תרומות
מסכת תרומות פרק א
דף א,א פרק א הלכה א משנה חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. קטן שלא הביא שתי שערות ר"י אומר תרומתו תרומה רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה:
דף א,א פרק א הלכה א גמרא חמשה לא יתרומו כו'. ר' שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה פרט לגוי מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש ולשוטה וזאת התרומה אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו. ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן דתנינן תמן העלו חרש שוטה וקטן אע"פ שחישב שירד הטל עליהן אינן בכי יותן מפני שיש בהן מעשה ואין בהן מחשבה ואיזהו מעשה שלהן רבי חונא אמר בתפוש בהן בטל ותנינן תמן הורידה חרש שוטה וקטן אע"פ שחשב שיודחו רגליה אינן בכי יותן שיש להן מעשה ואין להן מחשבה ואיזו מעשה שלהן א"ר חונא במשפשף בהן במים ואמר אף הכא ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן רבי שמואל ר' אבהו בשם ר' יוחנן רבי זעירא בשם רבנן ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו ואת שאין כתוב בו מחשבה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו וכאן הואיל וכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. אמר רבי יוסי קשייתה קומי שמואל הרי גיטין הרי אין כתיב בהן מחשבה ואין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו דתנינן הכל כשירין לכתוב את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן אמר רב הונא והוא שיהא פיקח עומד על גביו רבי יוחנן בעי והיינו וכתב לה לשמה חזר רבי יוסי ואמר תמן זה כותב וזה מגרש ברם הכא הוא חושב והוא תורם
דף א,ב פרק א הלכה א גמרא רבי יעקב בר אחא אמר הא אילו כתב הוא וגירש הוא גט הוא ברם הכא הוא חושב והוא תורם רבי יעקב בר אחא רבי חייא בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה מהו כדון אתאי דרבי יוחנן דתרומות כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין ודר' יוחנן בגיטין כרבנן דקידושין דתניא חרש שוטה וקטן שקידשו אין קדושיהן קדושין רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידושין בינן לבין אחרים קידושיהן קידושין. תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים כשהיה חרש מתחילתו אבל אם היה פיקח ונתחרש כותב ואחרים מקיימין כתב ידו שומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח רבי יעקב בר אחא רבי חייא בשם ר' יוחנן חלוקים על השונה הזה אמרין והא מתניתין פליגא נתחרש הוא או נשטה אינו מוציא עולמית ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו קיימונה בשאינו יודע לכתוב מותיב רבי בא בר ממל והא מתנית' פליגא והרי שכתב כתב ידו או שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתן לה אינו גט אמר ר' יוסה אמר סופה ולית היא פליגא אינו גט עד שישמעו את קולו שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו לא סוף דבר עד שישמעו את קולו אלא אפילו הרכין בראשו את אמר לית כאן אף הכא לית כאן אמר רבי מנא אית כאן היא השמעת קול היא הרכנת ראש.
דף ב,א פרק א הלכה א גמרא ר' זעירא בעי קומי רבי מנא כמה דתימא עד שירכין בראשו ג' פעמים ודכוותה עד שישמעו את קולו ג' פעמים א"ל לשמיעת הקול פעם אחת להרכנת הראש שלשה פעמים אמר ר' יודן תמן באומר כך וכך עשיתי הכא באומר כך וכך עשו רבי בנימין בר לוי בעי אם יש בו דעת לשעבר יש בו דעת להבא אם אין בו דעת לשעבר אין בו דעת להבא אמר רבי אבדימי בחרש אנן קיימין ואין שליחות לחרש א"ר יוסי ב"ר בון בבריא אנן קיימין ולמה אינו גט אני אומר מתעסק היה בשטרותיו ותני כן במה דברים אמורים בזמן שפירש מתוך בוריו אבל אם נשתתק מחמת חוליו דיו פעם אחת מאן תנא חרש דלא כרבי יודא דתני אמר רבי יודא מעשה בבניו של רבי יוחנן בן גודגדא שהיו כולן חרשין והיו כל הטהרות שבירושלים נעשין על גביהן אמרו לו מפני שהטהרות אינן צריכות מחשבה ונעשות על גבי חרש שוטה וקטן אבל תרומה ומעשרות צריכות מחשבה ואינן נפסלות בהיסח הדעת רבי יוסי בשם רבי לא אין כתיב בהן מחשבה שמירה כתיב בהן סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו א"ר הונא והוא שיהא כולהן בו דלא כן אני אומר היוצא