גל האלימות
גודש אירועים המשקפים גל אלימות חסר תקדים שוטף את החברה הישראלית. ילדים נרצחים ברחובות על ידי ילדים אחרים, חוב כספי קטן גורר ירי. מה הסיבה לאלימות הזו?
יש לראות את המצב בצורה נכונה, שורשה של האלימות בישראל היא נפילתנו מאותה דרגה שבה היינו בעבר. בימי בית המקדש, בהיותנו חיים מתוך הכרה רוחנית, היו כולם "כאיש אחד בלב אחד", בקדושה, בטהרה, בטוב. לאחר מכן ירד עם ישראל מדרגתו הרוחנית שהייתה בבית המקדש ראשון לדרגת בית מקדש שני, לגלויות, וכן הלאה.
ולמרות זאת, עד לעת האחרונה, כלומר עד תחילת המאה העשרים, עוד שמר עם ישראל על ייחודו, ודאג לקיים לכל הפחות בדרגה הגשמית את דרישת התורה מבני ישראל. כאשר נכנסנו לשלב האחרון של התפתחותנו בעולם הזה, השלב שלפני ביאת המשיח, לפני ימות המשיח, ירדנו לדרגת האגו העמוקה ביותר, זו המתגלה בנו כיום.
האגו מתגלה בכל "הדרו" גם באומות העולם, אך אצלנו זה גרוע יותר, בגלל אותם כלים מיוחדים שיש בעם ישראל, וכשאותן נשמות מיוחדות וגבוהות נופלות, הן נופלות לעומק רב מכל יתר הנשמות, ולעומת זאת כאשר אנו עולים, אז עולים מעל כולם.
יוצא שמתחילת המאה העשרים, זהו זמן שיבתו של העם היהודי לארץ ישראל על ידי דחף מלמעלה, שכן הבורא סידר לנו את כל התנאים שיחייבו אותנו לחזור מכל הגלויות, ובשלב אחרון זה של התפתחותנו הגשמית, גם האגו התפרץ ביתר עוז. אף על פי שמאז ומעולם היה בקרב העם היהודי יחס מיוחד בין אדם לחברו, שכן זהו עם שבו יהודי חייב לדאוג ליהודי, וזה תמיד היה ערך עליון. מגביות נאספו עבור יהודים שהיו בצרה בכל מקום בעולם, ויהודים הצילו זה את זה בכל דרך אפשרית.
מה שמתרחש כיום בארץ ישראל לא קורה באמריקה, לא ברוסיה ולא בשום מקום אחר שבו חיים יהודים, זה קורה רק כאן. וזאת משום שהארץ ניתנה לעם ישראל מלמעלה, ועליו לשוב לדרגת "ארץ ישראל" ברוחניות, שכן "ארץ ישראל" פירושה, שעל כל הרצון של עם ישראל להיות מכוון ישר לבורא.
או אז יהיה עם ישראל בדרגה שתעניק לו שלווה בארץ ישראל, ואיש לא יוכל להזיק לו. נחיה כאן כמלכים, כאשר העולם כולו מצדיק את הימצאותנו בארץ, לא מאיים עלינו כאויב, אלא מתקרב כתומך בלבד, כמו שכתוב: "והביאו בניך בחצן, ובנתיך על–כתף תנשאנה". הכול תלוי בנו, שכן כתוב: "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל", אי לכך, אנו האשמים בכל המתרחש, בכל הרציחות ובכל הזוועות המתראות בעולם כולו ואצלנו.
לפיכך, כל אותם סימני אלימות הינם סימניו של הדור האחרון, הדור שלפני תקופת המשיח. בימים אלו מתחיל תיקון מיוחד בעם ישראל ובכל יתר העמים, שלפתע נמשכים ללימוד חוכמת הקבלה, וחשים שחייהם ריקניים לחלוטין. סימנים אלו הם גם סימני הגאולה, שכן החושך הגדול ביותר הוא לפני פריצת האור.
נקווה שמקרי האלימות יחדלו במהרה, ועם ישראל יבין את סיבת ההתרחשויות וכיצד עליו לצאת ממסגרת העולם הזה. לא חינוך, לא תרבות, לא כלכלה או טכנולוגיה, דבר לא יועיל, שכן ניכר עד כמה חלשה ישראל בייסוד העם באופן הנכון, בייחוד במדינת ישראל.
למרות כל האינטליגנציה והיכולות שלנו, אנו לא מצליחים להתקיים אפילו כאומה נורמאלית. זאת משום שייעודו של העם היהודי הוא אחר, עלינו להיות אנשי רוח, "עַם הרוח", ולהביא את הרוח לעולם, הרוח שדווקא בזמננו גם אנו וגם העולם כולו מחפשים אחריה.
השאלה בנוגע לחסרון הרוח בחיים היא שמביאה, למעשה, את העולם כולו לאלימות ולשחיתות. וזה מה שקורה גם בקרבנו. את הדור הצעיר מערכת החינוך לא יודעת כיצד לחנך נכון, שכן הבוגרים עצמם אינם יודעים לאן פניהם מועדות, ולכן זהו דור אומלל מאין כמוהו. וזה רק סימן לכך, שעל כולנו לערוך חשבון נפש, ולהגיע למציאת הפתרון האמיתי.
על האדם לתקן את הרע שבו, את האגו שלו, כך שידמה לבורא "בעל מנת להשפיע", שיהיה בנתינה, באהבה. אם יגיעו הפרט והכלל לתיקון האגו, ל"ואהבת לרעך כמוך", איש בעולם לא יוכל להזיק לרעהו, לא תהיינה עוד אלימות ושחיתויות, אלא יבוא השלום. שלום בתוכנו, שלום בין עם ישראל לעולם כולו, ושלום בינינו לבין הבורא.
לכן להתפשטות חוכמת הקבלה בקרב העם אנו צריכים, שכן הכוח המצוי בחוכמת הקבלה הוא בזה, שהיא פותחת בפני האדם את העולם העליון ומביאה אותו לידי הבנה שיש לחיות עבור שני עולמות, כי החיים לא מסתיימים רק בתוך מסגרת העולם הזה, אלא האדם ממשיך אותם גם בממד הרוחני.
זהו מימד שאותו אדם רואה במו עיניו וחש בכל חושיו, כפי שנאמר: "כל עצמותיי תאמרנה". אדם שמבין זאת, לא נותר לו אלא לתקן את עצמו ולהתקרב לבורא. בכל ספרי הקבלה כתוב על התהליך הזה, העתיד להתרחש כאן בימינו. חכמי הדורות כולם כיוונו לזה, והנביאים לא ניבאו אלא על ימות המשיח. מכאן, שהכול אמור להתרחש בארץ ישראל, בעמנו ובימינו אלו.
לכן משימתה של קבוצת מקובלים היא להפיץ את חוכמת הקבלה באופן גורף, ובתקווה להגיע מהר ככל האפשר לכל נשמה ונשמה, שכן בזה תלוי עתידנו הטוב.