כללות המציאות
לאחר הצמצום מחליטה מלכות לקבל ע"מ להשפיע לבורא. כונה וו נקראת מסך. על המסך שבמלכות יוצאת סידרת הפרצופים :
-
על המסך, שיש לו כח לקבל אור על עביות ד', יצא פרצוף שנקרא גלגלתא,
-
על המסך, שיש לו כח לקבל אור על עביות ג', יצא פרצוף שנקרא ע"ב,
-
על המסך, שיש לו כח לקבל אור על עביות ב', יצא פרצוף שנקרא ס"ג,
-
על המסך, שיש לו כח לקבל אור על עביות א', יצא פרצוף שנקרא מ"ה,
-
על המסך, שיש לו כח לקבל אור על עביות שורש, יצא פרצוף שנקרא ב"ן.
השמות של הפרצופים נקבעים לפי כמות ואיכות האורות שממלאים אותם. מלכות יצאה כבחינה ד', היינו החמישית בהתפתחות אור עצמותו. לכן היא מקבלת מהבחינות הקודמות, ונכללת מהם. מסבה זו ישנם במלכות דאין סוף גם כן חמש בחינות של הרצון: מהרצון הקטן של בחינת שורש ועד הרצון הגדול של בחינה ד', והיא מקבלת בתוכה אור בלי סוף וגבול.
לאחר הצמצום מחליטה מלכות לקבל אור רק על מנת להשפיע לבורא. הקבלה באופן זה, היא בניגוד לרצון הטבעי שלה. לכן היא לא יכולה לקבל בלי גבול, לא יכולה לקבל את כל האור בפעם אחת, כמו קודם. לכן היא מחליטה לקבל את כל האור הזה במנות קטנות. בסיכומו של דבר היא תתמלא עד הסוף ותגיע למטרת הבריאה.
כל חלק קטן של מלכות, בדומה לכללות המלכות, כולל בתוכו חמישה חלקים של רצון לקבל, מפני שלא יכול להיות רצון, אם אין לפניו ד' דרגות של התפשטות האור.
לכן יש לכל כלי מבנה קבוע לפי חמישה חלקי עביות : שורש, א', ב', ג', ד', הנקראים ספירות :
כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות, הנקראים אותיות : קוצו של יוד, י', ה', ו', ה'.
המלכות כולה מתחלקת לחמישה חלקים עיקריים, הנקראים חמשת העולמות: א"ק (אדם קדמון), אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. כל עולם מתחלק לחמישה פרצופים: עתיק, א"א (אריך אנפין), או"א (אבא ואמא), ז"א (זעיר אנפין), נוקבא (מלכות). בכל פרצוף ישנן חמש ספירות: כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות.
בחמשה העולמות ישנם 5 * 5 = 25 פרצופים. כל פרצוף כולל חמש ספירות. לכן בכל העולמות 25 * 5 = 125 ספירות או מדרגות, שאותן חייבת לעבור כל נשמה ונשמה מהעולם הזה עד עולם אין סוף, בכדי להגיע לדבקות עם הבורא.
כל מדרגה, ספירה, פרצוף, עולם - חלק ממלכות דאין סוף, חלק הכי קטן שבמציאות, כולל חמישה חלקים של הרצון לקבל, מסך מעליו, ואור, שמקבל על ידי המסך. לכן ההבדל בין כל חלקי הבריאה הוא רק בגודל הרצון לקבל והמסך שעליו. גודל המסך קובע את סוג וקומת השימוש ברצון.
בגופנו יש אותם חלקים וההבדל בין הפרטים הוא במילוי שלהם (יותר כח, יותר שכל, יותר כישרון). כך נמצאים גם בכל הפרצופים הרוחניים אותם חלקים : קוצו של יוד, י', ה', ו', ה'.
אותיות אלו נקראות "שם הבורא", מפני שבתבנית הזו הוא ברא את הנברא. הנברא מרגיש את בוראו לפי איך שהוא מתמלא עם האור, היינו הבורא. לפי זה הוא נותן שמות לבורא.
השם של כל כלי הוא לפי כמה שהכלי מרגיש את הבורא. לכן, לכל מדרגה יש שם משלה, מהעולם הזה ועד עולם אין סוף. הנשמות עולות להשיג את מטרת הבריאה מהעולם הזה, שהוא המדרגה הנמוכה ביותר. כשהנשמה עולה למדרגה, הפירוש הוא, שהיא מקבלת את האור שבאותה מדרגה, היינו ממלאת את הויה שלה במילוי אור מסוים הויה, יחד עם המילוי, עושים את השם של המדרגה.