בלילה קיניטרוקוס הלן בבית הקברות מקטיר לשדים המקרע את כסותו סוליקוס והמאבד מה שנותנים לו קודייקוס רבי יוחנן אמר אפילו באחת מהן אמר רבי אבון מסתברא מה דאמר רבי יוחנן אפילו אחת מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו קונדיקוס קורדייקוס אין בו אחת מכל אלו מהו קורדייקוס אמר ר' יוסי המים אתא עובדא קומי רבי יוסי בחד טרסיי דהוון יהבון ליה סימוק גו אכום והוא לעי אכום גו סימוק והוא לעי אמר דו הוא קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלים הרי הוא כפיקח לכל דבר בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו ובשעה שהוא חלים הרי הוא כפיקח לכל דבריו אתא עובדא קומי דשמואל אמר
דף ב,ב פרק א הלכה א גמרא כד הוא חלים יתן גט ושמואל כריש לקיש דריש לקיש אמר לכשישתפה רובא דשמואל מן דר"ש בן לקיש דהוא אמר כד דו חלים יתן גט ותחלימני והחייני. מאן תנא קטן דלא כרבי יודה דתני קטן שהניחו אביו במוקשה והיה תורם ואביו מוכר על ידיו תרומתו תרומה לא הוא שתורם אלא אביו הוא שאימן על ידו. בא אביו ואימן על ידו למפרע נעשית תרומה או מכאן ולבא אמר רבי שימי נשמעינא מן הדא הרי שבא בעל הבית ומצאו עומד בתוך שלו א"ל לקוט לך מן היפים האילו אם היו יפים אינו חושש משום גזל ואם לאו חושש משום גזל ואם היה לוקט ונותן לו בין כך ובין כך אינו חושש משום גזל אית לך מימר למפרע נעשית תרומה לא מכאן ולבא ואוף הכא מכאן ולבא נעשית תרומה אתם פרט לשותפין אתם פרט לאפוטרופין אתם פרט לתורם את שאינו שלו. אתם ולא שותפין והתנן שותפין שתרמו זה אחר זה אלא כאן לתרומה גדולה כאן לתרומת מעשר כלום למדו לתרומה גדולה אלא מתרומת מעשר אלא כאן להלכה כאן למעשר. אתם ולא אפוטרופין והתנינן יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופין חייבין לעשר פירותיהן חברייא אמרין כאן באפוטרופוס לעולם כאן באפוטרופוס לשעה רבי יוסי בעי אם באפוטרופוס לעולם בהדא תנינן מוכר מטלטלין וזנן אבל לא קרקעות אלא כאן ביתום גדול כאן ביתום קטן.
דף ג,א פרק א הלכה א גמרא אתם פרט לתורם את שאינו שלו מה את עביד ליה כתורם את שאינו שלו או כתורם את של חבירו נשמעינא מן הדא הבקיר כריו ומירחו וחזר וזכה בו אין תעבדיניה כתורם את שאינו שלו אין תרומתו תרומה ואין תעבדיניה כתורם את של חבירו תרומתו תרומה נשמעינא מן הדא גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן א' שאין בהקדש תשלומי כפל מנו תורם לא גיזבר הרי הוא תורם את שאינו שלו ואת אמרת תרומתו תרומה הוי לית טעמא דלא כתורם את של חבירו או נאמר מאן הוא תורם בר לוי שהקדיש תרומה והתני רבי הושעיא אחד המקדיש טבלו ואחד המקדיש תרומתו א"ר אידי גיזבר כמאן דאינון בעלים ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר הוא הגיזבר הוא אחר ר"ז רבי אחא רבי יסא רבי יוחנן בשם רבי ינאי אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית אתם עושין שליח ואין הגוי עושה שליח רבי יוסי סבר מימר אין הגוי עושה שליח בגוי אחר חבירו הא בישראל עושה א"ל רבי זעירא מיניה ומיניה אתם עושין שליח ולא בישראל ודכוותה אין הגוי עושה שליח אפי' בישראל התיב רבי הושעיא והא מתני' מסייעא לרבי יוחנן אמר רשב"ג ומה אם ירצה הגוי הזה שלא לתרום פירותיו אינו תורם הא אם רצה תורם
דף ג,ב פרק א הלכה א גמרא רבי אבא אמר במאמין על ידו. רבי יוחנן בשם רבי ינאי ישראל שאמר ללוי כור מעשר יש לך בידי והלך אותו בן לוי ועשאן תרומת מעשר על מקום אחר והלך ישראל ונותנן לבן לוי אחר אין לו עליו אלא תרעומת הדא דתימא בשנתנו זה עד שלא עשאו זה אבל אם עשאו זה עד שלא נתנו זה לא כהדא מתני' ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה וכולה מיניה מכיון שאמר לו כור מעשר יש לך בידי נעשה שלוחו נמצא כתורם ברשות ישראל פתר לה כרבי יוסי דרבי יוסי אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי: רבי יוחנן בשם רבי ינאי ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי והילך את דמו חושש לתרומת מעשר שבו כהדא אליפוסה יהב לר"ש בר אבא מעשר א"ל מתוקן הוא אתא שאל לרבי יוחנן א"ל אליפוסה אחינו נאמן הוא רבי איסי בעי קומי דרבי יוחנן כמאן כרבי יוסי דרבי יוסי אמר בעל הבית שתרם את המעשרות מה שעשה עשוי אמר ליה אין בבליא קמת עליה.
