חזרה לארץ ישראל הרוחנית
כל המקובלים וכן "ספר הזוהר", ניבאו שהחל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, לאחר אלפיים שנות גלות, יתחיל עם ישראל לשוב לארץ ישראל, ומסוף המאה ה-20 העיסוק בקבלה יהיה נחלת הכלל, כדי שבמהרה רוב העם יתעלה עד לדרגה הנקראת "ארץ ישראל" הרוחנית.
הדורות שחיו בארץ ישראל לפני חורבן בית שני, היו בדרגת ארץ ישראל הרוחנית, ולכן היו ראויים לחיות בה. אחר כך היתה ירידה רוחנית חדה,מדרגת "ארץ ישראל" לדרגת "חוץ-לארץ"; בכך הם הפסיקו להרגיש את העולם העליון, ולכן הוגלו מארץ ישראל הגשמית.
משך הגלות חושב במדוייק ב"ספר הזוהר", גם זמן היציאה ממנה, וזמן ביאת המשיח. המקובלים, מתוך השגתם הרוחנית, כלומר, מתוך שראו את אופן פעולתה של מערכת ההנהגה שבעולם העליון, ידעו כי החל מהמאה ה-20 והלאה תסתיים הגלות, ועם ישראל ישוב בכוח לאדמת ארץ ישראל, אבל חזרה פיסית של גופים לא תספיק, אלא תידרש חזרה של הנשמות.
אנשים יהיו חייבים להשיג את הדרגה רוחנית של ארץ ישראל, היינו להתאים את עצמם לכוח העליון הפועל על האדמה הזאת. לשם כך הם ייעזרו בכוח הקבלה, ובכוח ספריה.
לאורך כל ההיסטוריה של הקבלה, רק יחידים בכל דור שאפו לעסוק בקבלה, רק אותם יחידים שרצו להגיע לקיום בשני העולמות. אבל מדור לדור התפתחו הנשמות, בתהליך שבו נשמות מהדורות הקודמים חוזרות לעולם שלנו ברמה גבוהה יותר- והאנשים נעשו מוכשרים יותר להשגה רוחנית. היום הם נמשכים יותר לרוחניות, הם אגואיסטים יותר, ורוצים לרכוש יותר ידע והשגה. לכן מדור לדור, הקבלה נעשית ליותר ויותר קרובה לאנשים.
מהו הקשר בין ארץ ישראל הרוחנית לבין ארץ ישראל הגשמית?
ישנם שני עולמות המקבילים זה לזה, העולם העליון והעולם שלנו. כל מה שקורה בעולם העליון יורד לעולם שלנו, ושניהם בנויים בהתאמה מלאה.כשם שעולמנו מתחלק לדומם, צומח, חי ומדבר, כך גם העולם הרוחני אשר מתחלק לאותן ארבע הדרגות. כשם שהעולם שלנו מורכב מיקום אחד כללי, בתוכו מערכות כוכבים רבות, כמו מערכת השמש, ובתוכם עוד כוכבים בודדים, כן גם הכוחות בעולם הרוחני קשורים ומתחלקים בצורה דומה.
כל המבנים וכל הקשרים בין העצמים השונים בעולמנו, בנויים דווקא כך, משום שהעולם הרוחני בנוי בצורה זו, והם נבנים בהתאמה אליו. מהעולם העליון יורדת נשמה ובעולם שלנו נולד גוף, והנשמה מתלבשת בגוף.
מהעולם העליון יורד כוח מסויים שפועל על הגוף, והגוף (האדם) מתחיל לזוז. בעולם הזה אי אפשר לעשות שום פעולה אם הכוח העליון מלמעלה לא יתן את הידע כיצד לעשות אותה, ולא יספק את האנרגיה הנחוצה לביצוע הפעולה הזאת.
כלומר, כל מה שיש בעולם שלנו, מתנועת האטומים ועד תנועת המחשבה, הוא לא יותר מתוצאה של (הוראות) הכוחות עליונים. על כל חלק ביקום שלנו, על כל חלק בכדור-הארץ, פועל כוח רוחני מסויים. לכן אנשים שחיים במקום מסויים הם בעלי אופי מסויים, צורת פנים מסויימת, ונבדלים מאלה החיים במקום אחר. ואם הם משנים מקום, משתנה גם צורתם החיצונית ואופיים, משום שאז הם מושפעים מפעולתם של כוחות עליונים אחרים. כך זה התרחש לפני אלפים שנה כאשר עם ישראל ירד מרמתו הרוחנית, הוא מיד הוגלה מהאדמה שישב עליה, מאדמת ארץ ישראל.
אם אנחנו לא מתוקנים, לא מותאמים לאותו כוח עליון ששולט על אדמת ארץ ישראל, אנחנו חשים חוסר נוחות, חוסר נחת על האדמה הזאת, ומרגישים שבכל מקום אחר בעולם טוב יותר מאשר כאן. אלא שהגלות האחרונה הסתיימה ולכן, בכל מקרה, יכריחו אותנו, את כולנו, לחזור לחיות כאן.
