ט. קבלה בעם

לפני 70 שנה הוציא בעל הסולם בירושלים עיתון קבלה, במחיר זול ושווה לכל נפש. הוא כתב שם על השיבה לארץ ישראל; על כך שעלינו לדאוג להתפתחות הפנימית-רוחנית שלנו בהתאם להתפתחות החיצונית, בהתאם לחזרה לארץ ישראל, כי אחרת נצא שוב לגלות, או נחווה יסורים קשים. הכוח העליון לא יאפשר לנו לחיות פה, אם כל מה שחשוב לנו הוא רק לחיות חיים נוחים יותר. הגענו לכך שעלינו לדעת מהו תפקידנו כאן וללמוד איך פועל הכוח הרוחני.

בעל הסולם

בעל הסולם עלה לארץ בשנת 1922. כבר אז ראה את העיקר ביציאה מהגלות וחזרה לארץ ישראל, כדי להזדרז למלא את התפקיד המיוחד של העם היהודי. מאז שעלה לארץ הקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרים ובנה שיטה פשוטה וברורה ללימוד הקבלה.

המורה שלי, ברוך אשלג, כותב על אביו, וכן בעל הסולם כותב על עצמו, שהוא הגלגול השלישי של נשמת רבי שמעון בר יוחאי. בפעם הראשונה התגלגלה נשמה זו כדי לגלות את "הזוהר", אבל מפני שאותו דור עדיין לא היה מוכן ללימוד הקבלה, נעלמו כתבי הזוהר, וגם אלה שנמצאו היו מובנים ליחידי סגולה בלבד. בפעם השניה התגלגלה הנשמה הזאת והיתה לאר"י מצפת, שבנה את כל התשתית לקבלה כפי שהיא היום. דורו של האר"י גם הוא לא היה בשל ללימוד, לכן כתבי האר"י הופיעו שלא לפי סדרם הנכון. בדור שלנו, שנחשב לדור הראוי והמוכן ללימוד קבלה, זכינו להתגלות הנשמה הזאת בפעם השלישית. ואכן, בעל הסולם כתב למען הדור שלנו פירוש פשוט ומלא לספר הזוהר. הוא סידר את כתבי האר"י בסדרם הנכון ובכך גילה לנו את השיטה הנכונה ללימוד הקבלה.

כן חיבר פירושים קלים והקדמות עם הסברים פשוטים, כדי שכל מי שירצה ללמוד קבלה, יוכל להתחיל בלימוד זה ללא כל חשש. אצל הרב שלי למדתי את כל מה שבכתבים הללו, והיום אני לומד אותם עם תלמידי; אני מעביר להם את הידע של בעל הסולם, שאותו קיבלתי מהרב שלי.

כל השיטות שקדמו לשיטה של בעל הסולם נועדו ליחידים, לאלה שמלמעלה "פתחו" להם מה שכתוב בספרים, והכניסו אותם לסודות הקבלה. מקובלים כאלה חיו בכל דור ודור ועשו תיקונים בעולם כדי לזרז את התפתחות אותו דור ואת התקדמותו לקראת השגת העולמות הרוחניים, שהיא המטרה היחידה של כל האנושות. המקובלים האלה כמעט שלא פרסמו את מה שהשיגו ואת מה שעשו. המטרה שלהם היתה אחת, להביא את האנושות מהר ככל שניתן, למצב בו אנחנו נמצאים היום בדורנו.

החידוש של בעל הסולם הוא שהתאים את לימוד הקבלה לדור שלנו, לנשמות שכבר בשלות ללמוד בעצמן את החוכמה הזאת. הוא הלביש את הלימוד הזה בלבוש פשוט יותר, ברור, קל להבנה, כדי שיהיה לנשמות שלנו נוח יותר וקל יותר לקלוט את חוכמת הקבלה. בספרים שלו הוא מקל עלינו למצוא את הקשר בין מה שכתוב בהם, לבין מה שקורה אתנו בעולם שלנו. הוא נותן לנו להבין ולהרגיש שזו בעצם שיטה לגילוי העולם שסביבנו, ושאפשר להשתמש בה בצורה מעשי, יומיומית.

עד לדור שלנו חוכמת הקבלה נועדה ליחידי סגולה בלבד, לאנשים שקיבלו אותה מלמעלה. לנשמות מעטות בלבד, בכל דור, נתנו מלמעלה רשות, כוח ויכולת, לעסוק בתיקונים מיוחדים בעולם, אותם תיקונים שדווקא האדם חייב לעשות. את זאת הם עשו בדור שלהם. אלא שמאז שובנו לארץ ישראל, כולנו יכולים לעסוק בזה, ומעכשיו לימוד הקבלה הוא למען הכל ולא רק עניין של יחידים.