דף ד,א פרק א הלכה א גמרא למי נצרכה לרבי יוסי היידן רבי יוסי ההוא דתנינן תמן הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא רבי יוסי אומר לא יצא. אמר רב מתנה דרבי יוסי היא אמר רבי יוסי הוינן סברין מימר מה פליגין רבי יוסי ורבנן בק"ש דכתיב בה שמע הא שאר כל המצות לא מן מה דאמר רב מתנה דרבי יוסי היא הדא אמרה היא ק"ש היא שאר המצות שבתורה מ"ט דרבי יוסי והאזנת למצותיו וגו' שמע לאזניך מה שפיך מדבר אמר רב חסדא לית כאן חרש אשגרת לשון היא מתניתא. א"ר יוסי מסתברא יודי רב חסדא בתרומה דהיא דרבי יוסי אמר רבי בון על כורחך אתמר דהיא דרבי יוסי דתנינן חמישתי קדמייתא ולא תנינתא עמהון ואין משום שאין תרומתן תרומה והא תנינן חמישתי אחרייתא ולא תנינתא עמהון הרי סופה מימר דר' יוסי היא. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן חברייא בשם ר' לעזר למען ישמעון ולמען ילמדון עד כדון מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר ר' הילא בשם ר' לעזר למען ילמדון ולמען ילמדון אמר ר' יונה הדא אמרה דלית כללין דרבי כללין דתנינא חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברינן מימר שומע ואינו מדבר חרש מדבר ואינו שומע חרש והתנינן חרש שחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה ואמר ר' יוחנן בשאין יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר הדא מסייע לרבי יונה דרבי יונה אמר הדא אמרה דלית כללין דר' כללין:
דף ד,ב פרק א הלכה א גמרא תני בשם רבי מאיר לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות רבי אבא בר כהנא בשם רבנן ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה תורם ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם התיבון הרי גוי שאין כתיב בו מחשבה ותורם ר' יודה בשם ר' הילא ולא תשאו עליו חטא את שהוא בנשיאת עון תורם ואת שאינו בנשיאת עון אינו תורם התיבון הרי גוי אינו בנשיאת עון ותורם והתני רבי הושעיא עכו"ם אין להן מחשבה תמן להכשיר וכאן לתרומה. רבי אחא רבי חיננא בשם רב כהנא כדברי מי שהוא אומר אינו תורם אינו מקדיש ולמה לא אמר כדברי מי שהוא אומר תורם מקדיש בגין דרבי יהודא דרבי יהודא אומר תורם ואינו מקדיש ורבי יוחנן אמר אפילו כמאן דאמר אינו תורם מקדיש ומהו מקדיש עולה ושלמים להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא פשיטא לך שהוא מביא מהו שיעשה בהן שליח מאחר שהוא מטמא בהן הוא נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח התיב רבי יודן הרי יש לו טבל דבר תורה אינו פוטר טבלו דבר תורה וכאן אע"פ שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח. מהו שיביא ביכורים כר' יהודא דו אמר הוקשו לקדשי הגבול אינו מביא כרבנן דו אמרין הוקשו לקדשי מקדש מביא מהו שיביא חגיגה מאחר שהיא חובה אינו מביא או מאחר שהוא משנהו לשם שלמים מביא מהו להביא פסח מאחר שהוא חובה לא יביא או מאחר דאמר ר"ש בן לקיש בשם רבי יודן נשייא מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים מביא מהו שיביא מעשר בהמה ואין יסבור ר"מ מכל מעשרותיכם הוקשו מעשרות זה לזה כשם שהוא מביא מעשר דגן כך הוא מביא מעשר בהמה מהו לעשות תמורה אין סבר ר' מאיר הוקשו כל המעשרות זה לזה כשם שמביא מעשר דגן כך מביא מעשר בהמה כשם שהוא מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה. ויסבור כר"ש דר"ש אמר מעשר בהמה לימד על כל הקדשים לתמורה. אלא כשם שהוא מביא מעשר דגן כך הוא מביא מעשר בהמה וכשם שהוא מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה וכשם שאינו ממיר בו כך אינו ממיר בכל הקדשים מהו שיהו חייבין על
דף ה,א פרק א הלכה א גמרא קדשיו מבחוץ כהנא אמר אין חייבין על קדשיו מבחוץ ר' יוחנן ור"ש בן לקיש אמר חייבין על קדשיו מבחוץ והדא דכהנא פליגא דרבי יודא דרבי יודא פוטר טיבלו דבר תורה ותימר אכן כמ"ד מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות:
דף ה,א פרק א הלכה ב משנה אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו בש"א תרומת עצמן בהן וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה:
