אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / מאמרים / מבוא ל"פתיחה לחכמת הקבלה" / עולם הנקודים

כל התהליך של ירידת נקודות דס"ג למטה מטבור דגלגלתא, התערבותם עם סוף גלגלתא וצמצום ב', נעשה תוך כדי עלית המסך דס"ג מהטבור לפה. לכן, כשבא המסך לפה דס"ג, כבר נמצאות בו רשימות מכל מה שנעשה בנקודות דס"ג למעלה, ולמטה,  מטבור דגלגלתא.

לאחר הזדככותו של פרצוף גלגלתא, נשארות במסך רשימו דהתלבשות ד', מהאור שהיה בגלגלתא, ורשימו דעביות ג', של המסך שנשאר. לאחר הזדככות פרצוף ע"ב, נשארות במסך רשימות התלבשות ג' ועביות ב'. רואים אנחנו שאחר הזדככות הפרצוף, נשארות בו זוג רשימות : רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות.

אבל לאחר הזדככות פרצוף ס"ג, נמצאות במסך, שמגיע מהטבור לפה, שלשה זוגות של רשימות. המסך עושה עליהם שלושה זווגים, לפי סדר חשיבותם :

א. זווג על רשימות ב' דהתלבשות וא' דעביות מטעמים דס"ג. מזה נולד פרצוף בקומת ז"א, למעלה מהטבור, הנקרא "מ"ה עליון".

ב. זווג על רשימות ב' דהתלבשות וא' דעביות מנקודות דס"ג שהתפשטו למטה מטבור דגלגלתא. רשימות אלו הן לאחר צמצום ב', שנעשה בנקודות דס"ג למטה מהטבור. כל מה שהיה בפרצוף עובר לרשימות. לכן נרשם ברשימות מהנקודות דס"ג איסור דצ"ב - איסור להשתמש עם הכלים דקבלה. כדי לקיים תנאי זה לפי דרישת הרשימות, עולה המסך דראש דס"ג מהפה לנקבי עיניים, ועושה שם זווג דהכאה עם אור העליון, על הרשימות ב' דהתלבשות וא' דעביות. המקום בראש, שבו עושה המסך דראש זווג דהכאה עם האור העליון, קובע את יחודיות התפשטות האורות בגוף הפרצוף.

המסך עלה לנקבי עיניים (נ"ע), עקב האיסור לקבל אור בכלים דקבלה. האור יכול להתפשט רק עד החזה שבכל פרצוף, כי עד החזה נמצאים הכלים דהשפעה, ומהחזה ולמטה, מתחילים הכלים דקבלה של הפרצוף.

המסך, שעושה זווג על הרשימות המצומצמות, מוליד פרצוף. בפרצוף זה מתפשט האור וממלא, רק את הכלים דהשפעה. הוא לא ממלא את הכלים לקבלת האור, והם נשארים ריקים. הפרצוף יכול להשתמש רק עם חלק מהכלים שלו, ולכן הוא נקרא "קטן".

שאלה: למה עולה המסך, לפי דרישת הרשימות, מהפה לנקבי עיניים, ועושה שם את הזווג?

תשובה: מפני שהרשימות דורשות זווג רק על הכלים דהשפעה. לכן צריך המסך לעלות לחצי בינה של ראש דס"ג, שם נגמרים הכלים דהשפעה של הראש, ולעשות זווג על רשימות ב' דהתלבשות וא' דעביות.

הרשימות מלמטה מטבור דורשות להמשיך אור רק בכלים של השפעה. אבל איך אפשר שיולד פרצוף רק עם כלים של השפעה? לא יכול להיות פרצוף, שלא יהיו בו עשר הספירות. אלא, יכול להיות פרצוף, שלא משתמש בחלק מהרצונות - הספירות שלו. לכן צריך ראש דס"ג להולד פרצוף, שכלי הקבלה שלו לא יפעלו. הכלים האלה בפרצוף הם: החצי תחתון דבינה, ז"א ומלכות.

המסך של ס"ג חייב להוליד את הפרצוף בצורה כזאת, שמלכתחילה לא ישתמש עם כלי הקבלה שבתוך, בכדי שהכלים האלה, בתוך הפרצוף, לא יתמלאו. לשם כך צריך המסך לעשות זווג ללידת הפרצוף רק על הכלים דהשפעה שבראש.

הכלים של הראש נקראים :

כתר  - גלגלתא

חכמה - עיניים

בינה  - אוזניים

ז"א   - חוטם

מלכות - פה

הכלים כתר, חכמה וחצי עליון דבינה יחד נקראים "גלגלתא ועיניים" (ג"ע או "כלים דהשפעה". החצי העליון של בינה שייך לכלים דהשפעה, מפני שהיא מלאה באור חכמה, ולכן לא רוצה לקבל כלום, וחפצה באור דחסדים. אבל החצי התחתון של הבינה כבר רוצה לקבל אור עבור ז"א. פרצוף נקודות דס"ג הוא פרצוף בינה. מהחצי התחתון דפרצוף בינה, היינו מספירת תפארת דנקודות דס"ג, ולמטה נמצאים הכלים דקבלה :

• החצי התחתון דבינה רוצה לקבל אור עבור ז"א,

• ז"א רוצה לקבל אור חסדים בהארת אור חכמה,

• מלכות רוצה לקבל אור חכמה במלואו.
  לכן קיבל החלק הזה דפרצוף נקודות דס"ג רצון לקבל על מנת לקבל.
  

המקום, שבו עומד המסך דראש, קובע את צורת הפרצוף שיולד :

• אם רוצה המסך להוליד פרצוף, שיקבל אור בכל עשר ספירותיו, הוא צריך לעשות זווג בפה. לאחר שהמסך עומד בפה, קובעת קשיותו של המסך את קומת הפרצוף (גודל, גובה), היינו עד כמה ישתמש המסך בחמשת הכלים שלו.

• אם רוצה המסך להוליד פרצוף, שיקבל אור רק בכלים דהשפעה, דהיינו רק בחצי מהפרצוף, הוא צריך לעמוד בנקבי עיניים, ולא בפה דראש, מפני ששם החצי העליון דראש. אז יהיו הכלים דהשפעה למעלה מהמסך, היינו יתקבלו בחשבון המסך.

לאחר שעומד המסך בנקבי עיניים, קובעת קשיותו של המסך את גודל (גובה) קומת הפרצוף. היינו בכמה אחוזים מכל הכלים דהשפעה שלו ישתמש הפרצוף. הפרצוף, שנולד בתנאים אלו, נקרא פרצוף "קטנות דעולם הנקודים".

לאחר שנעשה הזווג על הרשימות המצומצמות של ב' דהתלבשות וא' דעביות בראש דס"ג,  יורד הפרצוף שנולד למקום שממנו עלו הרשימות. הוא יורד למטה מטבור דגלגלתא ומתפשט שם בראש וגוף. הראש דהתלבשות נקרא "כתר", הראש דעביות נקרא "אבא ואמא" (או"א),  והגוף נקרא "זו"ן".

המבנה שלו בכללות, ראש וגוף, וגם כל חלק שבו, מחולק לשני חלקים, ג"ע ואח"פ :

ג"ע  -  הם תמיד כלים דהשפעה. ותמיד אפשר להשתמש בהם, כי הצמצום היה רק על אור חכמה.

אח"פ -  הם תמיד כלים של קבלה. לאחר צמצום ב', שנעשה בפרצוף נקודות דס"ג, כבר אין באף פרצוף שיוצא אחריו, את הכח לקבל אור חכמה בכלים של אח"פ על מנת להשפיע.

זוג שלישי של רשימות, שעלו עם המסך לראש דס"ג, הן הרשימות שעברו לנקודות דס"ג מהסוף של גלגלתא : ד' דהתלבשות וג' דעביות. מרשימות אלו נכלל פרצוף נקודות דס"ג, כשמילא את הסוף דגלגלתא. רשימות אלו דורשות לקבל אור חכמה.

לאחר שירד פרצוף קטנות דעולם הנקודים למקומו, מטבור דגלגלתא עד הפרסא, מסר לו ראש דס"ג את הרשימו הנותר, ד' דהתלבשות וג' דעביות. לפי דרישת הרשימות האלו, יורד המסך, שעמד בנקבי עיניים דראש או"א, לפה דאו"א, ועושה שם זווג על רשימות ד'- ג'. עקב הזווג הזה יורד אור חכמה לגוף, מגיע עד הפרסא ועובר אותה.

ראש דאו"א חשב, שלפי התעוררות הרשימות ד'- ג' עכשיו, מסוגלים הכלים דקבלה, שנמצאים למטה מהפרסא, לקבל על מנת להשפיע. לכן עשו או"א זווג על גדלות, היינו על רשימות ד'- ג'. לשם כך הם חברו כלים דג"ע עם אח"פ, גם בראש שלהם וגם בגוף שלהם, שהם זו"ן, והתפשט מהם אור חכמה למטה, לזו"ן.

בראשים כתר ואו"א חסרה הידיעה, שאור ע"ב-ס"ג, שבא מלמעלה ונותן כח לכלי לעבור מקטנות לגדלות, לא יכול לרדת למטה מהפרסא. לכן לא התבטלה הפרסא. כשהתחיל אור חכמה למלא את הכלים שלמטה מהפרסא, התחילו הכלים להשבר, מפני שהם נשארו ברצון לקבל על מנת לקבל.

כאשר ראש או"א עושה זווג על רשימות התלבשות ד' ועביות ג', יוצא מהם אור חכמה ונכנס לגוף של נקודים. האור נמשך דרך ג"ע, רוצה לעבור את הפרסא, ולהכנס לאח"פ של הגוף. אז מתחילים הכלים של אח"פ לקבל את אור החכמה על מנת לקבל. הכלים של ג"ע,  העומדים למעלה מפרסא, התחברו עם הכלים של אח"פ, שלמטה מפרסא, לגוף אחד, ולכן נשברו גם ג"ע, הכלים דהשפעה, ביחד עם אח"פ, הכלים דקבלה.

כאשר יוצא אור חכמה מפה דאו"א ומתפשט בגוף הנקודים, הכולל ג"ע ואח"פ, נעשה הפרצוף הראשון דגדלות דנקודים, והוא נשבר :

א. הכלים דגוף איבדו את המסך.

ב. נפלו ממצבם הקודם, שכן רוצים לקבל ע"מ לקבל.

ע"י השבירה מזדכך ועולה, המסך של הפרצוף הראשון דגדלות, פרצוף או"א, עם הרשימות ג'-ב', שנשארו בו, לפה דראש דאו"א, עושה שם זווג דהכאה על הרשימות אלו, ומוליד את הפרצוף הבא, שראשו נקרא ישסו"ת. לאחר שיוצא הראש, הוא עושה חשבון ומוציא גוף. גם פרצוף ישסו"ת נשבר ומת. עקב כך מזדכך המסך ועולה לפה של ישסו"ת, עם הרשימות ב'-א'. על הרשימות הללו כבר לא יכול לצאת גוף, מפני שאין מספיק עביות כדי לקבל אור.

אנו רואים אם כן, ששני הפרצופים שיצאו, או"א וישסו"ת, נשברו. בהזדככותו של כל פרצוף יצאו 4 פרצופי נקודות. סה"כ התפשטו 8 פרצופים. הם נקראים "שמונה המלכים", מפני ששולטת בהם המלכות, הרצון לקבל על מנת לקבל. כל פרצוף כולל הוי"ה, 4 חלקים. זה המבנה של כל נברא. לכל חלק יש עשר ספירות פרטיות משלו. לכן, סה"כ מספר החלקים : 8 * 4 * 10 = 320 בגמטריא מספר זה נקרא ש"ך, מפני שהאות ש' = 300 והאות כ' = 20.

השבירה היתה בכל הספירות. כל הספירות התערבבו זו בזו ונכללו זו מזו, כך שבכל חלק שבור יש 320 חלקים. לכן, כל עבודת התיקון היא בירור כל חלק וחלק משיברי הכלים :

צריך לקחת חלק אחד מ-320 החלקים, שנשבר פחות מכולם, ולברר מכל 320 החלקים הפרטיים השבורים שלו את חלקי המלכות, שבגללם היתה השבירה. 320 החלקים השבורים הם סה"כ תשע ספירות של זו"ן דנקודים. מלכות היא החלק העשירי שבעשר הספירות ההן. היינו ב- 320 החלקים ישנם 32 חלקי מלכות.

בירור חלקי המלכות נעשה על ידי אור חכמה: כשאור חכמה מאיר לכל 320 החלקים השבורים, הוא יכול להאיר רק לתשע הספירות, היינו ל : 32 - 320 = 288 חלקים, ולא לספירההעשירית, היינו ל- 32 חלקי המלכות. בדרך זו נעשה הבירור.

רק מלכות היא החלק הרע, שלא מאפשר לאדם להכנס לרוחניות. הטבע שלנו הוא להתרחק מהרע, ולכן מגיע האדם לשנאת הרע. מפני שברוחניות השנאה מפרידה, נפרד האדם מהרע הזה, שהוא הרצון לקבל לעצמו.

• 288 חלקים, הראויים לתיקון, נקראים "רפ"ח" (200 = ר, 80 = פ, 8 = ח).

• 32 חלקים, שלא ראויים לתיקון, נקראים "לב האבן" (30 = ל, 2 = ב).

כאמור, לאחר בירור ל"ב (32) המלכויות, שאסור להשתמש בהם, נשארים לתיקון רפ"ח  (288) החלקים השבורים של תשע הספירות הראשונות. מהם מבררים קודם את הכלים של ההשפעה, ג"ע. ומהם מרכיבים את זו"ן של עולם האצילות.

כמו שיש עשר ספירות בהתפשטות האור בכלי מלמעלה למטה, כך יש עשר ספירות בעובי הכלי, הבאות מתוך התכללות הספירות ע"י אור חוזר. עשר הספירות בעובי הפרצוף נקראות :

כתר   - מוחא

חכמה - עצמות

בינה  - גידין

ז"א   - בשר

מלכות - עור

גם בהן נוהג אותו חוק דצ"ב שבספירות שבאורך.