המדע - לאן?
לכאורה נראה, כי הגויים מגלים עניין רב יותר בקבלה מאשר היהודים. האם ישנה מגמה של התגברות חשיפת חוכמת הקבלה בחו"ל? ואם כן מדוע עם ישראל, שאמור להשפיע על העולם, הפך דווקא למי שמחקה את אומות העולם?
מבנה הנשמה הכללית נקראת "אדם". נשמה זו כוללת שני חלקים: "גלגלתא ועיניים" ו"אח"פ". החלק העליון, "גלגלתא עיניים", נקרא גם "ישראל", ואילו החלק התחתון, "אח"פ" נקרא גם "אומות העולם", ישראל הוא החלק הזך שבנשמה.
ישראל מקבלים את התורה, כלומר מקבלים את חוכמת הקבלה, כדי שלאחראלפי שנות התפתחות אנושית, ימסרו את החוכמה לאומות העולם ויהיו אור לגויים. זאת כדי שאומות העולם יתקנו את עצמן, וכך יגיעו למטרת הבריאה.
ישראל, למעשה, אינם נמנים כלל על אומות העולם, כלומר אינם חייבים להיות בעולם אלא כמעבר, כגשר בין הבורא לבין אומות העולם. כלומר על ישראל להיות החוט המקשר שדרכו משתלשלת החוכמה, שיטת התיקון וההתקרבות לבורא – למען כולם.
עקב כך ישראל אינם חשים צורך בתיקונים, ולכן גם לא בחוכמת הקבלה, כפי שאומות העולם חשות. יש פה מעין סתירה פנימית: מחד גיסא, אומות העולם אינן מסוגלות לקבל את השיטה משום שהן גסות ורחוקות מאוד מתיקונים, ומאידך, הצורך לזה אמור להיות דווקא אצלן.
ואז ישנה מעין עבודה הדדית – ישראל מתערבבים באומות העולם, וכך משפיעים להם את ניצוצות נשמתם. וכתוצאה מכך ניצתת באומות העולם התשוקה לחוכמת הקבלה, ואז באות אומות העולם לישראל ודורשות: "תנו לנו את התורה, שכן על ידי המאור נוכל לתקן את עצמנו". זה מה שאמור לקרות כעת, כפי שכתוב ב"זוהר" הקדוש, ב"זמן המשיח", ומכאן גם ייחודה של תקופתנו.
האנושות מתפתחת מדור לדור במשך אלפי שנים, מרצונות לתענוגים גופניים, דרך רצונות לתענוגי כסף, שליטה וידע. לאחר שהגיעה האנושות בכללה להתפתחות זו, מתעוררת בה מיד השאלה: "מה הלאה?" וכביכול, הרצון שידחוף הלאה אינו מגיע.
כלומר, התפתחות הרצונות מביאה לאדם רצונות כאלו, שעליהם אינו יכול לקבל מענה מהעולם הסובב אותו. לכן מורגשים, בעיקר בדור הנוכחי, הייאוש שבו שוקעת האנושות, וכתוצאה ממנו הפנייה לאלכוהול וסמים, ובנוסף התפרצות האגו שמביאה להרס התא המשפחתי, לטרור עולמי ולהשתלטות טכנולוגית, שמתחילה להיות מכה עולמית.
את המענה לשאלה "מה הלאה? בשביל מה אנו חיים ומי צריך את כל זה?" נותנת אך ורק חוכמת הקבלה, היא כתר לכל יתר החוכמות. אדם, אף שמגיע להתפתחות הרצון להשכלה ויוצא לחקור בחוכמות האחרות, עדיין אינו מסוגל להשיב לשאלה: "מה היה לפני היוולדי, מה יהיה לאחר מותי, ובמה עלי להצטייד כדי להגיע לפסגת האנושות, לנצחיות ולשלמות?" זאת אדם לא יגלה על ידי שום מדע שבעולם הזה, אך את הדחף לגלות זאת הוא מרגיש היטב.