דף ה,א פרק א הלכה ב גמרא תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכין ר' אילא בשם ר"י מפני גזל השבט מהו מפני גזל השבט א"ר חנניא מפני הטורח. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא הגע עצמך שהיתה שיבלים עד כאן קשי ר' חנינא ר' מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי שמן ואינו תורם אלא לפי זיתים. הגע עצמך שתרם לפי השמן כדון עביד כן זמן חורן לא עביד כן ולא עוד אלא דחבריה חמי ליה ואומר זה מתכוין לרבות ואני איני מתכוין לרבות חזקיה אמר לא אמרו אלא זיתים על שמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא א"ר יוחנן לא שנייא היא אלא זיתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים.
דף ה,ב פרק א הלכה ב גמרא חברייא בשם ר' יוחנן ואפילו על אתר ר' חנניא רבי אימי בשם ר' יוחנן דברי ב"ש נעשה כאומר הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן ר' חנניא סבר מימר במינו א"ל ר' זעירא לא תקבל עליך כן מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל אמר ר' חנניא בריה דרבי הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן א"ר חנינא נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין. תמן תנינן אין תורמין מן הטמא על הטהור תני בשם רבי יוסי ואם תרם מן הטמא על הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי מה א"ר יוסי הכא ומה אין תמן שכולו הפסד לכהנים את אמר מה שעשה עשוי הכא דאין כולו הפסד לכהנים לא כל שכן אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם ב"ש אומרים תרומת עצמן בהן וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה מחלפה שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר מה שעשה עשוי וכא הוא אמר אין תרומתן תרומה תמן טומאה אינה מצויה ואין בני אדם טועין לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל זיתים על השמן וענבים על היין מצויין הן ואם אמר את כן אף הוא סבר מימר שמותר לתרום זיתים על שמן וענבים על היין:
דף ו,א פרק א הלכה ג משנה אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה ומן ההפקר ולא ממע"ר שניטלה תרומתו ולא ממע"ש והקדש שנפדו ולא מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ ואם תרמו אין תרומתן תרומה:
דף ו,א פרק א הלכה ג גמרא רבי יוחנן בשם רבי ינאי זה אחד משלשה מקריות מחוורין בתורה ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו יצא הבקר שידך וידו שוין בו היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הפקר ולא כבר תניית הן כולהון כן היא מתניתא ולא מפירות שהביאו שליש על פירות שלא הביאו שליש ואם תרם תרומתו תרומה על דעתיה דחזקיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוחנן דברי הכל:
דף ו,א פרק א הלכה ד משנה חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן. לא יתרום בסאה חצייה שחצייה מידה:
דף ו,א פרק א הלכה ד גמרא יש מהן מפני הברכה ויש מהן שאין יכולין לתרום מן המובחר האילם והערום ובעל קרי מפני הברכה הסומא והשוטה והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר אבא בר רב הונא אמר שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תחנונים שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפילתו גידופין איזו שתוי כל ששתה רביעית שיכור ששתה יותר
דף ו,ב פרק א הלכה ד גמרא תמן אמרי כל שאינו יכול לדבר לפני המלך רבי זעירא בעי קומי רבי איסי שיכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם לא צורכה דלא מהו שיקרא שמע אמר אבא בר אבין חד חסיד שאל לאליהו זכור לטוב ערום מהו שיקרא שמע א"ל ולא יראה בך ערות דבר ערות דיבור תני חזקיה בין לקרות בין לברך תמן תנינן המונה משובח והמודד משובח הימינו והשוקל משובח משלשתן וכא את אמר כן א"ר יהושע בן לוי כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר ותני כן אליעזר בן גימל אומר מנין שאין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין ת"ל ונחשב לכם תרומתכם במחשבה את תורם ואין את תורם במידה ובמשקל ובמניין מה תרומה גדולה במחשבה אף תרומת מעשר במחשבה והא תנינן אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי אמר רבי לעזר כיני מתני' מודד אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במידה שוקל אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במשקל מונה הוא אדם את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במניין:
דף ז,א פרק א הלכה ה משנה אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבים עליה חומש אבל לא שנייה. ותורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותן צימוקין. מי שתרם שמן על זיתים לאכילה וזיתים על זיתים לאכילה ויין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אין צריך לתרום. אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה:
דף ז,א פרק א הלכה ה גמרא תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכן רבי אילא בשם ר' יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטלין. מי חמיר גזל השבט או גדר מי חטאת נשמעינא מן הדא זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום הרי יש כאן גזל השבט וגדר מי חטאת ותני עלה תרומה ויחזור ויתרום הדא אמרה שגדר מי חטאת חמיר מגזל השבט מה אמר רבי יוסי הכא מה אין ר"מ דמיקל בגזל השבט מחמיר בגדר מי חטאת רבי יוסי דמחמיר בגזל השבט לא כל שכן דו מחמיר בגדר מי חטאת אשכח תני בשם רבי יוסי אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על יין ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום שנייה דברי ר"מ רבי יוסי אומר בית שמאי אומרים תורמין ובית הלל אומרים אין תורמין הכל מודים שאם תרם שא"צ לתרום שנייה
דף ז,ב פרק א הלכה ה גמרא הוי רעיון רבי מאיר מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת ר"י מחמיר בגזל השבט ומיקל בגדר מי חטאת. תמן תנינן רבי יוסי אמר ששה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה העוף עולה על השולחן עם הגבינה ואינו נאכל כדברי ב"ש וב"ה אומרים לא עולה ולא נאכל תורמין זיתים על שמן וענבים על יין כדברי ב"ש וב"ה אומרים אין תורמין אמר רבי מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים דהיא דרבי יוסי דר"י אמר תרומה ויחזור ויתרום כשאין הראשונה קיימת אבל אם הראשונה קיימת קורא לה שם ודיו. תני שנייה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרו' ראשונה מה היא מן מה דתני חזר ועשה זיתים ראשון שמן וענבים יין קורא שם ואין צריך לתרום שנייה
דף ח,א פרק א הלכה ה גמרא הדא אמרה שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו: תנינן דבתרה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא לשעבר הא לכתחילה לא וכא אפילו לכתחילה אין תימר שנייא היא מדבר שנגמרה מלאכתו הא תנינן הפרד והצמוקים והחרובין משיעמיד ערימה. רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יצחק בן לעזר אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד. לפי מה הוא תורם לפי שמנן או לפי אוכלן א"ר יוחנן אייתיתה מדחילפיי רבי אומר לפי אוכלן רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי שמנן אבל לא על גרעיניהון הכל מודים בכלוכסין שהן תורמין לפי אוכלן אבל לא על גרעינינן. חנניה בעי ואף לענין שבת כן אשכח תני רבי אומר ברביעית רבי שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרות. אמר רבי חנניה בשם רבי הלל ואף אנן נמי תנינן הדא דמסייע להדא דתני רבי הושעיא זיתים על זיתים והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום ותנינן מי שתרם שמן על זיתים לאכילה זיתים על זיתים לאכילה יין על ענבים לאכילה וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לחזור ולתרום מפני שנמלך הא לא נמלך תרומה ויחזור ויתרום: רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור הדא אמרה שאסור ליתן לו שיבלין חייא בר אדא בשם ר"ש בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין אסור לוכל ממנו עראי ומה טעם את
דף ח,ב פרק א הלכה ה גמרא קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו. מהו שילקו על טבלו דבר תורה רבי אשיאן בשם רבי יונה מתניתא אמרה כן אין לוקין על טבלו דבר תורה דתנינן תמן תרומת מעשר שוה לביכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים וניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כביכורים ואוסרת מן הגורן ויש לה שיעור כתרומה אית לך מימר אוסרת מן הגורן לא לאחר מירוח הדא אמרה שאין לוקין על טבלו דבר תורה: