חטא הבריאה והתיקון

מערכת הבריאה בנויה בצורה פשוטה הרבה יותר ממה שאנו מתארים לעצמנו: הכל מתרחש בנשמה אחת שחשה בתוכה את הבורא, את "האני" שלה ואת הקשר ביניהם. הנשמה זו הבריאה היחידה שנבראה, וחוץ מהבורא רק היא קיימת. הנשמה הזאת לא מרגישה מה שמחוצה לה אלא את פנימיותה, את מה שנמצא בה. היא נקראת "אדם" או "אדם הראשון", ומתחלקת לחלקים; כל חלק הוא אבר מה"אדם הראשון", מגופו. הנשמה היא בעצם אותו "רצון לקבל" הנאה ותענוג; חלקיה הם רצונות פרטיים של קבלת הנאה ותענוג ונקראים "נשמות".

בכל נשמה פרטית נמצאים 613 הרצונות של הנשמה הכללית לפני ש"חטאה" (נהנתה מהאור להנאתה בלבד) ומכך נשברה ונתחלקה. היא התחלקה ל-600,000 חלקים נפרדים, נשמות פרטיות, ובכל אחת מהן 613 חלקים-רצונות; אלה נפלו 125 מדרגות למטה ממצבם המקורי שנקרא "שורש הנשמה". הדרגה האחרונה שאליה נפלו נקראת "העולם הזה" והיא הדרגה הרוחנית הנמוכה ביותר של הנשמה. ומהמצב הנמוך הזה האדם חייב לתקן בעצמו את הנשמה שלו עד למצב הגבוה ביותר, עד לשורש נשמתו, להתעלות 125 מדרגות על ידי תיקון הדרגתי של 613 רצונותיו.

החטא

ה"חטא" מובן אצלנו לא נכון, כמו כל יתר המושגים שמקבלים משמעות גשמית בעולם שלנו. אמנם כתוב שהתורה דיברה בלשון בני אדם, אבל בפועל היא מספרת על עניין אחר, לא על מה שיש בין בני אדם. לכן יש לנו הבחנות מוטעות לגמרי על מושג ה"חטא".

"חטא האדם הראשון" מציין נפילה רוחנית מגובה רוחני עד לדרגה הנמוכה ביותר, כדי שיוכל אדם להתחיל, בצורה שכלית, מודעת, באופן עצמאי, מתוך בחירה חופשית בדרך של התעלות רוחנית-לעלות אל הבורא.

אם היה אדם נשאר במצב של הרגשת הבורא בעולם העליון, שבו הוא נברא, לא היתה לו אפשרות לפעול בצורה עצמאית, והוא היה נמצא בשליטת האור של הבורא כמו "גולם", כמו אדם קטן שנמצא בצלו של אדם גדול ממנו, שאין לו אז שום חופש בחירה, אלא כולו נתון להשפעתו של הגדול. לכן רק כאשר הבורא מתנתק לגמרי מהאדם, נעלם אחרי הכיסוי האחרון, אחרי ההסתרה האחרונה, המבדילה את העולם שלנו מהעולם הרוחני, רק אז יש לאדם חופש בחירה.

הנפילה הזאת מהעולם הרוחני נקראת "חטא האדם", אף על פי שרואים כאן עד כמה החטא מתרחש בעל כורחו-ממעל.

חוקי התיקון

למערכת הבריאה 613 (תרי"ג) חוקים. כל חוק הוא שיטת התיקון של כל אחד מתוך 613 הרצונות של הנשמה. חלק מהחוקים שייכים להנהגת הבריאה בכללותה וחלקם שייכים למערכת ההנהגה הפרטית של כל נברא ונברא, אבל כולם בלי יוצא מן הכלל פועלים בתוך הנשמה, שהרי זולת הבורא, הנשמה היא כל מערכת הבריאה והמציאות.

ככל שאדם לומד את החוקים האלה ומתחיל להגשים אותם רוחנית, בצורה מתוקנת, כך הוא מתקרב לדרגת הבורא. כלומר, מהמצב שלנו עד לדרגת הבורא ניצב סולם שבו 613 מדרגות. לעלות למדרגה הבאה, הרי זה "לרכוש מסך" ולתקן עוד רצון מ-613 הרצונות של הנשמה.