המדענים עצמם כבר הגיעו למבוי סתום בכל שטחי המדע, שכן אינם יכולים לגלות את מהות החומר, מהות החיים. ואף שמנסים, אינם יכולים להבין כיצד נוהג ומונהג העולם, לפי איזו נוסחה הוא פועל, כיצד האדם משפיע עליו ואילו ממעשיו מביאים לו תגובות טובות או שליליות בחזרה. המדע התייאש לחלוטין מניסיונותיו להשיב על כל אלה.
אם עד לפני חמישים שנה עוד האמינה האנושות שהמדע הוא כל-יכול, שיספק מענה לכול צרה, ושבעזרתו יבוא אושר לעולם, כיום מתגלה יותר ויותר שפירות המדע הרסניים ברובם. המדענים עצמם כבר חשים בזה, וכך העולם כולו מתחיל לאבד כבודו למדע.
כאן בא עם ישראל עם חוכמתו, חוכמת הקבלה, שמדברת על כללות הקיום והמציאות. על החוקים והנוסחאות שלפיהם פועל הכול, ופורש בפני המדענים את מפת היקום והספירה שסביבו, שבה מצויים כל החוקים והמידע על העבר, העתיד והמטרה, ושם מצויה גם התוכנה שלפיה מסתובב הכול, מתחילת הבריאה ועד סופה.
כאשר מגישים למדענים את המידע הזה, ויהיו אלה ביולוגים, פיזיולוגים, רופאים, פיזיקאים, כימאים, גיאולוגים, בוטניקאים, פסיכולוגים, ואנשי מדעי החברה והרוח, הם כולם מתחילים לקשור אליו מיד את כל גילוייהם, וכולם כאחד חשים שקיבלו אוויר לנשימה. שכן הקבלה מביאה להם את החוקים הכלליים, וכל חקירותיהם מתחברות לזה כחתיכות של פאזל. הכול משתלב עם חוכמת הקבלה.
יוצא שחוכמת הקבלה היא מדע היקום, מדע כללות הטבע, כאשר כל יתר המדעים הינם פרטיה או חלקיה במישור העולם הזה. כך נוצר חיבור וקשר, והמדענים הופכים לחסידיה. כאשר הם נחשפים לפירות חקירתם של המקובלים, הם מתחילים להבין את חוקי המציאות, ובהחלט מאמינים, שהמציאות פועלת לפי "חוק הנתינה" ו"חוק האהבה", ושכוח כללי אחד, יחיד ומיוחד מפעיל הכול. בשעה שלכל אומה ולכל אדם יש תפקיד ומטרת קיום נעלה מאוד – גילוי הכוח העליון ודבקות בו.
על כל אדם להגיע לדרגת הכוח העליון, לפסגת הקיום, שבה אדם נעשה נצחי ושלם, כמו הבורא. כיום זה מקובל לא רק על דעתם של אנשי דת ואמונה, אלא על מדענים מהשורה הראשונה, חתני פרס נובל ומי שנמצאים בפסגת מדעי הטבע האנושי, שבפניהם אני מרצה.
מדע חקר החלל, לדוגמה, הוא מדע צעיר ונראה שמידע אינסופי לגבי החלל עוד צריך להתגלות. האם אפשר להמשיך ולחקור בו עוד אלפי שנים? מדוע ירגישו מדעני החלל שהגיעו למבוי סתום?
הבעיה היא אחרת. לא מדובר בבעיה כמותית, כלומר אם ניתן או לא ניתן לחקור עוד ועוד, אלא הבעיה נמדדת לפי יכולתו של האדם לענות על שאלת קיומו, ובזה מודים המדענים שאינם מסוגלים להתקדם במאום. לפני מאה או מאתיים שנים האנושות עוד השלתה את עצמה שתוכל להגיע לידי תשובות, אך במהלך אלפיים השנים, ובייחוד במאה או מאתיים השנים האחרונות, גילינו עד כמה אנו מתרחקים מההבנה של סיבת קיומנו ומטרתה.
