אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מסע לעולם עליון / צעדי הלימוד / עשרה שיעורים בחוכמת הקבלה / שיעור 7

בשיעור זה תלמד על:

א.פרצופי עולם הניקודים

ב.פרצופי עולם האצילות

ג.מהו אח"פ

ד.שבירת הפרצופים

ה.לידת האדם הראשון

ו.קשר עם הבורא

הפרצוף הראשון בעולם האצילותעתיקנולד על רשימות א' שורש, תחילה בקטנות, מטבור עד פרסא. ואחרי כן התפשט בגדלות על רשימות ד'-ג' עד העולם שלנו. זהו הפרצוף היחיד שהודות לו מאיר אור הבורא בעולם שלנו, אף כי איננו מסוגלים לחוש אותו עדיין, אבל האור מאיר עלינו ומושך אותנו למעלה. ואלה שעולים מהעולם שלנו אל מתחת לפרסא, למקום בו נמצאים עולמות בריאה, יצירה ועשיה, נקראים "צדיקים".

נזכיר כאן שהפרצוף עתיק מתפשט לא רק עד הפרסא, כדי להעביר את האור לפרצופים שבעולם אצילות, אלא גם מתחת לפרסא: מכיוון שעתיק נמצא בצמצום א', הוא מסוגל להתפשט בכל מקום, ובהמצאו מתחת לפרסא, הוא מאיר לנשמות הצדיקים שרוצות לעלות לעולם האצילות. בעולמות בי"ע "נותנים על מנת לתת" ("להשפיע על מנת להשפיע"), ובעולם האצילות "מקבלים על מנת לתת" ("לקבל על מנת להשפיע").

הפרצוף הבא, אריך אנפין, חוכמה, נולד בקטנות. אחרי כן נולד פרצוף אבא ואמא (בינה), אחריו יוצא פרצוף ז"א, ואחרונה נולדת המלכות בצורת נקודה. האח"פים של חמשת הפרצופים בעולם האצילות הם כלים דקבלה. צריך לשקם ולתקן אותם.

עולם האצילות הוא העולם היחידי שאותו לומדים. את יתר העולמות לומדים רק במידה שבה הם קשורים לעולם האצילות. המטרה היא לעלות בסופו של דבר את כל הנשמות אל עולם האצילות. פרצוף אריך אנפין עוטה על עצמו, בנוסף, כיסויים שנקראים "שערות", בדומה לשיער שמכסה את גוף האדם. דרך השערות עובר האור אל תוך העולמות התחתונים. אם הנשמות שנמצאות בעולמות התחתונים רוצות לקבל את אור החוכמה, הן פונות אל אריך אנפין ודרך "י"ג מידות הרחמים" שלושש13 חלקים של פרצוף שערותמקבלות את אור החוכמה. אם הפרצוף הזה מצטמצם, האור אינו מגיע אל העולמות וכל העולמות סובלים מכך, ומכאן כל הגלויות. אם אריך אנפין מעביר דרכו את האור, באה התקופה הנעימה ביותר.

כדי לקבל אור חוכמה מאריך אנפין צריך לעלות לראשו של אור זה. כאשר מלכות דעולם האצילות עולה לרמה של הראש דאריך אנפיןששמשמעו שהיא מתקנת את תכונותיה עד כדי כך שהופכת להידמות לאריך אנפין. התהליך הזה מתבצע בצורה הבאה: תחילה מגיעה בקשה ממלכות לאבא ואמא, שמתקנים את המלכות, ולאחר מכן היא עולה לראש של אריך אנפין.

בפרצוף הבא, אבא ואמא, יש רק אור חסדים. בעזרת האור הזה, מלכות וז"א עוברים תיקון כדי שיוכלו אחר כך לקבל אור חוכמה מהראש של אריך אנפין. אבא ואמא יוצרים פרצופים נוספים, שנכנסים אל תוך ז"א ומלכות לשם הדגמה של האופן שבו יש לבצע פעולה זו או אחרת. פרצוף נוסף כזה שמעניק לז"א ולמלכות את הכוח והידעששקרוי "צֶלֶם".

כל מה שמתקן זה אבא ואמא, וכל מה שצריך לתקן זה מלכות וז"א. מדוע צריך לתקן רק את שני הפרצופים האלה? מכיוון שהם אלה שנשברו בעולם הנקודים. שלושת הפרצופים הראשונים של עולם האצילות נולדו על הרשימות של ראשי עולם הנקודים.

