רשימות

בכדי לעשות פעולה נכונה, חייבת להיות ידיעה מה בדיוק רוצה הכלי להשיג, ידיעה איך להשיג את מה שרוצה, כח להשיג את מה שיודע ורוצה.

חוץ מהבורא ישנו רק נברא יחידי - הרצון לקבל תענוג. לכן כוללת המציאות רק אור וכלי, תענוג ורצון, התלבשות ועביות.

בכל פעולה רוחנית, אחרי הסתלקות האור מתוך הכלי, היינו לאחר המעבר ממצב בו היה הכלי מלא באור, למצב בו הוא ריק, הוא משאיר אחריו שני "זכרונות" מהמצב הקודם, הנקראות:

• "רשימה דהתלבשות", רשימו של האור, שהיה בכלי והסתלק.

• "רשימה דעביות", רשימה של הכלי, על המסך הנותר לשימוש.

שתי רשימות אלו נחשבות כרשימה אחת. אם לא תישאר רשימה, לא ידע הכלי מה לרצות ואיך להשיג את מה שרוצה. כל תהליך השתלשלות המציאות מתחילתה, במלכות דאין סוף, ועד סופה, בעולם הזה, הם מצבים שונים של מלכות דאין סוף. היא עוברת את שרשרת המצבים האלה בעזרת האור המקיף אותה. הוא מעורר את הרשימות שבה, שנשארות לאחר כל מצב שהיא עוברת.

המצב בו מתמלאת בחינה ד' עם האור, נקרא מלכות דאין סוף. לאחר שבחינה ד' מרגישה את עצמה "מקבלת", היא מחליטה לצמצם את קבלת האור. האור מסתלק, ובמלכות נשאר רשימו, מהאור שהיה בה. גם לאחר הצמצום בא אור למלא את המלכות, אולם, היא עורכת חשבון, ומחליטה לקבל רק כמה שתוכל לכוון על מנת להשפיע לבורא.

הנתונים לצורך ביצוע החשבון הם :

א) רשימו מהתלבשות האור, מהמצב הקודם,

ב) רצון לקבל על מנת להשפיע.

לאחר שעושה המלכות חשבון על רשימות אלו בראש, היא מקבלת את מה שהחליטה לקבל, בגוף.

כשהכלי מסיים את קבלת אותו חלק מהאור שהחליט, בוטש האור המקיף במסך, ומחייב את המסך לחזור לפה. לכן מתרוקן הפרצוף מהמילוי.

כשעולה המסך מטבור של גלגלתא לפה שלה, יוצא האור הפנימי מתוך גלגלתא ומשאיר במסך של הגוף רשימו מהאור שהיה, רשימו דהתלבשות. אבל רשימו מכח המסך, שקיבל את האור, לא נשאר, מפני שהמסך החליט להפסיק את קבלת האור, ופסל את עצמו מלעבוד עם הכח שלו. לכן נעלם הרשימו של המסך.

המסך עלה מטבור ושוב נמצא בפה, לכן הוא מרגיש את האור העליון שבראש, שלוחץ עליו בדרישה לקבל אותו. עקב כך מתעורר שוב במלכות רצון לקבל אור על מנת להשפיע. מכאן מתחילה לידת הפרצוף החדש על הרשימות הנותרות מהמצב הקודם.

סיכום: רשימו של אור - זה חלק מהאור, שהאור משאיר אחר הסתלקותו. זה הגרעין והשורש ללידת הפרצוף הבא. הרשימו מהמסך נאבד והזווג נעשה על רשימו חדש.