אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / מסע לעולם עליון / צעדי הלימוד / עשרה שיעורים בחוכמת הקבלה / שיעור 10

בשיעור זה תלמד על:

א.פרצוף אדם הראשון

ב.השתוות הצורה

ג.התיקון

ד.מסננים רוחניים

ה.תפקיד ישראל באדם הראשון

אדם הראשון הינו הנברא היחידי. פרצוף זה מגיע לגובה של שלושת העולמות: בריאה, יצירה ועשיה. ראשו נמצא בעולם הבריאה, גרונו משתרע עד חזה דעולם היצירה וגופו משתרע מחזה עולם היצירה ועד סוף העולם הזה. הרגליים תופסות את מקום עולם העשיה.

איך ממוקמות הארצות בתוך העולמות? בעל הסולם אומר כך: עולם אצילות קרוי ארץ ישראל. המקום הקרוב ביותר אליו, ירדן, תופס את מקום עולם הבריאה. לפי הוראת הבורא, שניים משבטי ישראל, שני חלקי הנשמה, יכולים להימצא בירדן, כלומר בעולם הבריאה, היות שתכונות העולם הזה (תכונות הבינה) כמעט שאינן נבדלות מתכונות עולם האצילות (חוכמה).

הארץ הבאה שאף היא נחשבת קרובה לארץ ישראל, סוריה, היא המלכות של עולם הבריאה. ממלכות דעולם הבריאה ועד חזה דעולם היצירה נמצאת ארץ שני הנהרות, או בבל. שוב אנו רואים שהמרחק מהפרסא ועד חזה דעולם היצירה שייך עדיין לארץ ישראל וקרוי "כיבוש דוד"על שמו של אדם שהצליח ליישם את הרוחניות בעולם שלנו. כל מה שאנו לומדים ברוחניות חייב פעם אחת להתממש גם בעולם שלנו.

המציאות מורכבת מהבורא והאדם, ובמילים אחרות מהרצון לתת הנאה ומהרצון לקבל הנאה. אבל מסביב לאדם נמצאים חמישה מסננים שמסתירים את אור הבוראחמשת העולמות. אם האדם פועל בצורה טבעית ובהתאם לכל רצונותיו, הוא נמצא תחת המסננים כלומר תחת השפעתם. אבל אם האדם משתוקק לתקן את עצמו, בהתאם לתכונות של לפחות אחד המסננים, למשל התחתון ביותר (עולם העשיה), הוא עולה מעליו, ותכונותיו הופכות דומות לתכונות של אותו עולם.

ואם גם בהמשך הדברים התכונות שלו יהיו דומות לתכונות שני העולמות הנותרים, האדם ינטרל גם את השפעתם של שני המסננים האלה, ויעלה מעליהם. ואז אור הבורא יכנס היישר אל תוך נשמתו. כל מה שקורה לנו בין שתי הנקודותחיים ומוותמהווה תוצאה ישירה של תהליכים שקורים בעולם הרוחני. האור משתוקק להיכנס אל תוך מלכות ללא קשר למצב שבו היא נמצאת. האדם צריך לדחות את האור, חרף היותו מסוגל לקבל אותו. אנו עכשיו נמצאים תחת צמצום ונדמה לנו שהבורא אינו רוצה שנחוש אותו, ולכן אינו מתגלה לפנינו. אנו אף נענשים מידיו, אם איננו מקיימים את הכתוב בספרי התורה.

אם לדוגמא האדם תיקן את עצמו בהתאם לעולם העשיה משמעו שהוא נמצא בעולם הזה. הוא הסיר מעליו מסנן אחד שסינן את האור וכעת הוא עצמו מעכב את האור מלהיכנס וכל זאת כדי שיוכל לקבל אותו בכוונה לתת לבורא. ואז הוא נוכח לדעת כי לבורא אין זה משנה אם אנו עושים צמצום על מנת לקבל למען הבורא או שמא מקבלים אנחנו את האור למעננו. האדם עצמו עולה לדרגה שבה אין שום הבדל בין קבלה ונתינה, אמת ושקר, מצווה וחטא.