בארץ המובטחת

ישנו קשר הדוק בין לימוד הקבלה לבין אדמת ארץ ישראל. במשך הגלות עם ישראל היה לא בגלות חיצונית בלבד, מחוץ לאדמת ארץ ישראל, אלא גם בגלות פנימית, מחוץ לרוחניות, בריחוק מהשגת העולמות הרוחניים. בדור שלנו, גרמו לנו צרות ויסורים בכל מיני מקומות בעולם, כדי לדחוף אותנו ולהחזיר אותנו בכוח לאדמת ארץ ישראל, כדי שנשב במקום שבו טמון הכוח הרוחני.

עכשיו, שוב עושים לנו צרות ויסורים, כדי לדחוף אותנו בכוח להשיג את הכוח הרוחני שטמון רק כאן, כדי שנשיג את מה שנקרא "ארץ ישראל הרוחנית". דוחפים אותנו כדי שנגיע גם בצורה פנימית למה שנקרא ארץ ישראל, זאת אומרת לעולם שנמצא מעבר לעולם שלנו, עולם שאפשר להכיר אותו רק כשנמצאים ברוחניות. כל זה כדי שנחיה באותו עולם כמו שאנחנו חיים בארץ ישראל הגשמית.

המטרה היא להגיע למצב של חיים בשני עולמות במקביל, בעולם שלנו ובעולם הרוחני; ועל ידי עבודה פנימית שלנו, המחשבות שלנו,

ההתעניינות שלנו בדרך בה פועל העולם העליון, והרצון שלנו להנהיג בעצמנו את כל המציאות-בעזרת כל אלה נכוון את כל מה שקורה לנו בשני העולמות גם יחד.

המקובל נמצא בו-זמנית בעולם שלנו ובעולם הרוחני. לכן הוא רואה את הדברים לפני שהם מתרחשים בעולם שלנו; הוא רואה את התלות ההדדית שקיימת בין המעשים שלנו לבין ההשפעה שלהם על העולמות הרוחניים. לכן, המקובלים מזהירים שהארץ הזו כבר ניתנה לנו מלמעלה, ואילו עכשיו עלינו לקבל אותה, כלומר להתאים את עצמנו אליה.

הארץ הזאת, כמו העולם כולו, קשורה לעולמות העליונים באין-ספור חוטים הנמתחים מעולמות אלה לעולם שלנו. אבל לארץ זו יש מעמד מיוחד המבדיל אותה מכל נקודה אחרת בעולם הגשמי שלנו. המחוייבות שלנו מורכבת מכמה גורמים: עלינו להבין וללמוד את המרכיבים המיוחדים של ארץ ישראל ולא להאמין בקדושתה בלבד, עלינו להשיג את דרגתה הפנימית והרוחנית; אחרת אין לנו זכות לחיות בארץ ישראל, מכיוון שאז נוצרים חוסר איזון וחוסר התאמה בין דרגתנו הפנימית לבין החיצונית.

ארץ אוכלת יושביה

הכוח העליון הוא שמגרש אותנו, אם אין אנו מתאימים לארץ הזאת. כך נאמר גם בתורה, שזו "ארץ אוכלת יושביה" ואם אנו מתאימים לה, זו "ארץ זבת חלב ודבש".

לכן, אם נתאים את עצמנו רוחנית לארץ הזאת, כל השונאים שלנו פשוט "ינשרו" ממנה, כי הם אינם מתאימים לה רוחנית. נוכחותם נחוצה עכשיו בארצנו רק כדי ללחוץ עלינו, להכריח אותנו להתאים את עצמנו לה. כלומר, הכול תלוי בזה שנעלה את הרמה הרוחנית שלנו, ולא בשום דבר אחר. או אז כל השונאים שלנו ייעלמו.

בזמן שלא היינו בארץ,איש לא התיישב בה, לבד מכמה כפרים קטנים של בדואים. מכל אלה שעברו כאן אף אחד לא הצליח להישאר, אף כי כולם התייחסו לארץ כאל ארץ קדושה, כולם נעלמו. מאז חזרתנו לארץ, פתאום כולם שואפים להיות כאן, והם יהיו כאן עד שנהפוך להיות ראויים לה, כלומר עד שנהיה שווים רוחנית לארץ הזאת.

