ג. דור הקבלה

בספר הזוהר נכתב כי כשנשוב מהגלות האחרונה, כלומר בדורנו אנו, נגיע למצב שנקרא "ימות המשיח". רק אז הקבלה תהיה נחוצה לכל אחד מאתנו ונתחיל להשתמש בה בפועל.

סיבת הגלות

יצאנו לגלות בין העמים, ועמים אחרים התיישבו כאן במקומנו, מפני שהדרגה הרוחנית שלנו לא תאמה למדרגה הרוחנית שנקראת "ארץ ישראל". כי אי-אפשר לחיות בארץ ישראל עם שאיפות זרות ששייכות לחוץ לארץ, שאיפות לגשמיות ולא לרוחניות.

על כל חלק בכדור הארץ פועל מלמעלה כוח רוחני מוגדר. הכוח הרוחני שפועל על ארץ ישראל מחייב את היהודים שנמצאים תחת השפעתו, להתאים את עצמם אליו מבחינה רוחנית ומוסרית, אחרת ייווצר חוסר התאמה בינו לבינם. חוסר ההתאמה יתבטא בהרגשת יסורים, מלחמות, שנאת האויבים, מחלות ודאגות. עד כדי כך, שאם אין אנו מתאימים לכוח הזה בצורה מושלמת, הוא יגרום לנו לנטוש את המקום שעליו הוא פועל, ויגרש אותנו מארץ ישראל.

לכן, בכל פעם שחלה ירידה בדרגה הרוחנית של עם ישראל, נחרב בית המקדש, הן הראשון והן השני, שעליו נאמר שחרב בגלל שנאת חינם. כלומר, ירידה רוחנית מביאה להידרדרות מוסרית וחברתית במציאות הגשמית.

אנחנו נמצאים בשלהי היציאה מהגלות הרביעית, האחרונה, וכמו בכל הגלויות והחזרות לארץ שהיו בעבר, גם עכשיו עלינו לשוב מהגלות ולהשיג את השיבה הרוחנית. כלומר, מהגלות הרוחנית עלינו לצאת לגאולה, לשוב אל העולם הרוחני, לעלות לרמה הרוחנית שבה נשתווה לדרגה הרוחנית של אדמת ארץ ישראל, כדי שהכלי הרוחני שלנו, התכונות הרוחניות שלנו, יתאימו לארץ ישראל הרוחנית. כל הקשיים והיסורים שלנו נועדו להכריח אותנו לתקן את עצמנו, ולהביא אותנו להתאמה עם הכוח הרוחני שמשפיע על האדמה הזאת.

כך מסביר לנו הזוהר, כך מספרים המקובלים ומצביעים על הדור שלנו כעל דור שבו הקבלה צריכה להתגלות, כי רק על ידי לימוד הקבלה ותיקון עצמי נוכל להתקיים בשלווה ובאושר. לכן, דווקא עכשיו הקבלה הופכת אופנתית ומושכת.

השאיפות גדלות

בדורות הראשונים היו לאנשים שאיפות פשוטות שעדיין לא התפתחו. הרצונות של האדם היו בעיקר רצונות גשמיים-גופניים. בדורות הקרובים יותר לתקופה שלנו הופיעו כבר שאיפות לעושר, לכבוד, לשליטה ולהשכלה.

שלבי ההתפתחות האלה מתרחשים בכל האנושות ולא רק בעם שלנו. הם קורים בכל העמים ובכל פרט. מימוש השאיפות האלה הביא להתקדמות הטכנולוגית. אולם בהדרגה, האנושות תתחיל להבין, שכל הניסיונות לממש את שאיפותיה לא יביאו לה סיפוק, לא אושר ולא תשובה על השאלה "מה הטעם בחיינו?". ההבנה הזאת תגיע רק בעתיד.

כאשר תצוץ בקרב אנושות השאלה על משמעות החיים, האנושות תתחיל לחפש ואז יגיע תורה של חוכמת הקבלה, החוכמה שלא נתנו לה להתגלות במשך אלפי שנים. היום, כפי שנכתב בספר הזוהר, מתגלה הקבלה, ודווקא באמצעותה, באמצעות הכוחות הרוחניים הטמונים בספר הזוהר, אפשר יהיה לצאת מהגלות הרוחנית.

על פי הזוהר, עוברת האנושות ארבעה שלבי התפתחות, שהם בהתאמה לארבע הגלויות שעם ישראל צריך היה לעבור. גילוי הקבלה יתרחש ביציאה מהגלות האחרונה, שהחלה בראשית המאה ה-20, כשהגיעו המתיישבים הראשונים לארץ ישראל. בזמננו, בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, מסתיימת התיישבותנו בארץ ישראל, ובכך זו תהיה יציאתנו מהגלות הגשמית. או אז, לימוד הקבלה יהפוך להכרחי כדי שנצא גם מהגלות הרוחנית.

רק אנחנו נשנה את הגורל

רק בנו תלוי איך כל העולם יתייחס אלינו. אין לזה שום קשר לאופן בו נתייחס לשאר העמים, אלא לאופן בו נציב את עצמנו כלפי הכוחות הרוחניים.

אנחנו רואים בבירור, שכל הניסיונות שלנו להתקרב לעמים אחרים מזמינים כלפינו יחס של זלזול; כי בתת הכרתם הם מצפים מאיתנו למשהו אחר, ומבזים אותנו על הניסיונות שלנו להתקרב אליהם שלא על בסיס הקבלה.

כל האנשים, אפילו הגדולים, כולם מופעלים מלמעלה כמו בובות על חוט. הבורא הוא זה שמעורר את עמי העולם להתייחס אלינו דווקא בצורה הזאת. נאמר בתורה, ש"לב מלכים ושרים ביד ה' " (משלי כה). כלומר, אין שום כוח אחר שמנהיג את כולם, ואין לנו סיבה להאשים את האוייבים שלנו בשנאת חינם (אין זה אומר שאנחנו חייבים לאהוב אותם). אנחנו צריכים להבין שהסיבה להתנהגות שלהם נובעת מגורלם והסיבה ליחס שלהם אלינו נמצאת בתוכנו.

מלבד האדם עצמו אין אף אחד יכול לעזור לו. אין נסים בעולם. במשך אלפי שנות קיומה של האנושות, לא נמצאה לה שום תרופת פלא שיכולה לשנות את מצבנו.

סיבת היסורים היא שאנו חיים בעולם הזה כמו חתולים עיוורים. אין אנו מבינים מה עלינו לעשות, מה יהיה מחר, למה גורמים המעשים שלנו ומה העולם שמחוץ לנו רוצה מאתנו בלחציו עלינו.

רק אם נגביר את המעורבות שלנו בכל היקום, כלומר בעולם העליון, נלמד לשלוט בגורלנו. עלינו ללמוד לראות את העולם העליון שבו נמצאות הסיבות לעתיד קיומנו, דרך העולם שלנו. בכל דור אלו הן אותן הנשמות שחוזרות ומתלבשות בגופים בעולם הזה. בהדרגה, במשך אלפי שנים, הגיעו הנשמות האלו למצב, שקיומן מחייבן לגלות את העולם העליון. הקבלה היא ה"פטנט" שבידנו להשגת המטרה הזאת.

מהו ה"פטנט הקבלי"?

המקובלים כותבים את ספרי הקבלה בעולמנו ובאותו זמן הם חשים את העולמות הרוחניים. כאשר אנחנו קוראים את מה שהם כתבו, למרות שאין אנו מרגישים מה שהם הרגישו בזמן כתיבת הספרים, אנחנו מעוררים על עצמנו הארה מהמדרגה הרוחנית בה נוכח המקובל בזמן כתיבת הספר. זהו אור עליון שמטהר אותנו ועוזר לנו להרגיש כמו המקובל את העולם העליון.

התכונה המיוחדת הזו נקראת "סגולה" והיא מיוחסת ללימוד בספר הזוהר בפרט וללימוד בספרי הקבלה בכלל. בספרים האלה אין מוסתר דבר. הקריאה בכתבי המקובלים שנמצאים בדרגה רוחנית, מחברת את האדם עם העליון ומושכת אותו למעלה. מסיבה זאת אנחנו לומדים בספרים שמיועדים לאנשים כמונו, שעדיין אינם מרגישים דבר חוץ מהעולם שלנו, ורוצים בהדרגה להרגיש את כל המציאות, את כל הבריאה.

לא כל ספרי הקבלה שווים בהארה שלהם. הספרים העיקריים שנותנים את האור הגדול ביותר הם ספר הזוהר, כתבי האר"י וכתבי בעל הסולם.

שיטת ההוראה הזאת פותחה ונוסתה בהצלחה גם בילדים. באמצעות הסברים פשוטים עם דוגמאות, הילד מבין ומקבל. הוא קולט את ההסברים והדוגמאות בקלות ובפשטות. לשם כך הוקם גם אתר קבלה לילדים באינטרנט.

העתיד של כל אחד מאתנו תלוי בחלק הנגלה שבקבלה. את החלק הזה כולם יכולים ללמוד ללא שום חשש, כולל מתחילים.

