פרק 10 - התא המשפחתי
תוכן העניינים:
לימוד עם בן-הזוג
שאלה: אשתי ואני לומדים יחד קבלה מפני שאנחנו מרגישים צורך בזה. האם לימוד משותף עוזר לזוגיות שלנו ויחד עם זה מקדם אותנו ברוחניות?
תשובה: שמעתי מהרב שלי הרבה דברים טובים על האפשרות ללימודים משותפים של בעל ואשה. אין דבר היכול לקשר יותר בין בעל ואשה מאשר קריאה או לימוד משותף של הקבלה. התוצאה של לימוד כזה מותירה רישומה לכל החיים. כמו-כן, כבעל ואשה אתם לא צריכים להסתיר זה מזה את התחושות שנוגעות לרוחניות. טוב וחשוב להסביר על הקבלה גם לאם וגם לבת, אם הן רוצות בזה, אך בייחוד לאשה.
אני מאוד ממליץ על זה כאמצעי לחיזוק הקשר במשפחה, מכיוון שהלימוד הזה עוסק במישרין במקור של הקשר העליון, בקשר בין החלק הגברי והנשי של הבריאה. אני רוצה להדגיש שמקובל חייב להיות נשוי-זה נובע מהקשר בין השורש לענף בעולמנו. ניתן להבין זאת רק לאחר שמבינים את השורש הרוחני.
קבלה היא המדע המעשי ביותר. היא שיטה של שינוי עצמי, שלא כמו כל שאר המדעים, שמטרתם לחקור ולשנות את העולם החיצוני, מטרת הקבלה היא לשנות את האדם בפנימיותו. קל יותר וטוב יותר להשתנות יחדיו.
בלימודים ובהתקדמות הרוחנית, החיים יראו לכם את האמת. נסו הכול, הבינו שכל המצבים משתנים-ולעולם אל תסיקו מסקנות חפוזות וסופיות... במצב האידיאלי של הקשר שלכם, אתם יכולים להידמות לקשר בין שני הפרצופים הרוחניים "זעיר- אנפין ונוקבא", ובכך להצליח מאוד בעלייה הרוחנית-הרבה יותר מאשר כל אחד בנפרד. אבל השאיפה לכך צריכה להיות רק במידה שאתם באמת מסוגלים לעשות זאת.
נישואין - חובה רוחנית
שאלה: מהיכן נובעת חובת הנישואין?
תשובה: ממניעים רוחניים, כדי לבצע התאמה בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. הרב שלי-הרב"ש, עשה כל מה שביכולתו כדי לחתן את תלמידיו-ובעצמו התחתן בגיל 18 ומיהר להתחתן מיד לאחר שהתאלמן בגיל 85. לפי זה אפשר להבין, שהעולמות הגשמיים והרוחניים קשורים ומותאמים זה לזה. אבל בכל-זאת קיום המצוות בעולמנו אינו זהה לשני המינים. השאלה היא מדוע, מהו הקשר שיש בין מין האדם לבין עשיית רצון הבורא, האם לנשמה יש מין, והאם הוא מותאם למין של הגוף הגשמי שבעולמנו, או שבכל נשמה יש את שני החלקים האלה?
יש הבדל בין קליפות ממין זכר לקליפות ממין נקבה-קליפות נקבה גרועות יותר (עיין ב" תלמוד עשר הספירות" חלק ט"ז). אך מהתנ"ך אנו יודעים שהיו גם נביאות! הרב שלי דיבר תמיד על זה שהבעל יכול ללמד את אשתו, וכך הם יכולים להתקדם יחדיו. אם האשה משתוקקת ללמוד, בוודאי שגם לה פתוחה הדרך לעולם העליון. שאפו קדימה, ומה שתקבלו מהבורא הוא שלכם. דבר אחד בטוח: הכול תלוי באדם! כולנו ילדיו-כל אחד יכול לבקש ממנו, ואם הבקשה רצויה לבורא הוא יתרצה.
עלייה רוחנית זוגית
שאלה: האם גבר שלומד קבלה ועולה רוחנית, מעלה בדרך זו גם את דרגתה הרוחנית של אשתו? האם אשה שלומדת קבלה ללא בעלה, יכולה לעלות למדרגה הגבוהה ביותר, או שזה אפשרי רק על-ידי גברים?
תשובה: גבר, שלומד קבלה ועולה רוחנית, אינו גורם בזה לעלייה רוחנית של אשתו. אך מאחר שהיא קשורה אליו בחיי היום-יום, עלייתו הרוחנית ניכרת עליה, למרות שהיא אינה מרגישה בשינויים רוחניים-מפני שאין לה מסך בחיים הגשמיים, כלומר, שעוד לא יצאה לעולם הרוחני, כפי שעשה בעלה.
אם האשה היא זו שלומדת קבלה, קורה אותו תהליך בהתאמה. האשה, כמו הגבר, יכולה להגיע לדרגה רוחנית, עד לאותו רצון שניתן לה ממעל. כיצד נוודא אם זהו רצון לרוחניות אם לאו-אם יש לה ילדים, משפחה, בית, וכל-טוב-אבל רע לה, בגלל שנעדרת הרגשת הבורא, הרי שהיא, בדומה לגבר, יכולה לעסוק בקבלה, ובמקרה כזה אני מציע שתפנה אלי. בהיסטוריה היו לנו נביאות, אך על בעליהן, כמקובלים, לא נכתב דבר.
אשה מקבלת מבעלה
שאלה: עברתי הרבה מצבים בחיים והבנתי שדבריך נכונים-שלא הכול מותר לנשים. חונכנו לחשוב, שגבר ואשה שונים זה מזה רק בהבדלים חיצוניים, לא משמעותיים. איפה אפשר למצוא חומר על הפרדת הנשמה לחלק גברי ונשי ומה מיוחד בכל חלק? אני בטוחה, שנשים רבות תשאפנה ללמוד דברים אלה.
תשובה: שורש ההבדלים בין המינים נובע מקיומן של שתי ישויות בטבע: בורא ונברא, נותן ומקבל. כמו כן, גם בתוך הנברא קיימת הפרדה בין נשמות מסוג זכר לנשמות מסוג נקבה. תיקונן שונה לחלוטין, ולכן גם הדרכים, הלימוד ואופן ההטמעה שונים. המצב האידיאלי הוא, שהגבר לומד קבלה ואחר-כך מלמד את אשתו-זו הדרך בה האשה מקבלת דרך הגבר. הרב ברוך אשלג עצמו לימד את בנותיו, עודד את הלימוד הזה אצל תלמידיו ובירך עליו.
אי-אפשר ללמד קבלה אשה זרה. אשה מקבלת רק דרך בעלה. השורש הרוחני לזה הוא מערכת היחסים בין זעיר-אנפין לבין מלכות עולם האצילות. מלכות מקבלת את הכול מזעיר-אנפין, וגם מה שמיועד לה ממדרגות שגבוהות ממנו, היא מקבלת דרכו.
שאלה: מדוע האשה והגבר חייבים בנישואין?
תשובה: אנחנו שרויים בעולם חומרי, ולכן כל השינויים שאנחנו עוברים, נושאים את אופיו ואופניו. גם איש גדול, כמו המקובל הרב ברוך אשלג, היה מחויב להתחתן בשנית לאחר מות אשתו, כדי להתאים את עצמו לעולמות הרוחניים. חובת האדם להתאים את עצמו לעולמות רוחניים חלה גם על האשה-אם היא רוצה ללמוד קבלה. זה אפשרי רק לאחר שהיא מתחתנת ומביאה ילדים לעולם, מכיוון שרק דרכם-גם אם הם כלל לא קשורים לקבלה-היא יכולה לעשות פעולות רוחניות.
עבודתו וביתו של המקובל
שאלה: אתה אומר שמקובל עובד כמו כל אדם אחר. אבל איזה יחס אמור להיות לו לעבודה? האם זה חשוב שישקיע כוחות רבים על-מנת לפרנס את משפחתו, או לא?
תשובה: מקובל חייב ליטול חלק מלא בחיים של העולם הזה, אלא אם כן הבורא מצווה לו אישית אחרת. הוא חייב לעבוד, לגדל ילדים ולהחזיק משק-בית כמו כל שאר האנשים. בו-בזמן הוא חייב להתייחס לסביבתו ממדרגתו הרוחנית, על-מנת לתקן את עצמו ואת העולם.
לגבי המקצוע הרצוי-אם ניתן, כדאי לעסוק בדברים שאינם תובעים מהאדם להשקיע את נשמתו בעבודה, שתהיה זו עבודה, שתאפשר לו להיות שרוי במחשבה עם הבורא ומטרת הבריאה.
השינויים הפנימיים שמתחוללים באדם יוצרים בתוכו יחס חדש כלפי החברים בעבודה וכלפי העבודה עצמה. מובן שהאדם הופך לסגור יותר, אך גם אחראי יותר ודקדקן. רואים שמחשבותיו ונשמתו שרויות במקום אחר, שהוא נמצא בתוככי עצמו והעולם הסובב לא מעניין אותו... או ליתר דיוק, שהוא נהנה בצורה מלאה ושלמה יותר, אך באופן שונה.
יש הרבה מאמרים, העוסקים ביחס של המקובל לעולם, אבל כל מה שכתוב הוא בגדר של כתוב בלבד, והופך למובן רק אחרי שמשיגים אותו. אם כן, למה לכתוב על זה? על-מנת שהאדם יקרא ויידע, ואחרי שישיג, יראה את מצבו האמיתי בעמקות רבה יותר. ומה תועיל לנו הקריאה אודות הדברים העתידיים אם הם עדיין לא בהשגתנו? הקריאה תזרז את בואם.
תפקיד אשת המקובל
שאלה: אילו תכונות צריכות להיות לאשתו של מקובל עתידי, כדי שתוכל לעזור לו ולעצמה?
תשובה: באופן אידיאלי עליה להשתוקק יחד עם בעלה לאותו דבר, ללמוד קבלה עם בעלה, ללמוד בקבוצת נשים הדומות לה, לעזור יחד עם הנשים האחרות לקבוצת הגברים, להשתתף בהפצת ספרי הקבלה, בהוצאת ספרים חדשים, בקבלת תלמידים חדשים, להשתתף בארגון חיי היום-יום של קבוצת המקובלים ובהפצת חוכמת הקבלה.
קבלה בחיי היום-יום
שאלה: האם לימודי הקבלה מועילים בפתרון בעיות החיים, כגון החלמה ממחלות, בעיות גשמיות וגמילה מהרגלים רעים?
תשובה: הקבלה אינה תרופה למחלות ולא פותרת בעיות גשמיות, אלא עוזרת להתגבר על הבעיות ולהיגמל מהרגלים רעים. הקבלה ניתנה כדי שנוכל להבין את משמעות המתרחש סביבנו ולשנות את השפעת הבורא עלינו. הקבלה מאפשרת התייחסות נכונה למציאות, מקצרת את הדרך למטרת הבריאה ומצמצמת את מספר הגלגולים שעלינו לעבור.
אשה מדרבנת
שאלה: אני מצוי במצב מיוחד. אשתי לא מניחה לי לדקה, היא מכריחה אותי ללמוד קבלה כל היום ולא לעסוק בשום דבר אחר. היא לא רואה בעין יפה שום פעילות אחרת שלי וטוענת שבגללי גם היא לא יכולה להתקדם.
תשובה: זוהי בעיה גדולה, המאפיינת את הנשמות בנות-זמננו. עד לזמננו לא היו נשמות ברמות כל-כך שונות זו מזו יורדות לעולמנו. אתה לא יכול לכפות משהו על עצמך, אבל מספיק שתגלה עניין מסוים. אשתך מגזימה בלחציה עליך. דבר זה אסור במפורש לפי הקבלה, כפייה ברוחניות-אסורה. בכל זאת חכה בסבלנות, זה יעבור.
וכשהאשה מתנגדת?
שאלה: מה היית מציע לעשות כדי לשנות את יחסה השלילי של אשתי לקבלה? היא לא רוצה לשמוע ולא רוצה לדבר על זה.
תשובה: בכל מקרה, אם תמשיך ללמוד היא תקבל מהאור המקיף אותך איזושהי הארה, ותתחיל להבין בהדרגה עד כמה החיים ריקים מתוכן ואינם שווים מאומה אם הם כלים סתם כך בקבר.
יחס האב לקבלה
שאלה: אבי הוא אדם טוב מאוד, ואני אוהב אותו. ברצוני לדעת איך לקרב אותו לרצון להשיג את הבורא.
תשובה: התשובה פשוטה מאוד, יש לעזוב אותו במנוחה. לא לכפות בכוח את הדברים היקרים ללבך, הנראים לך דברים מושלמים, נצחיים ומוחלטים, לעומת דברים זמניים, משתנים, גשמיים וזולים. הוא לא יהיה מסוגל להבין, מפני שנשמתו עוד לא בשלה לרמת הכרה כזאת שיוכל להפנים את ההבדל בין העולם הזה לעולם הרוחני.
מדרך הטבע, ילדים חכמים יותר מאבותיהם, למרות שגם הם עושים טעויות, אך מאחר שהם שייכים לדור בו הנשמות מפותחות יותר, הטעויות שלהם הן בדרגה גבוהה יותר. האדם מסוגל להיות רק כפי שהוא-כלומר, תלוי איזו נשמה יש לו, ומה רמת ההתפתחות הרוחנית שלה. לכן אסור לדרוש מאדם מעשים שמעבר לרמת ההתפתחות הרוחנית, הבשלות הנפשית ועומק הפנימיות שלו. הוא יכול להיות אדם ישר, יסודי, מסודר, חכם ואידיאלי בכל תכונות האופי של העולם הזה, אך לא לחוש שום רוחניות.
התכונות הגשמיות והתכונות הרוחניות אינן קשורות כלל אלו באלו. אחל לאביך כל טוב על-פי דרכו.
עזרה לאדם קרוב
שאלה: מה לעשות אם אדם קרוב אלי סובל מהתנכלויות? לשתוק, לא להתערב, לאהוב את המתנכל, לעזור בעצה, לעזור במעשה, להתפלל לעזרה ממעל?
תשובה: הכול תלוי בתשובה לשאלה עד כמה האדם הזה קרוב לך. תאר לך שמישהו פגע באביך, באמך או בילדך, גם אז היית מתלבט איך להגיב? כמובן שכל המעשים שלנו הם בהתאם לתועלת האישית, אבל התגובה שלנו תלויה בשיעור הפגיעה באגו.
תמיד יש אפשרות להצדיק את הפחדים שלנו, את הפחד לפגוע במערכת יחסים עם מישהו. תמיד יש אפשרות להצטדק ולא להגיב על הרע או הרוע, כמו שגנב, בריון, פחדן או נוכל מצדיקים את עצמם. כל זה לא מתייחס במישרין לעולם הרוחני, אלא זה נמצא במישור של הטבע שלנו. אבל השאלות שלך הן שאלות אופייניות לתלמידים מתחילים, שמנסים למצוא בתחושות הרצון לקבל שלהם איזושהי אמת, כוונה כנה, רצון לתת, מעשים שאינם רק לתועלתם. לימודי חוכמת הקבלה מטביעים בנפש האדם תחושת צדק ואמת פנימית כל-כך חזקה, שהוא לא מסוגל להתפשר בשום דבר.
אני וקרוביי
שאלה: איך לעניין את הקרובים שלי בקבלה?
תשובה: נאמר, כי התורה לא עוברת בירושה-כלומר, מי שלא עושה בכוחות עצמו עבודה פנימית במטרה להיתקן-לא משתנה. לכן אתה לא יכול לעשות את העבודה הזו במקום הקרובים שלך. כל אחד צריך להגיע לזה לבד, בתוך נשמתו. אבל, באופן כללי, אתה יכול להראות להם את הכיוון, וגם אם לא בחיים האלה, אז בחיים אחרים, בגלגולי הנשמות הבאים, הם יגיעו לכך מהר יותר, מאחר שזוהי מטרת הקיום האמיתית, אתה עושה להם טובה בזה שאתה מקצר את דרכם אל ההבנה הזאת-וזה למעשה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות. המשימה שלנו היא להיתקן ולהגיע להשתוות רוחנית (השתוות הצורה) עד לדרגת הבורא. אנחנו עושים זאת מרצוננו החופשי, או בעל-כורחנו, כלומר, בהבנה והנאה, או רק ככורח, בייסורים. כל אחד עובר את הדרך שנקבעה לו מראש, ומקובל יכול רק להחיש את זמנה. זהו למעשה הבדל עצום!