זעיר אנפין של עולם האצילות קרוי "קדוש ברוך הוא" (הבורא). מלכות דעולם האצילות נקראת "שכינה", איסוף כל הנשמות. כל השמות המוזכרים בתורה, מקורם בעולם אצילות. והנפשות הפועלות בעולמות בי"ע, ממילא נמצאות בשליטתו של עולם האצילות.

עולם אצילות אינו מאפשר לאור להיכנס מתחת לפרסא, מלבד קרן אור חלשה, היא "אור התולדה". זאת כדי שלא תתרחש שוב שבירת כלים, כפי שקרה בעולם הנקודים.

ובכן איך מתקנים את האח"פים שנמצאים מתחת לפרסא? מאירים אותם באור עצום שבאמצעותו הם רואים את ההבדל ביניהם לבין הבורא ובאים לידי רצון להיתקן; ואז הם פונים לפרצוף העליון, שלמעשה ברא אותם, בבקשה לקבל תכונות של נתינה, את המסך. אם בקשת האח"פ אמיתית וכנה, הפרצוף מעליו מעלה את הפרצוף שמתחתיו מעולמות בי"ע אל עולם האצילות.

איור 8. יציאת פרצופי עולם האצילות

תהליך המילוי באורות מתרחש כולו רק בעולם האצילות. האח"פים בעולמות בי"ע מהווים שבע ספירות ז"א ותשע ספירות תחתונות של מלכות דעולם האצילות, מכיוון שהגו"ע של זעיר אנפין וספירת הכתר של מלכות נמצאים בעולם האצילות. אל האח"פים של ז"א ומלכות שנמצאים בעולמות בי"ע עולה בקשה לעזרה. אם נעלה את הספירות האלה ונחבר אותם לספירות המתאימות בעולם האצילות, נוכל למלא אותן באור. מצב זה ייקרא אז גמר התיקון.

במה נבדלים אח"פים שעולים, מאותם האח"פים שהאור היה צריך לרדת אליהם, אל מתחת לפרסא? ההבדל הוא באיכות: במשך עלייתו, האח"פ מתפקד ככלי נתינה ולא ככלי קבלה. אנחנו כביכול מנתקים את התכונה העיקרית שלו, כלומר, משתמשים בו כגלגלתא ועיניים. זה תורם לעולם האצילות, אבל לא מתקן את האח"פ במהותו. בעלייתו עושה האח"פ שימוש לא באור שלו, אלא באור של גו"ע.

לבד מן האח"פים שניתן להעלותם לעולם אצילות, נשארים בעולמות בי"ע כלים רבים שלא ניתן להעלותם, מכיוון שהם לא מתערבבים עם גו"ע. מה ניתן איפוא לעשות כדי לתקן גם את הכלים האלה? בהתאם לשבירה בעולמות יש ליצור גם שבירת כלים בתוך הנשמות.

לצורך כך לוקחים את מלכות דאין-סוף שמהווה את האגואיזם המוחלט שבנברא, ללא שום תערובת אלטרואיסטית, ונמצאת במצב של צמצום אותו קיבלה מרצון, ומחברים אותה עם כלים של גלגלתא ועיניים דזו"ן בעולם אצילות. התוצאה היא שילוב של כלים דהשפעה עם כלים דקבלה, שילוב שבו, באופן טבעי הפרצוף יישבר לחלקיקים קטנים, ניצוצות אלטרואיסטיות יתערבבו עם האגואיזםורק אז תהיה תקווה לתקן את המלכות בעזרת הניצוצות האלה.

לאחר יציאת עולם האצילות בקטנות, מלכות דאצילות עולה עד לרמה של פרצוף "אמא" )בינה( בעולם האצילות ומולידה שם את עולם הבריאה בהזדווגותה עם עביות ב'. בזיווג השני של מלכות על עביות ג' נולד עולם היצירה. הזיווג השלישי של המלכות על עביות ד' מוליד את עולם העשיה. לאחר כל זה נולד פרצוף חדש עם גלגלתא ועיניים בקטנות, האח"פ של הפרצוף הזה בגדלות יהיה בעתיד לבא המלכות של עולם אין-סוף בעצמה. הפרצוף הזה קרוי "אדם הראשון". ומדוע היה צורך להוליד את כל העולמות הנוספים של בי"ע? כדי ליצור סביבה מתאימה לפרצוף החדש, שבה יוכל להתקיים, לקבל את האור הדרוש לו, בהתאם לרצונותיו המשתנים.

לידת אדם הראשון

פרצוף אדם ראשון נולד בקטנות, כמו עולם הנקודים, עם כלים של גלגלתא ועיניים. כמו כל פרצוף אחר, הוא ירצה אחרי כן לצאת לגדלות. וברגע שמתחיל לקבל ממלכות דעולם אין-סוף, את אור הגדלות, בכלים דקבלה (אח"פ), הוא נשבר לחלקיקים קטנים.

כאשר נולד האדם הראשון, הוא היה "צדיק" לחלוטין, נולד "מהול"ששלא היו לו כלים דקבלה. אלא עם התפתחותו רצה לעשות תיקון על "גן העדן" כולו, כלומר על כל הרצונות שהיו לו, למרות שקיים איסור מפורש לבצע זיווג על מלכות דמלכות, מאחר שזו האחרונה איננה מסוגלת לקבל דוגמאות אלטרואיסטיות משום כלי דהשפעה שנפל לתוכה.

אדם הראשון היה בטוח שיכול לתקן את מלכות של עולם אין-סוף, היות שזהו האח"פ שלו.

אבל ברגע שהאור התחיל לרדת מעולם האצילות אל מתחת לפרסא, אדם הראשון נשבר (ל-600,000 חלקים). כל אחד מהחלקים האלה זקוק במהלך 6,000 שנים, שהן 6,000 מדרגות רוחניות, כדי לבצע את התיקון הפרטי שלו. אותו החלק של האגואיזם, שהאדם יכול להקריב למען הבורא, קרוי הנשמה שלו.

לאחר השבירה, כל הרצונות של אדם הראשון נפלו לדרגה האגואיסטית הנמוכה ביותר. בין בני האדם, אין קשר; כולם חיים בנפרד, וכל חלקיק נפרד איננו משתוקק אלא לקבל הנאה אגואיסטית בעולם הזה, ולכן נוצרו בעולמנו תנאים מיוחדים שעוזרים לאדם ליצור מחדש את הקשר עם הבורא, כדי שיוכל לקבל את אור התיקון מלמעלה.

כאשר האדם, במהלך התיקון, מעלה אל הבורא בקשה לתקן את כל הרצונות שלו, אור הבורא מגיע אל האדם, והוא, בסדר רצוף של 6,000 פעולות, מתקן את נשמתו עד הדרגה הרוחנית שבה היא תידמה בתכונותיה למלכות דעולם אין-סוף ותקבל את כל אור הבורא למענו.

כל מה שאנו לומדים מתייחס רק לעולם האצילות ולפרצוף אדם הראשון. כל מה שכתוב בתורה מתייחס לחלק מסויים של הפרצוף הזה, או לעולם שבו הפרצוף נמצא. בהתאם לשיעור עלייתו של האדם ברוחניות, ולחלק שהוא תופס בפרצוף האדם הראשון, תלויה הרגשתו את העולם שבו הוא נמצא בכל רגע נתון.

להתחברות עם עולם רוחני צריך האדם שיהיו בו תכונות משותפות עם העולם העליון. אם מכל הרצונות שלו לפחות אחד יתאים במידה מסויימת לתכונות הרוחניות לתת, הרי דרך הנקודה הזו כבר קיים קשר עם הבורא. המשימה המורכבת ביותר היא להגיע לקשר ראשון זה. כאשר אדם מתחיל להרגיש את הרוחניות, הוא יודע את זה בבירור ואין מקום לטעות. דרוש רק שהאדם ירצה לשנות את הרצונות שלו. הבורא רוצה לתקן אותנו ורק מחכה לבקשה שלנו.

האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת. כל שינוי שחל הוא רק בנשמות. בכל שלב חדש הנשמה מקבלת מידע חדש לחלוטין מהאור. הבורא נענה לבקשה רק בתפילה אמיתית. ואם אין שום מענה, זה אומר שהרצון עדיין לא אמיתי. ברגע שהאדם נעשה בשל לכך, המענה מגיע, שכן האור תמיד משתוקק להיכנס אל הכלי.