתחות, אלא דווקא נסיגה, מפני שהדבר מנוגד לחלוטין לחוק העיקרי של הטבע, שהוא להתפתח, להתרחב ולהביא לתיקון את טבע האדם, תיקון שמביא לשלמות ולהתמלאות.

כל השיטות, חוץ מחוכמת הקבלה, כולל אמונות תפלות, דתות, כולן נמצאות במישור העולם שלנו, במסגרת גבולותיו, ואין זה שייך בשום אופן לרוחניות. מדובר בתהליכים פיסיולוגיים שקורים סביב גופנו.

כדי לצאת לעולם העליון, האדם מוכרח לרכוש "מסך", לעבור "מחסום", גדר מסוימת שניתן לעבור אותה רק על ידי לימוד הקבלה.

כל מה שאנשים חשים כ"קרמה", או כ"אאורה" וכיוב', הם תהליכים פיסיולוגיים לחלוטין, שמתרחשים סביב הגוף שלנו. לכן, אין בזה שום דבר יוצא דופן, או שהוא למעלה מטבע העולם שלנו. בעתיד, גם המדע שלנו ילמד לפעול בהם היטב.

הקבלה אינה קשורה לשום דת או אמונה אחרת. היא אינה עוסקת במדיטציות, בנבואות, היא אינה מתייחסת לשאלות דת, ואף לא למצבו הנפשי של האדם. חוכמת הקבלה היא מדע על מערכת הבריאה והנהגת הבריאה, ומלמדת את הדרך שבה כל אחד יכול להשיג התגלות של מערכת זו כולה. נאמר: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" כלומר, כל הנשמות, כל האנשים, חייבים בסופו של דבר להשיג את ההרגשה המושלמת של כל הבריאה, ולא רק את החלק הקטן שאנחנו מרגישים על ידי חמשת החושים שלנו.

אין מדובר בחוויות מיסטיות אלא בחוקים שאדם כלול בהם ולומד להכיר אותם ולפעול לפיהם. החוקים האלה פועלים בטבע בכל הרמות, בדומם, בצומח, בחי ובמדבר.

גימטריה

הגימטריה היא שיטה לרישום מידע רוחני. כל מצב פנימי-רוחני של האדם נרשם כגימטריה. כאמור, הקבלה היא מדע שמשתמש בנתונים יבשים, נתונים של ממש, עם שרטוטים וטבלאות לרוב, כפי שלומדים על מכונה כלשהי בכל תחום מדעי טכנולוגי אחר.

אם תלכו למשל לפסיכולוג או לפסיכיאטר ותתלוננו על מצבכם; תתחילו לספר לו על עולמכם הפנימי: על פחדים, על דאגות, על תחושות של שמחה, על בעיות בשינה ועל מחשבות כאלו ואחרות, תיווכוחו לדעת, כי אין בידיהם כלים להשתמש במידע הזה בצורה חישובית מדויקת.

ואילו מקובל יכול לרשום בצורה מתמטית את המצבים הרוחניים-פנימיים שלו, לא את מצבי המעבר, אלא מצבים רוחניים כלליים ומקיפים. כלומר, הוא יכול לתת הערכה מתמטית מדויקת לכל מצב נפשי-רוחני. ההערכה הזאת תהיה אובייקטיבית, בלתי תלויה במצב העכשווי.

המקובל מאבחן את המצבים בצורה מדויקת, עדינה וטכנית לגמרי. אל המצבים שמקובל מתאר בספר, אם עושים כל מה שהוא כותב, אפשר להגיע ואחר כך לחזור אליהם שוב ושוב. בעולם שלנו, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה כלל אינן מסוגלות לרשום את מצבו הפנימי של האדם. הקבלה עושה זאת. היא רושמת את הכל בצורה מוגדרת, טכנית, כך שמקובל יכול להעביר לאדם את כל ה"תיק" של מצבו.

המורה המקובל יכול לקחת את כל ה"תיק" הזה, לצלם אותו במדויק, לבטא אותו בצורה של נוסחה מתמטית מוגדרת, שזו הגימטריה ולהעבירו לתלמיד. התלמיד לוקח את הנוסחה הזאת, רואה אותה בתוכו ומגשים אותה בכוחותיו הרוחניים, וכך עובר אותו המצב שהמורה שלו עובר. כלומר, הגימטריה היא הנוסחה המתמטית של כל החוויות הרוחניות שלנו.

אסטרולוגיה

"אסטרולוגיה קבלית", "גיאוגרפיה קבלית" ו"רפואה קבלית" עוסקים בקשר שבין המערכות של היקום שלנו לבין המערכות ביקום הכללי, הרחב יותר, שכולל את העולם העליון.

אדם שמבקש לדעת מדוע העולם שלנו בנוי כפי שהוא בנוי: כדור הארץ, כוכבים, כוכבי לכת, ומהם הקשרים ביניהם, ראוי שיידע שבמציאות הכל בהתאמה לכוחות שבעולם העליון, כל הגופים והכוחות שבעולמנו אינם אלא תוצאה של התגשמות הכוחות העליונים האלה.

השתקפות העולם העליון בעולמנו מניבה את כל התחומים השונים שנקראים: אסטרונומיה, אסטרולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה וכיוב'. זו הסיבה לכך, שכל המדע בעולם שלנו מהווה, במידה זו או אחרת, השתקפות של חוכמת הקבלה ביסוד החומרי הגשמי של עולמנו.

המקובל רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב היה מקובל מפורסם מהמאה ה-18. אך אי-אפשר להבין אותו נכון בלי לימוד בספריו של בעל הסולם. כשמתחילים ללמוד בספרי המקובלים הגדולים, האר"י, בעל הסולם והרב"ש, ואחרי זה פותחים ספרים של רבי נחמן, מבינים מה באמת הוא אומר.

הנשמות שיורדות למטה, לעולם שלנו, נמצאות בשלבי התפתחות שונים. יש נשמות שעדיין לא השיגו רצון אמיתי לרוחניות. גם אל הקבלה באים אנשים שאחר כך עוזבים אותה ועוברים למשל, לדת. לדעתי צריך לתת לאדם אפשרות לבחור בעצמו את דרכו.

כשהגעתי לרב שלי שאלתי אותו: "עברתי כבר אצל מקובלים רבים; איך אני יכול לדעת שזו התחנה הסופית שלי?" הוא ענה לי: "אין לי תשובה. אתה, אל תאמין לאף אחד. ואני ממליץ לרמה שאתה מרגיש בלב שלך, זה הנכון ביותר, זה יביא אותך לאן שצריך. רק אל תסכים מראש עם שום דבר ואל תבקר שום דבר. העיקר זה להשתחרר מדעות קדומות, מחינוך, מסטיגמות מקובלות אצל הכלל. השתחרר מהכל ונסה לקלוט מה שהטבע עצמו אומר לך, וזה יהיה הדבר האמיתי ביותר, כי כל חינוך, וכל דעה חיצונית, הם כפייה".