כאן כבר הבחירה וההעדפה תלויה בו, באדם. מצד הבורא קיים רק רצון לגרום לאדם להנאה; מהו סוג ההנאה? הדבר תלוי במקבל. העיקר הוא שיש לקבל החלטה עצמאית ללא כל התניה מהבורא; יש להעדיף התעלות אלטרואיסטית, אף כי אין צפוי על זה תגמול נוסף ואף אין עונש אם לא נוהגים כך. הבחירה היא לא ברמה של שכר ועונש, אלא ברמה רוחנית גבוהה ביותר, תלושה לחלוטין מהעצמי ונטולת אינטרסים אישיים.

הבורא הציב כאמור בפני האדם חמישה מסננים שמסתירים אותו מפני האור העליון. מאחורי המסנן החמישי הבורא כלל לא מורגש, ושם נמצא העולם שלנו. החיים בו מתקיימים רק מניצוץ אור קטן )נר דקיק(, שממנו מורכבת כל משמעות החיים שלנו, כלומר שילוב כל ההנאות שעברנו במהלך כל הדורות, בכל הנשמות, לאורך כל ההיסטוריה האנושית. האור הזה מאיר בעוצמה כל כך חלשה עד שכל המעשים שעושות הנשמות לא נחשבים לחטא, אלא מוערכים כדרגת קיום אנושית גופנית מינימלית. אין שום מגבלות על קבלה זו של ההנאה המינימלית.

אם רוצים יותר מההנאות של עולמנו זה צריך להידמות בתכונות שלנו לעולם הרוחני. כל הנאה רוחנית פירושה נתינה אלטרואיסטית ללא כל התחשבות בעצמך. כדי להגיע לדרגה רוחנית כזו יש לעלות למדרגה מסוימת בה המסנן חוסם בפנינו את האור, ולהיות מסוגל לבלום בעצמך את האור הנכנס, בעזרת התכונות הרוחניות החדשות שלך, ולעשות זאת במקום המסנן. ואז המסנן חדל להתקיים לגבי אותו אדם אבל מעתה האדם עצמו מסוגל לבלום את האור שמנסה לחדור אל תוך הכלי שלו, כדי שיוכל בהמשך לקבל את האור למען הבורא.

איור 11. פרצוף אדה"ר

נשמת האדם הראשון היתה בהתאמה לשלושים הספירות של שלושת העולמות בי"ע, שהם בעצם התהוות של עולם האצילות, אבל נמצאים בתוך הרצונות האגואיסטיים, עם עביות ב', ג', וד'. כאשר האדם מתקן את פעולותיו, ומפיח בהן רוח, הוא עולה עם העולמות לעולם האצילות. אחרי שהוא עובר את 6,000 המדרגות של התיקון, עולה אדם הראשון עליה שלמה אל עולם האצילות. כל נשמה היות שהיא בעצם חלק מפרצוף אדם הראשון, ועל כן עוברת אותה הדרך. האדם עצמו אינו בוחר מה לתקן, אלא הוא מתקן את מה שניתן לו מלמעלה, מה שמתגלה לפניו, וכך עד המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.

תפקיד ישראל באדם הראשון

הכלי הרוחני נשבר ל-600,000 חלקים, ואיבד את המסך שלו. את המסך צריך ליצור מחדש, ואת העבודה הזו מבצעים החלקים השבורים עצמם, ומתוך העבודה יגיעו להכרה עצמית ויוכלו מאליהם להשיג את הבורא.

הכלי הרוחני מורכב משני חלקים: החלק מהפֶּה עד הטבור שקרוי כלים דהשפעה, כלומר הרצונות "לתת"; כלים דהשפעה, למרות שבתוכם הם אגואיסטיים, פועלים במטרה לתת. החלק מהטבור ומטה קרוי כלים דקבלה, והם רצונות אגואיסטיים לחלוטין שמטרתם רק לקבל.