אף אחד חוץ מאתנו אינו "מתאים" לאדמה הזאת ולכן גם אינו צריך להימצא כאן. על כל חלק בכדור הארץ משפיע מלמעלה כוח רוחני כלשהו. לכן, לכל חלק של כדור הארץ, מתאים עם אחר, שיש לו קווי אופי וצורה משלו, שמתאימים לאותו מקום.

החוקיות בטבע היא כזו, שהמקום שבו נמצא כל אדם בעולם הוא תוצאה של פעולת הכוח המיוחד של העולם העליון עליו. רק כוח חיצוני זה הוא שמניע את האדם ממקום למקום. הכוחות שבכל מקום בעולם שלנו, הם שמניעים את האדם לפי המצב הפנימי שלו. האדם, בכך שהוא עושה שינוי כלשהו בתוכו, קובע בכך באיזה מקום יהיה.

לדוגמה, ישראלי שירד מהארץ, לא עשה זאת משום שהזיזו אותו מכאן, אלא משום שהפנימיות שלו אינה משתווה עם החיים החיצוניים שלו על אדמת ארץ ישראל. הוא אינו יכול להיות בארץ ישראל החיצונית, משום שאיננו נמצא בארץ ישראל הפנימית. הדבר פועל כך לא רק כלפינו, אלא גם כלפי כל האנשים בעולם. לכן קיים שוני בין העמים. לא בגלל האדמה עצמה, אלא בגלל הכוח הרוחני שפועל על מי שנמצא עליה.

אם אדם עובר למקום אחר, אחרי כמה דורות צאצאיו מתחילים להיראות כמו האנשים שזה מקומם, לא בפנימיות שלהם בלבד, אלא גם בחיצוניות. הדבר ניכר ביהודים שחזרו לארץ מהגלויות. כל אחד חזר לארץ ישראל עם המראה החיצוני של המקום ממנו בא. גרמו לכך הכוחות העליונים שפועלים על כל מקום בעולם, ומשנים אותנו בהתאם למקום הימצאנו.

כל המקובלים, במשך אלפי שנים, (במאה האחרונה היו אלה הראי"ה קוק ובעל הסולם), דיברו על כך שבימינו, עם החזרה לאדמת ארץ ישראל, תסתיים הגלות האחרונה. כשם שחזרנו לארץ ישראל בגופנו, כך אנחנו מחוייבים לחזור אל ארץ ישראל הרוחנית בנשמתנו. זאת אומרת שעלינו לעלות לעולם הרוחני, לעלות נפשית-פנימית למודעות עליונה, להגיע להשגה. דבר זה דורש מאתנו נכונות להכיר את החוק הכללי של כל המציאות.

לפני אלפיים שנה, כשהפסקנו להיות מותאמים לרמה הרוחנית של הארץ הזאת, הוגלינו ממנה. כיום, מתרחש תהליך הפוך. הכריחו אותנו לחזור לכאן מהגלות, ועכשיו מכריחים אותנו לעלות לרמתה הרוחנית של ארץ ישראל. לשוא נתאמץ כי אין לנו מנוס מכך. אמנם לא תהיה יותר גלות, אבל יהיו אסונות גדולים במיוחד, שיכריחו אותנו להגיע למה שנדרש מאתנו.

הן העמים שסביבנו, והן האנטישמים בכל העולם, אינם אלא מנופי לחץ. עד שלא נתעלה לרמה הרוחנית, עד שלא נתחיל להנהיג את העולם, כל העולם ימשיך להיות נגדנו. אבל כשנתחיל להנהיג את העולם נמשוך אחרינו את שאר העמים, וגם הם ישתלבו במערכת ההנהגה הזאת. השנאה שלהם כלפינו נובעת אך ורק מזה שאין אנו רוצים להגיע לרמה הנדרשת מאתנו.

למעשה, צודקים שאר העמים בטענותיהם, כי האפשרות שלהם לעלות רוחנית ולשלוט בגורלם תלויה ביהודים. כל זה כתוב ב"הקדמה לספר הזוהר", שחיבר הרב יהודה אשלג, המקובל החשוב של דורנו. עתידה של מדינת ישראל מובטח, לא נלך מכאן לשום מקום ואף אחד לא יוכל לגרש אותנו. הבעיה היא באיזה אופן נשיג את העתיד הזה, בדרך טובה או בדרך רעה, דרך הקבלה או בדרך של יסורים.

עלינו לשפר את המצב הרוחני שלנו ואז כל העולם ינסה לעזור לנו, ירצה לשרת אותנו ויתמוך בנו. רק אנו נוכל לשנות את המצב הכללי של העולם. על זה כתוב בתלמוד: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (מסכת יבמות), כל היסורים וכל הצרות שישנן בעולם הם בגלל ישראל בלבד.