עקרונות בהפצת הקבלה
כיצד מסבירים לאדם ברחוב, מהי חוכמת הקבלה?
ההסבר הוא פשוט. במהלך חייו, הולך האדם ומגלה, שלמעשה, כל הכסף, המזון, הנשק, וכל שאר הדברים הקיימים בעולם, לא מסוגלים להעניק לו או לסובבים אותו, אושר, שלווה, ביטחון, או בריאות. אין צורך להראות לאדם, כמה הוא סובל, משום שהוא יודע זאת, אך מפני שהוא מצוי בחוסר פתרון, הוא מעדיף לעצום את עיניו.
מדוע זה כך? מפני שאנחנו לא משתמשים נכון בכוחות שלנו.
מה פירוש? במציאות קיים חוק עליון, והדרישה הראשונה של חוק זה היא לחיות על מנת להגיע לדרגת קיום גבוהה יותר, לפתח את חלק האנושי שבאדם.
כיצד עושים זאת? ראשית על האדם להכניס בכל מאמציו ופעולותיו רק מחשבה אחת קטנה: "אני רוצה להגיע לגילוי הכוח העליון", אותו הכוח שממנו יורדים כל הדברים הטובים.
כלומר הרעיון הבסיסי בחיינו הוא, שאותו "ספק", ספק של כל הטוב, רוצה שהאדם יכיר בו.
הבעיה היא שהאדם לא מעוניין לפנות למקור, שממנו מגיע הכל, לכן המקור הזה נותן לאדם כל טוב, אך מיד מקלקל את זה, והופך זאת לרע, בכוונה להראות לו שכל היגיעה, וההשקעה שלו, בכל תחומי החיים, אינה מתבצעת נכון, כלומר בכיוון, בהַפְנָיָה, בכוונה הנכונים.
כדי שזו תהיה יגיעה נכונה, יגיעה שמשתלבת עם חוקי הטבע, על האדם להתכוון, לשאוף ולהשתוקק להתקשר עם הכוח העליון ולגלותו. שכן זהו הכוח ממנו מגיעים כל המילויים: בריאות, כסף, כבוד, השכלה, אהבה וכולי'. ואז באמת, האדם יחוש בשפע שנכנס לתוך כליו.
הסבר הגיוני זה לגבי חוכמת הקבלה, נקרא למעשה "לא לשמה".
האם דרך חיפוש הקשר עם הכוח העליון האדם מתפתח?
הרעיון הוא להכניס אותו כוח עליון לתמונה, בכל מצב שמתגלה בחיינו, כי דרך יצירת קשר עמו, הוא גורם לאדם להתחיל להשתוקק אליו, אל הטוב שמגיע ממנו, וכך הוא מתפתח מבחינה פנימית עד שמגיע למצב שנקרא "חולת אהבה אני". כך למעשה, מיתקנים כליו של האדם, והוא מגיע לתכונת ההשפעה. לפני כן, אין טעם לדבר על כוונה בעל מנת להשפיע.
ההמלצה הטובה ביותר היא ראשית לחשוב עליו, לחבר אותו לכל מצב, אחרת כל ההשקעה שאדם נותן על מנת לשפר את חייו, מביאה לו לרוב תוצאה איומה, וככל שהוא מתאמץ יותר, הוא מקבל דברים רק רעים.
ניתן לדמות זאת לבעל בית, שערך לפני האורח שולחן מלא כל טוב, וכל רצונו שהאורח יכיר בו, יידע שזה ממנו, יתן לו את הכבוד הראוי. ואז בעל הבית יעניק לו הכל. אחרת, האורח לא יהיה מסוגל ליהנות מהאוכל. רק באותה המידה שיכיר בבעל הבית, יוכל לקבל הנאה מהמטעמים.
לאחר שהאדם מבין את הגישה הכללית, מה עליו לעשות?
חוכמת הקבלה היא שיטה, לא רעיון, ולא גישה כללית לחיים ולכן זה לא פשוט. המחשבה על הכוח העליון נמצאת, וכעבור רגע נעלמת. לכן על האדם לפעול לפי שיטה שתכניס בכל רגע בחייו, בכל הכלים שלו, כלומר בכל הרצונות בכל שטחי המציאות, את הכוח העליון.