כתוב שכל אחד חייב להגיע ולהיות כמו משה. הכונה היא, שחובה על כל אחד להגיע למדרגה שנקראת "משה". "כל השמות שבתורה הם שמות הקדושים" - כי הם תארים של התגלות האור, הבורא. לכן נקראת כל התורה "שמות הבורא", כולל שמות כגון : פרעה, בלעם, בלק וכו'.
השם של המדרגה נקבע לפי האור, שממלא את הפרצוף, את הויה. לדוגמא, אם ממולא הכלי באור חכמה, והסימן של האור הזה הוא האות י', יוצא שמילוי האותיות :
-
י ה ו ה,
-
יוד הי ויו הי.
מפני שלכל אות של האלף-בית העברי יש מספר משלה :
א = 1 ז = 7 מ = 40 ק = 100
ב = 2 ח = 8 נ = 50 ר = 200
ג = 3 ט = 9 ס = 60 ש = 300
ד = 4 י = 10 ע = 70 ת = 400
ה = 5 כ = 20 פ = 80
ו = 6 ל = 30 צ = 90
יוצא, שחשבון האותיות של שם היו"ה :
יוד, הי, ויו, הי = יוד(4 + 6 + 10) + הי(10 + 5) + ויו(6 + 10 + 6) + הי(10 + 5) = 72 שהוא באותיות ע"ב. לכן נקרא פרצוף חכמה ע"ב.
פרצוף, שמקבל אור חסדים, נקרא ס"ג :
יוד, הי, ואו, הי = 63 = ס"ג
כך מכנים את כל המדרגות שבכל העולמות. מכאן, שכדי לדעת את השמות של כל מדרגה, חסר לנו רק לדעת איך נקרא כל סוג אור. ואז, כשנקרא את התורה, נבין על איזה פעולות רוחניות ועל איזה מקומות ומדרגות בעולמות עליונים היא מדברת.
אז כבר לא נטעה לחשוב שכתוב בתורה משהו למטה מהעולם הרוחני. לא נטעה לחשוב, שהתורה מדברת על החיים הבהמיים שלנו, על היסטוריה, או על איך להסתדר בחיים החומריים. אלא נדע, שכל ספרי התורה הם בעצם ההוראות לאדם, איך להגיע לתכלית חייו, עוד בחייו בעולם הזה, בכדי שלא להאלץ לחזור לעולם שלנו גילגול אחר גילגול, ולסבול שוב ושוב מהחיים הריקניים האלו, ללא תועלת ותכלית.
פרצוף - זה עשר ספירות : כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות
פרצוף באותיות: י' - חכמה, ה' - בינה, ו' - ז"א, ה' - מלכות.
אבל קומת הפרצוף : נפש - רוח - נשמה - חיה - יחידה, לא מבוארת על ידי שם הוי"ה. כי אותיות הוי"ה הן עשר ספירות של שלד הכלי, המבארות את מצב הכלי הריק, בלי מילוי באור העליון. קומת הכלי, היינו באיזו דרגה רוחנית נמצא הכלי, נקבעת על ידי גודל המסך. המסך ממלא את עשר הספירות של הוי"ה באורות. המסך יכול למלאות את הכלי באור נפש, או רוח, או נשמה, או חיה, או יחידה. האור שבכלי קובע את דרגת הכלי בסולם הדרגות.
במציאות ישנם רק שני אורות : אור חכמה ואור חסדים. הסימן לאור חכמה - אות י', והסימן לאור חסדים - אות ה'.
א. רישום של קומת היחידה (כלי כתר) הוא הוי"ה פשוטה בלי מילוי :
י - ה - ו - ה = 26 = 5 + 6 + 5 + 10 = כ"ו
ב. רישום של קומת חיה (כלי חכמה) הוא הוי"ה במילוי י' :
יוד - הי - ויו - הי = 72 = (10 + 6 +4) + (5 + 10) + (6 + 10 + 6) (5 + 10) = 72 = ע"ב
ג. רישום של קומת נשמה (כלי בינה) הוא הוי"ה במילוי ה', חוץ מכך שאות ו' במילוי א' ואות ה' באות י' :
יוד- הי - ואו - הי = (10 + 6 + 4) + ((10 + 5 + (6 + 1 + 6) +(5 + 10) = 63 = ס"ג
ד. רישום של קומת רוח (כלי ז"א) הוא הוי"ה במילוי ה', אלא שרק האות ו' של הוי"ה מתמלאת עם מילוי א'
יוד - הא - ואו - הא = (10 + 6 + 4) + (5 + 1) + (6 + 1 + 6) + (5 + 1) = 45 = מ"ה
ה. רישום של קומת נפש (כלי מלכות) הוא הוי"ה במילוי ה', חוץ מאות ו' של הוי"ה שנשארת בלי מילוי :
יוד - הה - וו - הה = (4+6+10) + (5+5) + (6+6) + (5+5) = 52 = ב"ן
מכאן שמות הפרצופים : ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.