האם צריכים להתעורר מדענים מחו"ל, כדי שעם ישראל יתעורר מתרדמתו?
אף על פי שבאים אנשים מחו"ל כדי לעורר אותנו, ישנה תגובה גם מכל האוניברסיטאות בארץ, והכול כבר מבינים שזו הדרך, הקשר בין המדעים לבין חוכמת הקבלה. נקווה שכך נזכה לתת רוח חיים לכל המדעים (מדעי החברה והטבע), ושחוכמת הקבלה תיחשף בפני כולם כזו שכוללת את כל ידיעות העולם, ושכדאי להשתמש בה כדי לשנות את חיינו לטוב ביותר.
האם אתה צופה שמהלך זה עתיד לפשוט ברחבי העולם כולו?
ללא ספק. אומות העולם כבר חשות שמכה עולמית גדולה מאיימת על האנושות: מבחינה אקולוגית התחממות כדור הארץ, השיטפונות המאיימים להטביע את העולם כתוצאה מהפשרת הקרחונים בקוטב, התפרצויות זעם, כעס וטרור, האנושות חשה שאין עוד ביכולתה לבלום את ההידרדרות.
ובנקודה זו היא מגלה חוכמה עמוקה, שמסבירה את כל מאורעות העולם, את כל מה שישנו ביקום ובמציאות, והכול מתקשר יחד בצורה מופלאה ותבונתית. כמו כן מסבירה הקבלה גם את הסיבה למצבנו וכיצד יש לצאת ממנו. המצב האנושי הוא כה גרוע, שאנו יכולים רק להודות לאותם מקובלים גדולים, שעמלו וטרחו במשך דורות להביא לנו ידיעה זו וציוו לפתוח אותה בימינו, כאשר העולם כה זקוק לה.
מדוע זה לא קרה בדורות קודמים?
בדורות קודמים הרצון לקבל, האגו האנושי, טרם התפתח דיו. האדם עדיין רדף אחרכסף, כבוד, מושכלות – קצת מכל דבר, כלומר הוא עדיין לא הגיע אז להתפתחות כזו, שבה האגוכבר יצא מכלל שליטה. כיום, אם תשאל כל פוליטיקאי או פילוסוף גדול, תיווכח שאינו יודע דבר לגבי החיים, אינו יודע כיצד ינהג העולם ואין באמתחתו שום תוכנית או אידיאולוגיה שיסבירו כיצד יש להמשיך הלאה.
האם העניין הרב שמגלים מדענים מחו"ל בחוכמת הקבלה, מפעיל לחץ עקיף על עם ישראל למלא את תפקידו?
אם נקיים בישראל יותר ויותר כנסים, שאליהם יגיעו
מדענים מחו"ל ובהם ישתתפו
גם
מדענים ישראלים, העניין יתפשט ויגדל. המדע והקבלה כבר מתחילים להתקרב מאוד זה לזה, שכן למדע אין גבולות. אני מקווה שדרך אנשי המדע בישראל תתפתח החוכמה, תתרחב ותתפוס חשיבות גם בקרב אנשי ציבור, אנשי תרבות, אנשי הוראה וחינוך. ושנגיע למצב שבו נתחיל לבצע את המוטל עלינו, להיות אור לגויים לכל העמים, נכיר בחוכמת הקבלה ונעבירה לכל האומות. אז הכלל "ואהבת לרעך כמוך" ישלוט בעולם, ובעקבותיו ישרו שלווה ושלום בעולם, וישראל תזכה להוביל את כל העמים.
מה ההסבר לכך, שהנהירה לקבלה מתחילה דווקא ממדענים, העומדים בקודקוד הפירמידה האנושית, ולא מתחתית העם?
תחתית העם סובלת, אך אינה מסוגלת להבין מדוע, ואף אינה מסוגלת לחשוב לא על סיבת הסבל ולא על תוצאות ההתפתחות האנושית. האנשים הללו מצויים בדרגת התפתחות שבה רק סובלים ובוכים, ואין זה מקל כלל על התהליך שהם עוברים.