וזאת, לא רק מפני שיורדות ממנו ברכות כלשהן, אלא זו עבודה פנימית של האדם, לפעול בצירוף הידיעה, המחשבה ש"אין עוד מלבדו", ואז האדם מחל לחוש שיפור, סיפוק; היאוש נעלם אז באופן יחסי, הדברים הרעים מקבלים מעין "המתקה" והוא מסוגל לראות את החיים בצורה טובה יותר, יחסית, מכפי שנראו קודם לכן.
בשביל להצליח לפעול על פי שיטת הקבלה, יש לבנות מערכת, שתכוון את האדם בצורה נכונה, בצורה פנימית. מה היא המערכת הזו? הקבוצה.
האם מטרת הקבלה היא לשפר את פני העולם כולו?
ככל שתגדל תפוצת חוכמת הקבלה, וקבוצות רבות יותר ילמדו ברחבי העולם כולו, נראה כיצד התרבות, החינוך, היחסים הבינלאומיים והבין אישיים יתחילו לקבל כיוון אחר לחלוטין, לבוש, צורת ביטוי -שונה, בעלת פנימיות אמיתית. ובעקבות כך תשתנה המציאות כולה, משום שאם יש מקור אחד, המסובב את הכל בשביל סיבה אחת, שהיא להפוך חיינו על פני האדמה ליפים, אז אין צורך ביתר צורות ההתגלות השליליות.
כיצד ניתן לחדור ללב האנשים ולעורר אותם למטרת חייהם?
חשוב להגיש את חוכמת הקבלה באופן רך, מושך ולא תובעני, שאינו דורש השקעת כסף או מאמצים. אלא להציג בפני האדם את הדברים הטובים שמציעה החוכמה: כלומר, פתיחת כל העולם בפני האדם, פיתוח החוש השישי, שדרכו נגלית המציאות כולה, ויכולת ההבחנה בין טוב לרע, שליטת האדם בגורלו ובחייו. במילים אחרות, אדם המגיע לרוחניות רואה את עתידו, ולכן יודע כיצד להפיק תועלת מרבית מכל רגע ומצב, הוא יודע כיצד לפעול נכון ולהימנע מטעויות.
חשוב להדגיש כי לא מדובר בדת, קיום מצוות או חזרה בתשובה.
כיצד יכול תלמיד חדש לדעת שהקבלה היא השיטה הטובה ביותר?
לא ניתן לעשות דבר בנוגע למי שמתלבט, אלא להמתין, כלומר מתלבט, רצוי שיבדוק את כל שאר השיטות וכשיחליט ללמוד קבלה יעשה זאת. שכן לא תוכל לתהות על קנקנה של חוכמת הקבלה לפני שהתנסית בה.
השיטה היא לא מוצר נראה לעין, איזו אבן חן שעל פי מראה תוכל לבחור את היפה או האיכותית ביותר.
עם זאת גם לתלמיד חדש יש על מה להסתמך, כשהוא מתבונן בכל הצרות והאסונות שבעולם, ובכל השיטות והגישות שקמו ונפלו באותה המהירות.
מובן שקיים קושי, אי אפשר למכור לאנשים "גמר תיקון" או "בורא", כלומר, לשים את האיש או את גמר התיקון על השולחן, לבקש ממנו שיהיה ראש המפלגה שלך.
ובאמת יידרש זמן עד שתקום קבוצת מקובלים, בעלת בסיס והכרה בקרב העם, שהגישה שלה כבר ידועה ומפורסמת, אך כשזה יגיע, זה ודאי ידבר אל הקהל באופן אחר.
עד אז החברה תעבור עוד כמה צרות ולחצים שיופעלו עליה מבחוץ, ולאף אחד לא יהיה מענה עליהם, כפי שאנו עדים לכך היום: אנו רואים שהפוליטיקה לא מסוגלת להתמודד עם המצב, ואם נעמיק להתבונן, נגלה שהם מוכרים דברים הרבה פחות הגיוניים ומוחשיים מהקבלה.