אין פירוש הדבר שהכלים העליונים הם טובים ואילו התחתונים רעים, אלא שבכלים העליונים הרצונות קטנים ובכלים התחתונים הרצונות גדולים יותר. לכן על הכלים העליונים קיים מסך ועל התחתונים איננו. החלק העליון של הפרצוף קרוי "ישראל" והחלק התחתון קרוי "גויים".

הרצונות החלשים ביותר הם הראשונים לעבור תיקון, מכיוון שתיקונם לא דורש זמן רב, אחריהם עוברים תיקון הרצונות מתחת לטבור, האגואיסטיים יותר. ראשית נדרש לתקן את הרצונות שנקראים ישראל, אחר כך מגיע תורם של הרצונות שנקראים גויים. בגמר התיקון כל הרצונות מתאחדים כדי ליצור שוב כלי אחד משותף ועל כן אין שום הבדל בין ישראל לגויים, פרט לסדר בו הם מתוקנים.

נשאלת השאלה: אם נשמות ישראל, הן הכי פחות אגואיסטיות כיצד העם היהודי נתפס כעם הכי אגואיסטי בעולם? הסיבה לכך היא שהגיע זמן התיקון שלהם, הם כבר נמצאים ברמת התפתחות גבוהה יותר ולכן דווקא הרצונות שלהם הפכו גלויים. הגויים עדיין לא יכולים להיתקן, לכן הרצונות שלהם עודם מוסתרים ושרויים בתרדמה.

אלא שבבוא זמנם ניווכח עד כמה הרצונות שלהם גדולים עוד יותר מרצונות ישראל. ברגע שהנשמות האלו יתחילו את תהליך התיקון שלהן, נשמות ישראל שכבר עברו תיקון, יוכלו הודות להם לעלות. הגליותיהם של היהודים מישראל, ההתיישבות בין הגויים והחזרה לארץ ישראל, כל אלה היו דרושים כדי להעלות בגויים אותם ניצוצות נשמה, שניתן יהיה לצרף את הגויים עם הניצוצות לישראל לצורך תיקונם המשותף.

הגויים המשמשים ככלים אגואיסטיים יכולים לעבור תיקון רק לאחר תיקון ישראל, ולכן דוחפים את ישראל, שהם הכלים האלטרואיסטיים, לעבור את התיקון. מכאן נובעת כל השנאה כלפי היהודים, ומה שקרוי אנטישמיות. אם ישראל היו עוסקים בתיקון נשמותיהם בלבד ולא חושבים גם על דברים אחרים, יחס הגויים כלפינו היה משתנה מהותית. הם לא היו באים אלינו בטענות, נהפוך הוא, הם היו נושאים את היהודים על כפיים. אבל היות שישראל אינם עוסקים כיום ביעוד שלהם, השנאה כלפיו בקרב הגויים רק הולכת וגוברת, אפילו בקרב העמים שאין להם מושג על קיומם הפיסי של היהודים.

כדי שהדור הנוכחי יוכל לצאת אל העולם הרוחני עליו לעיין בספרי קבלה רלוונטיים, נכון להיום ספר הלימוד המרכזי הוא תלמוד עשר הספירות. לפני ארבע מאות שנים על מנת לצאת אל העולם הרוחני היו צריכים לקרוא את ספרי האר"י. ולפני האר"י היה זה ספר "הזוהר". לכל דור, בהתאם למידת ההתפתחות הרוחנית שלו, יש ספרים שהם מיוחדים ומותאמים לו כדי לסייע לו לצאת אל העולם הרוחני.

כאשר האדם יוצא ומגלה את העולם הרוחני הוא יכול לקרוא בכל ספרי הקבלה שכן הוא נוכח לדעת שכל הספרים האלה מתאימים לו. להידמות לעולם הרוחנימשמעו לשמור בתוך עצמך על כל חוקי העולם הרוחני. ובהתאם לזה מתפתחת הנשמה שלנו. במצב הגילוי הסופי עבור האדם, כל העולמות, הן העולם שלנו והן העולמות הרוחניים, מתאחדים ואז האדם קיים במקביל בכל העולמות. או אז אם הוא עושה פעולה כלשהי בעולם שלנו, במקביל אותה פעולה מתבצעת בעולם הרוחני.