הדבר דומה לתינוק קטן שאין ביכולתו לראות על עצמו, שמה שהוא עובר זה תהליך החלמה. לו עבר את התהליך בהרגשה שונה, כלומר בהשתתפות עצמית, קל היה לו יותר, אחרת הוא רק סובל ובוכה. כולי תקווה שהשפעת אנשי המדע על העם תקרב אותו להבנה, שישנה אפשרות להמתיק את החיים ולהביאם לנצחיות לשלמות.
האם הקבלה היא מדע שגם האדם הפשוט יכול להבין או שהיא מיועדת למדענים בלבד?
כל אחד יכול להבין את הקבלה, ויתרה מזו, כל אדם יצטרך להבין, ללמוד ולהשתתף בתהליך באופן כלשהו. הדבר צריך להתרחש כבר בימינו. אין ברירה, ככל שנצליח לעשות זאת מהר יותר, כך נסבול פחות. שכן הסבל, מספר לנו ספר "הזוהר", מטרתו להביא את האדם להבנה, שעליו לקחת את חייו ולנהל אותם בעצמו.
האם המדענים לא מתייחסים לקבלה כאל דת?
לחלוטין לא. הם תופסים את הקבלה כמדע עליון, וכך מתייחסים אליה גם מקובלים.
כיצד מסבירים למדען, שהגיע למבוי סתום במחקרו, את הקבלה הלכה למעשה? כיצד הוא משתמש בה לקידום המחקר שלו? האם חוכמת הקבלה אינה מופשטת מדי עבורו?
המדענים חשים בחוקים אלו בתוך החוכמה שבה הם עוסקים. לדוגמה, בכנס שהתקיים לאחרונה השתתף מדען שחוקר נושא אחד בלבד במשך שלושים שנים: כיצד הזרע חודר לביצית. אותו חוקר סיפר בכנס, עד כמה הנגיעה בחוכמת הקבלה עזרה לו להבין תהליך זה, שמכיל אלפי פרטים, להתייחס אליו אחרת לחלוטין ולחפש תופעות שכלל לא חשב עליהן קודם לכן, מה שהביא אותו לגלוי דברים רבים, שאלמלא הכוונתה של חוכמת הקבלה, לא היה מחפש כלל.
חשוב לציין, שאף על פי שהקבלה תועיל להתפתחות המדע, בסופו של דבר מטרתה היא לעשות במדענים כפי שתעשה בכלל האנושות, העלאתם בדרגה המוסרית לרמה כזו, שהם יעשו שימוש במדע לטובת האנושות בלבד, ולא ייצרו עוד דברים מזיקים לאנושות. שכן כרגע לא ניתן להבטיח שגילויי המדע הם לטובת האנושות, אלא למרבה הצער להיפך האנושות נעשית אומללה יותר מדור לדור.
אבל מדען, במהלך עבודתו, מאמין שהוא עושה דבר טוב, כיצד זה מתיישב עם דבריך?
המדען מאמין שמחקריו יביאו טוב, אך למי זה טוב, בסופו של דבר? אנו רואים שאין אנשים מאושרים בעולמנו. לפני מאה או מאתיים שנה אדם לא היה זקוק לסמים כדי להתנתק מהחיים, אף על פי שסמים היו בנמצא מאז ומעולם. כיום האדם מתנתק מהחיים, הוא מעדיף להמית את עצמו, שכן אינו רוצה להרגיש את החיים. עד כדי כך הם מרים.
האם האפשרות לפיתוח טכנולוגי שהעניק לנו הבורא פועלת לרעתנו?
לא ההתפתחות הטכנולוגית היא לרעת האדם, אלא הצמיחה הטכנולוגית ללא התפתחות מוסרית-אנושית היא זו שפועלת לרעתו. על האדם להכיר בזה, ועל ידי חוכמת הקבלה להעלות את עצמו סוף סוף למדרגה רוחנית. או אז יהיה המדע כולו לטובת האנושות.