באילו מילים רצוי לפנות אל קהל היעד?
הקבלה לא עוסקת בהסכמים מדיניים, או כלכליים. הקבלה אינה עוברת דרך מילים ספציפיות; הבסיס שלה הוא אחר, ולא משנה כמה מילים יאמרו, משום שלא המילים הן אלה שפועלות, אלא בתוך המילים יש משהו שעובר.
לכן אין לשבת בחיבוק ידיים, ולהמתין עד שתתגבש קבוצת מקובלים, שכולה כבר בדבקות הבורא, בדרגת האצילות, אלא יש להפיץ את רעיון הערבות כבר עתה, כחלק מתהליך ההבשלה הדרוש להשגת המטרה.
האם יש צורך להשתמש בסיסמאות נגישות?
כרגע לאדם אמנם קל יותר להתחבר על ידי אי אילו סיסמאות שאותן הוא מסוגל להבין. לאחר שנוצר חיבור בינו לבין הקבלה, מתחילה עבודה של שנים, הן מצד המצטרפים, והן מצד המקובלים, מה שנקרא עבודת הכוהנים, כלומר, חינוך העם, אבל לפני כן אי אפשר לדרוש מהם להיות מוכנים להתפתחות רוחנית.
מה דוחף את האדם להסכים ללכת בדרך הזו?
בימינו עומדות לימינה של הקבלה הוכחות הן מתחום המדע, הן מהמציאות הגשמית שמגששת דרכה בערפל ללא כיוון ברור (מבחינה ביטחונית, כלכלית, רגשית וכו') והן מספרי הקודש, ספרי המקובלים.
לפיכך בכל מקרה האדם מרגיש שאין דרך אחרת, אין ברירה, והוא עצמו מחפש איך להאמין שהקבלה תביא לו טוב, מה עומד מאחוריה.
מדוע יסתמך על הקבלה ולא על כל השיטות האחרות? ראשית הקבלה עדיין לא נפלה, ושנית היא נשענת רק על מקורות אמיתיים, מקורות יהודיים ייחודיים של רבי שמעון בר יוחאי, האר"י, בעל הסולם ובנו הרב"ש, רבי ברוך שלום אשלג, ויונקת רק מהם.
המקובל לא מבטיח לאף אחד שהוא יביא לשלום וביטחון, או לכלכלה משגשגת. המקובל מביט במקור של הכל, הוא עוסק בהשפעה, הוא אינו מונע מאף אחד לעסוק במה שתאבה נפשו.
שכן הפיתרון מגיע רק לאחר שהאדם מתבונן בכל התופעות הפזורות סביבו, מקבצן יחד, מצליב אותן נכון, ומגלה מאיפה כל זה נובע, מהי הסיבה, וכנגד זה מה הפיתרון.
הפיתרון הוא משיכת אור מקיף שיפעל על האדם, ויתקן אותו.
כיצד מסבירים לאדם המודרני, הפועל רק על פי הרציונל, שעליו למשוך אור מקיף?
הגישה של פעולה על פי הרציונל אינה נכונה, מלכתחילה, משום שהעולם שלנו הוא לא רציונלי. כאשר האדם מנסה לפעול מתוך תמונת עולם רציונלית, הוא מיד נתקע בקיר, משום שהוא מביט בתמונה מעוותת, שלא קיימת במציאות.
המקום היחיד שהיא מתקיימת בו הוא רק בפילוסופיה היווני, אבל לא העולם ולא האדם בנויים לפי הפילוסופיה הזו.
היכן הרציונל מתקיים ומוכיח את עצמו כנכון?
