שפת המקובלים
הדיון בכתבי המקובלים, הרב קוק ובעל הסולם, בעניין גאולת עם ישראל בארץ ישראל, ובפרט אודות מהותם הרוחנית של עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל, תפקידם וייחודם כלפי כלל האנושות וכלפי תכלית הבריאה, דורש את הבנת שפת המקובלים, "שפת הענפים". לכן נעמוד תחילה על תפיסת המציאות של חוקי שורש וענף בשפת המקובלים:
א. כל תופעה הנראית לעינינו מבוססת על חוקים קבועים השולטים בכל המציאות בדמות שורשים וענפים:
הרב קוק:
אנו זוקפים את כל חזיון הבא לעינינו - על חשבונם של חקים קבועים. כדמות שריג אחד של עץ גדול ורב הענפים והשרשים, שרק קצהו נגלה לעינינו, ויתרו טמיר הוא עדיין ממנו, אבל ברור אנו יודעים, שאותם החקים השולטים בקצה השריג שולטים הם בכל מלא העץ, מראשית צמרתו עד תחתית שרשיו.
ב. חוק שורש וענף: כל מקרי המציאות שבעולם הזה (הענפים) משתלשלים מהעולם עליון (השורשים):
בעל הסולם:
להיות שאין לנו שום מהות או הנהגה של איזו מהות בעולם הזה, שלא תהיה נמשכת משרשה שבעולם העליון, ואדרבה, התחלת כל ישות שבעולם הזה, הנה היא מתחילה מהעולם העליון, ואח"כ משתלשלת לעולם הזה.
בעל הסולם:
שאין לך פרט של מציאות או של מקרי המציאות המצוי בעולם התחתון שלא תמצא דוגמתו בעולם עליון הימנו, בצורה שוה כמו ב' טיפות של מים. ונקראים "שורש וענף"... וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבמציאות ושל מקרי המציאות בכל עולם ועולם ביחס העולם העליון ממנו.
ג. הבנת המציאות אפשרית רק מתוך הבנת השתלשלות המאורעות מתחילתה ועד סופה:
הרב קוק:
לא להשקיף על המדריגות המוסריות לפי מצב פרטי של דור מיוחד, כי-אם... לפי עצמו ולפי השתלשלות המאורעות שיהיו נמשכים ממנו, עד סוף כל הדורות, להיות תמיד פועל להיטיב ולהשכיל.
ד. חוק שורש וענף: כל שורש שולט על ענפיו:
בעל הסולם:
וזוהי כונת חז"ל במה שאמרו "אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל ושוטר מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל" (השמטות הזהר בראשית אות א', ב"ר פ"י) כלומר שהשורש הנקרא מזל מכריח אותו לגדול ולקבל את כל תכונתו מבחינת כמותו ואיכותו, ... וזהו החוק של שורש וענף, הנוהג בכל הפרטים שבמציאות ושל מקרי המציאות בכל עולם ועולם ביחס העולם העליון ממנו.
ה. השתלשלות השורשים נעשית לפי סדר חוקים קבועים ותכליתיים המוגדרים בחכמת הקבלה:
בעל הסולם:
כי חכמה זו [חכמת הקבלה] היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".
גם המצוות משתלשלות כשורשים וענפים לפי סדר חוקים קבועים:
הרב קוק:
המצוות הן פעולות פועלות תכליות נכבדות עשויות בסדר אלקי, ולפעולותיהן חוקים קבועים ככל חוקי המציאות שחקק הבורא יתברך בטבע ובמה שלמעלה מהטבע.
בעל הסולם:
המצוות שבתורה, שהמה כולם חוקי הטבע והשגחתו ית', אשר נתונים ובאים אלינו "מעילא לתתא".
ו. כדי לתאר את יחסי שורש וענף המציאו המקובלים את "שפת הענפים":
בעל הסולם:
אפשר לדבר מעולמות העליונים, רק על פי ענפיהם הגשמיים התחתונים הנמשכים מהם.
בעל הסולם:
ולפיכך בחרו להם חכמי הקבלה שפה מיוחדת, שאפשר לכנותה "שפת הענפים".
מכאן, שאי אפשר לעמוד על מובנה האמיתי והשלם של שום תופעה הנגלית בעולמנו ללא ידיעת החוק של שורש וענף:
בעל הסולם:
אמנם כן, אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמים, ועדיין אין להם אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שורשיהם בעולמות העליונים, המה נמצאים כאן כעורים מגששים קיר, כי לא יבינו אף מלה אחת כמשמעה האמיתי, שהרי כל מלה היא שם של איזה ענף ביחס שורשו.
הרב קוק:
...היו נחשבים כל המושגים הנעלים האלה, ענפיהם ושרשיהם הרבים והעצומים וכל הדומה להם, בכלל סתרי תורה, שהיו יכולים להמסר רק בלחישה לראוים לכך, לאנשים שהיו יכולים בכל חושם להתרומם מעל לאופק החיים הרגילים.
יתרה מכך, ללא הכרת "שפת הענפים", שבה המילים המוחשיות של העולם הזה מתארות שורשים רוחניים, יתבלבל הקורא וידמיין בכתבי המקובלים אך ורק תופעות של העולם הזה. מכך הוא עלול לבוא להבנה מוטעית של המציאות שלנגד עיניו.
בעל הסולם:
אפילו במלה אחת בלתי מוצלחת למטרתה, תיכף יתבלבל המעיין ולא ימצא ידיו ורגליו בכל הענין כולו.
בעל הסולם:
מעת גניזת הזוהר, לאט לאט נשכחה כל השפה החשובה הזאת, משום שנתמעטו העוסקים בה, ונעשה הפסק של דור אחד, שהחכם המקבל, לא מסר אותה למקובל מבין. ומני אז נעשה חסרון שלא יוכל להמנות.
אם נדע לפרש את המילים ואת הפעולות במובנן הרוחני הטהור, נראה כיצד אנו מתנתקים בהדרגה מתמונת העולם הזה, המוגבלת לחמשת חושינו, ובאמצעות אותן המילים ניכנס למציאות אחרת, המציאות העליונה, שמתוארת בכתבי המקובלים, הרב קוק ובעל הסולם.