לאחר החטא, הרצון של האדם הראשון, הכלי, המשיך להישבר יותר ויותר לעומק, כדי להשתחרר מה"מסך", אפילו ברצונות מִשניים, שקשה להפריד משהו בתוכם. לכן מסופר בתורה על חטאו של קין שרצח את הבל וזה בעצם החטא הבא, השבירה הבאה של כלי "אדם הראשון". לצורך תיקון מושלם של הבריאה הכרחי להוריד את הנשמות יותר ויותר עמוק עד לדרגת העולם שלנו.

כדי שהבריאה הזאת תתחיל, מרצונה ובאורח עצמאי, להתעלות לדרגת הבורא, היא חייבת להתנתק ממנו לגמרי. כדי להתנתק היא מוכרחה לרדת מדרגת "אדם" אל למטה מדרגת "קין והבל", למטה מ"דור המבול", מדור "מגדל בבל", מדור "סדום"-עד לדרגת העולם הגשמי שלנו.

אנחנו נמצאים בתחתית כל המדרגות וכל הדרגות. כאשר הנשמה יורדת לדרגת העולם שלנו ומתלבשת בגוף היא נמצאת בניתוק גמור מהבורא, כלומר היא לא מרגישה אותו כלל, ואז נדמה לה שהיא חופשיה לחלוטין. אם ממצב זה נתחיל לעלות רוחנית, נתחיל באמת לתקן את הכל. זו הסיבה שהיה צורך בשבירת הנשמה האחידה הכללית "אדם הראשון", כדי להוריד את הנשמות עד לדרגת העולם הזה.

באחרית הימים

הקבלה מסבירה לנו שבאחרית הימים יתגלה אור הבורא לא לעם אחד, אלא לכל האנושות. ואז כל בני האדם יראו ויעריכו את התכונות שלהם בקנה מידה אמיתי, וזה מה שיגדיר את המצב שראוי להיות בו כאן בחיים על פני כדור-הארץ ושם ברוחניות. כולם יתנהגו אז נכון: ישתחררו מהדאגה רק לטובת עצמם ויתאחדו בכוונה אחת משותפת להיות שווים לבורא. התנאי ההכרחי להגיע למצב זה הוא שלכל אדם לא יהיה שום רצון אחר חוץ מרצון אחד, שהבורא יתגלה אליו, ורק אז הבורא מתגלה. אפשר להגיע לכך רק בתנאי שהאדם בכוחותיו מגלה לעצמו את הבורא.

התגלות כללית של הבורא תתרחש באחרית הימים לכל האנושות, ואנו לא רחוקים ממנה. אבל יש גם התגלות פרטית של הבורא: כאשר אדם בכוחות עצמו, על ידי יגיעה מאומצת ובלתי נלאית באמצעות השיטה המיוחדת של חוכמת הקבלה, מגלה לעצמו את הבורא. ואז, עד להתגלות הכללית של הבורא, הוא מתעלה רוחנית לבדו וחי במצב שאליו תגיע כל האנושות בעתיד.

אבל גם בזמן שהוא מתעלה לדרגה של הרגשת הבורא, הוא עוזר לאחרים להשיג בעצמם מהר יותר את הרגשת הבורא. מכאן נובעת החשיבות להפיץ את חוכמת הקבלה לכולם, כדי שאנשים ידעו שקיים דבר כזה, ילמדו את שיטת הקבלה ויגלו לעצמם את הבורא. בכך שיחיו בשני העולמות, יצאו לדרגה של שלימות ונצחיות-לתענוג אינסופי.

כדי להשיג מצב זה לא צריכים להמתין לאחרית הימים; "אחרית הימים" במובן הטוב שעליו מסופר בכל כתבי הקבלה, ולא במובן השלילי שהוגה השכל האנושי. שהרי מצבנו הנוכחי נמצא בשפל הרוחני הנמוך ביותר.

בידינו לזרז ולקרב אלינו את הזמנים הטובים. לא על ידי טעויות איומות ויסורים מרים, אלא על ידי קבלת כוח, כוח עליון רוחני באמצעות חוכמת הקבלה. יש לפעול כך שכל האנושות תתעורר מהר יותר ותבין איך באמת ניתן לחיות טוב. התגלות אור הבורא היא הכוח שמסוגל לתקן את העולם כולו.

חוכמת הקבלה לא שייכת לדת, היא מעל לדת, היא נוצרה למען כל האנושות. משום כך כדאי להביא להתפשטות חוכמת הקבלה בקרב כל האנושות ולמענה, עד לידי מה שנכתב, "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם", ואפשרי להגיע לזה רק דרך חוכמת הקבלה.