אופן הלימוד

ספרים

בכל דור הבורא שולח אל העולם שלנו נשמות מיוחדות שייעודן לתקן את העולם הזה, ולהעביר לאנושות ידע על הבורא, כפי שנאמר: "ראה הבורא כי אין מספיק חכמים וחילק אותם לכל דור". לכן בכל דור ישנם מנהיגים ומורים רוחניים, שמתאימים את חוכמת הקבלה לתכונות היחודיות של הדור שלהם.

מהמקור הראשון בחוכמת הקבלה, הספר "רזיאל המלך" שכתב אדם הראשון והספר השני "ספר יצירה" שכתב אברהם, ועד הספרים האחרוניםחוברו במרוצת הזמן מאות ספרים בנושא חוכמת הקבלה. אולם הספר השלישי שנכתב, ספר "הזוהר", הוא הפופולארי ביותר בחוכמת הקבלה. הוא נכתב במאה השניה לספירה, בידי רבי שמעון בר יוחאי.

המקובל בן זמננו, הרב יהודה אשלג (1954-1884) כתב פרוש לספר "הזוהר" ולכל ספרי האר"י, בשפה מותאמת ומובנת לנשמות הדור שלנו. בימינו, ובהתאם לסוג הנשמות שיורד כיום אל העולם, רק ספר "הזוהר" וספרי האר"י עם פרוש הרב אשלג, וספרי הרב אשלג עצמו הם המקורות היעילים ביותר, שיכולים לעזור לכל אחד ואחד מאתנו לצאת אל העולם הרוחני.

הפרשנות של הרב אשלג לספר "הזוהר", שעל שמה הוא כונה "בעל הסולם" קרויה בשם פירוש "הסולם", מכיוון שאדם שלומד לפי ספר "הזוהר" עולה רוחנית כמו בסולם. הפרשנות שניתנה לספר "עץ חיים" שחיבר האר"י נקראת "תלמוד עשר הספירות". בנוסף לספרים אלה, כתב הרב אשלג ספרי עזר רבים, כגון: "מתן תורה", "ספר הקדמות", "בית שער הכוונות", "פרי חכם", "שמעתי", "האור הבהיר".

בספריו של הרב יהודה אשלג, מומלץ לקרוא לפי הסדר הבא: "מתן תורה", "הקדמה לספר הזוהר", "הסתכלות פנימית" לחלק ראשון של "תלמוד עשר הספירות", "פתיחה לחוכמת הקבלה" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות".

כמו כן מומלץ ללמוד את חוכמת הקבלה דווקא לפי ספריו של מקובל גדול זה, שכן הם כתובים בשפה פשוטה וברורה, וניתן להבין באמצעותם את כל התובנות הנסתרות של ספר "הזוהר", ושל מקורות קבלה אחרים לפניו. כן מומלץ ללמוד את ספרי הרב ברוך אשלג, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה אשלג, וספרים נוספים כגון ספר זה המבוססים על כתבי הרב יהודה אשלג והרב"ש.

לאחר שתלמיד רכש את יסודות חוכמת הקבלה לפי ספרי הרב אשלג, הוא יכול לקרוא באופן חופשי את כל ספרות הקבלה הזמינה. הוא כבר ישכיל לדעת, איזה מתוך הספרים שהוא קורא, באמת רוחני, להבין מה בדיוק נכתב שם, להבדיל בין מקורות חוכמת הקבלה האמיתיים לבין מזויפים, ולהבדיל בין הכותבים, האמונות, והזרמים השונים.

שפה

ברוב המקרים, מקובלים כתבו בשפה העברית או בארמית, כך שללא ידיעת השפה העברית קשה מאוד ללמוד קבלה. לשפה העברית משמעות יחודית; בכל מלה, שילוב של אותיות או צורת הכתיב, טמון מידע נסתר. משמעויות אלה לא ניתנות לתרגום לשום שפה אחרת. אדם מסוגל להבין כל מילה ומשפט בעברית, בדיוק לפי מידת ההתפתחות הרוחנית שלו, שכן מדובר במידת התאמת התכונות שלו למשמעות נסתרת של המלים. ובתרגום לשפה אחרת, פשוט לא ניתן להעביר את כל המידע הזה.

אבל בהחלט אפשר להתחיל ללמוד חוכמת הקבלה בשפה זרה לאחר מכן, ורק במידת התקדמות רוחנית, הבנת דרגות רוחניות, אדם יזדקק לשפה העברית מחד, ומאידך, יהיה מסוגל להרגיש בעצמו, ולהבין את כל הדרגות הרוחניות שהוא עובר. כפי שנאמר: "נשמת אדם תלמדנו".

מרבית הכתבים החשובים בקבלה נכתבו בעברית. לשם לימוד מעמיק בהם, נדרש ידע סביר בעברית. יחד עם זאת, ניתן לכתוב קבלה בכל שפה שהיא, לדוגמא: ספר "הזוהר" נכתב בארמית, השפה שהיתה מדוברת בפרס לפני אלפיים שנה. הקבלה מדברת על רגשות ותחושות האדם, אשר ניתן להסביר אותם בכל שפה, ואפילו ללא שפהעל ידי מוזיקה למשל.

האנושות כולה לומדת שפות. מוסיקאים חייבים לדעת קצת איטלקית, רופאיםלועזית, מהנדסיםאנגלית וכו'. לכל מדע שפה משלו. היה ניתן להסביר קבלה בכל שפה אחרת, רק שאף מקובל לא עשה זאת.

שעות הלימוד

לימוד קבלה מתנהל בלילות, בשעות בהן שאר האנשים בדרך כלל ישנים, וללומדים אין הפרעות במחשבותיהם האגואיסטיות. המאמצים "להעיר" את הגוף הפיסי, והמאבקים להכרעתו, במטרה להשיג רוחניות, זוכים לתמורה מלמעלה, והלומדים קבלה רוכשים תכונות אלטרואיסטיות.

מסגרת הלימוד

בהתאם ליעוד, ולתכונת נשמתו, המקובל מתבודד ולא נחשף לאחרים, ולחלופין, מתגלה לכולם, בפרסום רחב היקף, שנועד למשוך תלמידים ולגדל את דור המקובלים הבא. במקרה זה שבו המקובל מגדל דור מקובלים הוא מקים קבוצות תלמידים. לימודים בקבוצה עדיפים בהרבה על לימודים אינדיבידואליים, לאור מה שנאמר על ידי בעל הסולם )ראה פרק "אודות הלימוד"(, זאת משום שסביב כל מי שלומד את חוכמת הקבלה נוצר אור מקיף, שמטהר ומכין את האדם לקבלת האור הפנימי.

עוצמת האור המקיף הזה, תלויה בגודל רצונו של האדם להשיג את הנלמד. כדאי לשים לב שכאשר אדם נמצא בחברה, הוא מתחיל להתעניין באותם דברים שמעניינים את הסובבים אותו. כך גם התיאבון גדל, כאשר אנו מביטים במישהו באכילתו. אדם שמתבונן בחבריו הלומדים קבלה, מתחיל לקנא בהם, וכך משפיע באופן חיובי על התפתחות רצונותיו הרוחניים, ועל ידי זה מגדיל את עוצמת האור המקיף.

יתרה מזאת, אם כמה אנשים לומדים יחדיו, אין זה אומר שהם סתם יושבים ביחד בחדר וקוראים ספר, אלא הם בעלי רצונות משותפים, כוונות מאוחדות, שואפים להינתק מהאגואיזם שלהם ולהתייחס לחברים כמו אל עצמם. במקרה כזה הרצונות להתפתחות הרוחנית שלהם מתאחדים, ומושכים אור מקיף בעוצמה אדירה, שמשפיע על כל אחד לחוד ועל כולם יחד. לכן קל בהרבה להגיע לתוצאה בקבוצה כזו, מאשר להגיע לתוצאה, אדם בכוחות עצמו.

צורת הלימוד של חוכמת הקבלה צריכה, אם כן, להתבסס על עבודה קבוצתית. עם זאת, יש לשים דגש על עבודה עצמית. בעל הסולם והרב ברוך אשלג כתבו רבות, על כך שאנו צריכים לבחון מחשבות ורצונות של חברים. אם בזמן הלימוד חבר שואל שאלה, על כל אחד מהנוכחים בשיעור לנסות לתפוס ולהבין את הלך המחשבה שלו. זה מה שקרוי התכללות איש ברעהושבכל חבר מהקבוצה נמצאת הקבוצה כולה.

כדי להגיע לכך, חייב אדם להמעיט בערך עצמו כלפי חבריו, וכך כל אחד יוכל לקלוט מהאחרים את מחשבותיהם, רצונותיהם, תכונותיהם הפנימיות והרוחניות. באופן זה כל אחד מהם ירוויח ויתעשר. מעבר ללימוד עצמו, לא מומלץ לדבר זה עם זה בנושאים רוחניים. כשאתם מדברים ניתן, כמובן, להסביר תהליכים רוחניים, הנלמדים בשפת הקבלה: פרצופים, ספירות, עולמות, בחינות, איזה אור ניכנס ואיזה אור יוצא וכיוצ"ב.

מטרת הלימוד

את הבנתכם בחוכמת הקבלה אתם יכולים להעביר לאחרים, אך לא את הנעשה בתחושותיכם הפנימיות, ורצונותיכם. בתחילה, כתוצאה מהלימוד אדם מבקש בריאות, אחרי כן הוא רוצה להתקדם בעבודהששכאומר, אולי הקבלה תעזור לי לגלות את העתיד, לדעת מה יהיה מחר בבורסה או לזכות בלוטו? כלומר האדם משתוקק לשפר את חייו. בכל עבודה בעולם שלנו, האדם מחפש רווח לעצמו. זה טבענו. אפילו מי שמתאבד, עושה זאת מכיוון שאין הוא מעונין להרגיש יסורים, כלומר גם הוא מחפש הקלה והטבה במצבו.

השיקולים משתנים כל הזמן. הדבר החשוב ביותר הוא לברר שיקולים אלו, להבין לשם מה אני עושה מעשה זה או אחר.