העולם הזה, שאמור להיות מוצלח, מפותח, משגשג, ומתקדם יותר משנה לשנה, שרוי בחוסר אונים ובלבול נוראי. מכאן שהרציונל, ההיגיון, מביא עמו קני מידה שאינם נכונים לחלוטין, כלים מוטעים. למעשה העולם כולו מאמין במה שנמצא אחרי החומר, אחרת האדם לא היה מסוגל להתקיים, אף לא דקה אחת, שכן הדקה הבאה אינה ידועה לנו. לא מדובר באמונה, שנובעת מחוסר ברירה, או גולמניות, אלא מפני שהעתיד מַחוּק, סגור, נסתר מעינינו, בעוד שלפי הרציונליות היינו אמורים לראות הכל.
מה זו רציונליות? יש נקודה א' ונקודה ב', כיצד מגיעים מא' לב' ומהם הכלים, והדרך שיש לעבור: זה נקרא רציונליות.
הבעייתיות היא שהחיים שלנו אינם כאלה, שכן את הרגע הבא אין באפשרותנו לראות, לכן מוכרחים לקחת בחשבון שרציונליות אין, והיא אינה יכולה להתקיים, לכן הגישה הזו אינה נכונה לחיים, זוהי גישה שגויה, ולמעשה בלתי רציונלית, למטה מהדעת, והיא מביאה את האדם לכל הטעויות.
דווקא כשהאדם מקבל את הנתון של האי-רציונל, כביכול, כלומר, שישנו כוח שעל ידו האדם פועל, דווקא זהו רציונל במאת האחוזים.
מדוע? מפני שהוא יוצא מנקודת הנחה שקיים משהו מלפנים, מצויה שם איזו תמונה, ומתמונה זו הוא רוצה למשוך כוח למצבו העכשווי, בכדי להתקדם לתוך תמונה ספציפית זו.
כך האדם פועל כמדען, על ידי שימוש בכוח שכבר קיים, תמונה עתידית, שלאדם הרציונלי, כביכול, אין אותה. ובכדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב', לתוך אותה תמונה עתידית, על האדם לשאוב ממנה מקסימום כוח ולמשוך את עצמו לשם. בדרך זו ביכולתו לדעת מהו בערך המצב העתידי, מה מחכה לו, לא מה שנדמה לו שיהיה, אלא לאן בהחלט עליו להגיע. זו פעולה רציונלית.
מדוע נראה לעיתים כי משקיעים בהפצה יותר מאשר בעבודה הפנימית בקבוצה?
בפועל מגלים, שהתעסקות בהפצה חיצונית היא הגורם שמחבר את החברים ונותן להם ביטחון, כוח והתרוממות, שאותם מקבלים כהחזר מאותם גושים וקבוצות שהקבוצה בונה ומשרתת בחוץ. הללו משרתים את הקבוצה על ידי זה שהם מחזיקים אותה ומחַזקים אותה. בזה שהקבוצה בונה משהו מבחוץ, היא בעצם בונה את עצמה.
אי אפשר לומר איך צריך להיות האיזון בין הפצה חיצונית לפנימית. צריך להשתדל. וההשתדלות בעצמה היא כעין מעשה של "נעשה ונשמע".
הקבוצה נמצאת בשינויים מתמידים, ועליה לפעול בהתאם להבנת המצב. אין לה דרך אחרת. חיפוש ובירור הם העבודה המעשית, שעל ידה עושים תיקונים.
טוב להשתוקק לסוף, אבל על ידי הבירורים והפעולות הקטנות שעושים, מולידים הבחנות שבלעדיהן לא נרגיש בעתיד את גמר התיקון. ההבדל בין גמר תיקון לבין התחלת הבריאה הוא רק בתוספת של ההבחנות שאוספים בדרך. הנברא חוזר לאותו מצב אותו מצב כמו בהתחלת הבריאה אבל הוא נעשה יותר משוכלל, יותר משובח מבפנים, כולל יותר הבחנות מנוגדות. והן שעוזרות לו להפוך מנקודה הדבוקה בבורא, לפרצוף שנמצא ממש באותה קומה כמוהו.
האם עלינו לקדם את המסר הזה?
כולנו חייבים לקדם מסר זה. לא סתם כך חותם בעל הסולם את שני המאמרים "מתן תורה" ו"הערבות" בקריאה להתגייס למען המשימה הזאת. משימה זו אנו אמורים לחרוט על דגלנו.