אבל איך אפשר להכריח את אלה שכבר חזרו לאדמת ארץ ישראל,להשיג את הדרגה הנחוצה כדי להיות מותאמים לכוח העליון הנקרא "ארץ ישראל"?
כאן מתגלה ההשפעה הנוקשה של הכוח העליון שיוצרת סביבנו חיים חסרי ביטחון, מלאי פחד ויסורים. המטרה של ההנהגה העליונה היא להכריח אותנו בדרך זו לחשוב על מה שקורה לנו, כדי שנרצה לרכוש את העולם העליון.
זאת אומרת, כל הלחצים שמפעילים עלינו הערבים, וגם מה שמתרחש בתוכנו, במשפחות שלנו, בתוך העם שלנו, ובישראל בכלל, קורה כדי שנתחיל לרכוש את העולם העליון-להיות מותאמים לארץ הזו, לרמה המוסרית והרוחנית שלה.
כל העמים ידחפו אותנו לרמה הזאת שנקראת "ארץ ישראל" הרוחנית, מפני שאנחנו הראשונים שצריכים להשיג את העולם הרוחני, ודרכנו כל שאר העמים. לכן השלמות שלהם תלויה בנו, ואנחנו מעכבים אותם. ודווקא הלא-יהודים שחיים ברחבי העולם מרגישים בתת-הכרתם את התלות שלהם בנו.
באופן זה כל הטבע מביא אותנו לשלמות, ודוחף אותנו לשינויים על ידי השפעות חיצוניות בלתי רצויות לנו, שכן אחרת אי אפשר לעורר בנו רצון להשתנות, להשיג את הרמה הרוחנית הנקראת "ארץ ישראל".
באיזה דרך אפשר להשיג את "ארץ ישראל הרוחנית"?
כדי להשיג את "ארץ ישראל הרוחנית" יש לפתוח ספר קבלה! בזמן שהאדם קורא בספר שכתב מקובל, הוא למעשה מחבר את עצמו עם ההנהגה העליונה. שהרי המחבר שכתב את הספר נוכח בעת כתיבת הספר הן בעולם שלנו והן בעולם העליון; בהשגה שלו הוא נמצא בעולם העליון, אבל כתב במילים של העולם שלנו, בעט ונייר. באופן זה הוא למעשה חיבר בין שני העולמות, וקשר אותם זה בזה.
לכן כאשר קוראים מה שכתב מקובל, מתחברים דרכו עם אותה דרגה רוחנית בה נכח בעת הכתיבה. בדרך זו אדם מעורר על עצמו הארה של אנרגיה עליונה-אור עליון. האור הזה, כשהוא יורד על האדם הוא יוצר סביבו "קונכיה" רוחנית, מין "קליפה" שמגנה עליו.
התפתחות רוחנית יוצרת סביב האדם סביבה חיובית שמגנה עליו. אם לומדים בקבוצה, כל היגיעות של כולם מתחברות יחד. מסיבה זו נהגו מקובלים בכל הדורות ללמוד בקבוצות, לפיכך גם תלמידי, לומדים בקבוצה ויוצרים קבוצות תלמידים חדשות.
חוץ מהשתייכות לקבוצה, חשוב גם מאיזה כתבים לומדים ואיך מתכוונים נכון לקבל את הכוחות הרוחניים העליונים. מטרת הלימוד היא לא רק ללמד את מבנה העולם העליון, אלא מה שחשוב הוא להביא את האדם להשיג בעצמו את העולם העליון, להביא אותו להרגיש את ההנהגה העליונה, ללמד אותו איך להיכנס לתוכה ולהתחיל לפעול בה. בזמן האחרון יש ניסיון להעביר את הלימוד הזה לקהל הרחב וליצור קבוצות בכל מקום שניתן, וכבר רואים שינוי חיובי.
ובמה שנוגע לעתיד ישראל, ניתן להגיד רק דבר אחד-עתידנו מובטח! ישראל תהיה גדולה וחזקה הרבה יותר מאשר היום. כיצד יתרחש התהליך הזה? באיזה אופן נשיג את המצב הזה? האם בדרך הקבלה, האור, או בדרך יסורים וחושך? זה כבר תלוי בנו.
זה תלוי ברצון מודע שלנו להתחבר להנהגה, ואם נעדיף להתעקש ולא ליצור איתה קשר, נמשיך לספוג מכות, עד שנבין שצריך להפסיק להתעקש ונחשוב האם אפשר לשנות משהו. ושוב נגיע לאותה נקודת מוצא שחייבים להתחבר להנהגת חיינו, ולכן מה הטעם לחכות, לחכות למכות?
ועל העניין החשוב הזה רוצים המקובלים לספר לכל האנשים
"אנו נבחרים בכך שבנשמתנו יש כוחות מחשבה ורצון שאם נשתמש בהם נכון, נוכל לשנות את כל המציאות בצורה מעשית ומיידית. הכוח הכללי של המחשבה שלנו, הוא שישנה את כל המציאות..."