דעה קדומה

למרות כל מה שנאמר, רבים חושבים, שהקבלה היא מין חוכמה נסתרת שאסור לגעת בה וללמוד אותה. הרב יהודה אשלג כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", שהקבלה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון נקרא "טעמי תורה", כלומר המשמעות של התורה, החיים, הבריאה, והחלק השני נקרא "סודות התורה".

החלק "טעמי תורה" עוסק במבנה העולמות, במבנה הנשמה, בעליות של האדם לעולמות הרוחניים, בגילוי משמעות החיים לאדם, בגלגולים שלו בעבר ובעתיד; לשם מה הוא חי ולמה, מדוע הוא נולד למשפחה הזאת, עם האופי הזה; מה הוא צריך לעשות בחיים האלה, מה הוא צריך להגשים כדי שלא יצטרך לשוב ולהתגלגל מחדש לעולם הזה. כל זה שייך ל"טעמי תורה".

החלק של "סודות התורה" עוסק במה שהמקובלים משיגים על העולמות העליונים. אין מסופר על כך בשום מקום ובשום ספר, אלא רק בצורה מרומזת בכמה כתבי יד.

כל ספרי הקבלה עוסקים בטעמי תורה, לכן אפשר לרכוש את ספר ה"זוהר", ספר "עץ חיים" ואת כל הספרים האחרים של המקובלים, בכל מקום ובכל חנות ספרים.

כל מה שכתוב בספרי הקבלה אינו שייך לחלק הנסתר של הקבלה אלא לחלק הנגלה שכולם חייבים ללמוד, כיוון שהחלק הזה מאפשר לאדם לתקן את עצמו ולהשיג את העולם שמחוצה לו, שנקרא עליון. בעולם העליון נמצאות הסיבות לכל מה שקורה לנו עכשיו ויקרה בעתיד. הקבלה מלמדת את האדם כיצד לפעול כדי לקבוע את העתיד שלו בעצמו, לטובתו ולטובת העולם כולו.

החלק הנגלה של הקבלה ("טעמי תורה") קיים בדיוק כדי לפתוח את עיני האדם לעולם החיצון; כדי שכמו שאנו מרגישים את העולם שלנו, האדם ירגיש את העולם היותר חיצון ויתקשר אתו. כלומר, אדם מבין מהו המצב הזה שבו הוא נמצא, למה הוא נברא עם תכונות פנימיות כאלו ומה נדרש ממנו, כיצד עליו להגיב כדי להיטיב בצורה המירבית לעצמו ולזולת.

תוצאות מעשיו של האדם עולות לעולם העליון. במצבו הנוכחי האדם אינו רואה ואינו מרגיש למה גורמים המעשים שלו בעולם העליון, איך בדיוק העולם העליון מגיב על המעשים שלו, כתוצאה מהם, מה יורד אליו ואל כל העולם. האדם משפיע בצורה כלשהי על עצמו ועל כל העולם, אבל אינו מבין את כל המעגל הסגור של המידע הזה. הקבלה מעלה את האדם לרמה הזאת של מודעות עצמית.

לכן, הקבלה נקראת "חוכמת הקבלה", שכן היא מדע-ולא דת. היא מאפשרת לאדם לראות את צורתו האמיתית של העולם שהוא חי בו, כולל את כל הבריאה, כלומר את כל העולמות. או אז האדם מבין מה פועל עליו ובאיזה אופן האדם צריך לפעול.

לכן, חובה על כולם ללמוד ולהכיר את כל מה ששייך לחלק הנגלה של הקבלה.

התפשטות הקבלה

זה עשרים וחמש שנה אני עוסק בקבלה, ולנגד עיני מתרחשת מהפכה של ממש בהשקפת העולם של האנושות. אנשים מרגישים מהו הדבר החשוב ביותר בחיים, הם חשים שקיימים כוחות רוחניים המשפיעים עליהם, ושרק אם ניצור קשר עם הכוחות האלה, נוכל להציל את עצמנו.

הדבר נעשה יותר ברור ויותר קרוב לכל אחד מאתנו. לכן, אנחנו פותחים בכל מקום חוגים ללימוד הקבלה, ושמחים על כל מי שמגיע ללמוד. הרי האר"י, גדול המקובלים של המאה ה-16 וממייסדי הקבלה, אומר בהקדמה לספרו "עץ חיים", שעל ידי זה שכל אחד ילמד קבלה, האנושות תציל את עצמה מהרע שבה, ותשיג את גילוי הטוב והמיטיב, את מה שטמון בטבע, את מה שהתכונות השליליות שלנו מסתירות מעינינו, את הטוב, שאיננו יכולים לממש ולנצל.