פתח דבר
הודות להתפתחות הטכנולוגיה, המדע, הרפואה והתקשורת בכל העולם, האדם רכש יכולת להיות מעורה במתרחש בכל מקום בעולם ולפקח על כל המצבים שאליהם הוא נקלע. ועם זאת מתגלה לנגד עינינו עד כמה אנחנו מרגישים היום הרבה פחות בטוחים ופחות ופחות מבינים מה באמת קורה במציאות. תופעות כמו דיכאון, אלימות, סמים והתאבדויות, כולן מצביעות על ההכרח לשים קץ להשמדה העצמית של האדם, לעצור לרגע ולחשוב מהי מטרת המציאות הזאת? מה הוא השורש של המציאות? ואיך אפשר באמת לשנות את חיינו?
באמצעות חוכמת הקבלה האדם יכול להשיג תשובה לשאלותיו אלה. תכלית חוכמת הקבלה היא לאפשר לאדם לגלות את המציאות האמיתית ולרומם אותו לדרגת שלמות, לדרגת חיים עליונה, שנועדה לאדם מראש במחשבת הבריאה. לשם כך המקובלים במשך אלפי שנים העבירו מדור לדור את חוכמת הקבלה והתאימו אותה לאותו הדור, הגם שעשו זאת בשפה נסתרת, משום האיסור להפיץ את החוכמה.
המקובל הראשון, שהחל לכתוב במגמה לגלות את הקבלה כשיטת מחקר, הוא הרב יהודה לייב הלוי אשלג "בעל הסולם", (1884 – 1954). הוא פיתח שיטה ללימוד חוכמת הקבלה המאפשרת לכל אדם לחקור את המציאות שבה הוא חי, ולגלות את שורשה ומטרתה. הוא הראשון שעשה בספריו צעד קדימה לקראת הקורא הרגיל. הוא לא כתב רק למיוחדים שיגלו את ספריו, שרק מגובה השגתם הרוחנית יצליחו לעמוד על כל הרעיונות שכתב.
אלא בעל הסולם טרח בכתביו להעביר לכל אדם את הידע הטמון בספרי הקבלה, ובתוך הידע - את הרגש. כי טבע האדם הוא להרגיש. האדם יכול להתקשר לחומר שבספרים האלה, לרצות להבין אותו ולרצות להתחבר אליו, אם יש לו קשר אליו גם במוח וגם בלב. ועל ידי חוכמת הקבלה האדם חוקר את הרגשות שלו, בודק ממה בנויה מהותו, ומגלה שהיא בנויה ממוח ומלב, שהלב הוא מכלול הרגשות, ושהמוח הוא כלי שרת לבקרת הרגשות ולניהולם.
אדם שמתעמק בבירור השאלות: מי אני, מה אני, ממה אני מורכב, איך אני מרגיש, איך אני חושב, ממה בנויה תפיסת המציאות שלי, ממה מורכב העולם שלי, התשובות לשאלות האלה בונות באדם את תמונת המציאות הסובייקטיבית של עצמו ושל עולמו. והניסיון של האדם להכיר את עצמו ואת עולמו לא בצורה סובייקטיבית, אלא בצורה אובייקטיבית, מדעית ובלתי תלויה בעצמו, וכל מה שקשור בהתרשמויות, בחקירות ובהבחנות העוברות עליו במהלך ניסיון זה, הם עיקר העיסוק של חוכמת הקבלה. מפני שחוכמת הקבלה היא מדע, מדע שאיננו עוסק לא במחשבות ופילוסופיות ולא במיסטיקה, אלא במה שהאדם משיג בצורה מוחשית בחושים שלו.
לכן, חוכמת הקבלה לעולם מתגלה לפי הכללים "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" [1], ו"מה שלא נשיג לא נגדירהו בשם ומילה" [2] שמשמעותם היא, שבחוכמת הקבלה מדברים רק מתוך השגה ברצונות המתוקנים, שמסוגלים להרגיש הבחנות מעל "הרצון לקבל" הגשמי האגואיסטי הטבעי שלנו, שבו אנו קיימים. ואת תמונת המציאות האמיתית אנו מסוגלים להשיג רק לאחר תיקון הטבע האגואיסטי שלנו.
כיום, לאחר תקופת ההשכלה, אחרי תקופת הטכנולוגיה ולקראת סוף תקופת המדע, האנושות חוזרת לחיפוש פנימי רוחני, שאליו חייבים להגיע, על פי בעל הסולם, עם כלים מדעיים כדרך להבנת המצבים הרגשיים שהאדם עובר.
את סדרת מאמריו המובאת בספר זה חיבר בעל הסולם בין השנים תרצ"ג - תרצ"ד (1933 – 1934) כהכנה ללימוד נכון של כתבי הקבלה וכדי לבאר את דרך הלימוד. ולמרות שבעל הסולם רצה בכל מאודו, מגובהו הרם, לקרב את חוכמת הקבלה לאדם הרגיל, גם מאמרי היסוד שלו הקלים ביותר מבין כתביו, עדיין קשים להעברה. ואפילו אדם עם רצון גדול להבין, צריך להתרגל לשפה ולאופן הכתיבה של בעל הסולם.
מטרתי בספר זה היא להסביר את עיקרי תורתו של בעל הסולם ולחבר בין בעל הסולם, גדול מקובלי דורנו, לבין הציבור הרחב, כדי שזה יגלה בחוכמת הקבלה את התרופה שלו, המאור שמתקן, ומכך ישיג חיים מלאים ובהירים.
המטרה המרכזית של המקובלים היא להתאים את החוכמה לגובה האדם הרגיל. לעשותה קלה לשימוש לכל אדם, כך שכל אחד יוכל לממש בבחירתו החופשית את מחשבת הבריאה המוכנה לו מראש. ספר זה נועד להעניק לקורא הסבר רציונאלי של הדרך שלו לגילוי תכלית חייו בעולם הזה, כך, שאם וכאשר תעלה בו השאלה "מהו הטעם בחיי?", המתעוררת בפני האנושות כולה, תהיה לפניו שיטת לימוד מוכנה וברורה, שעונה בבהירות על השאלה הזאת. שיטת לימוד, שמאפשרת לכל אדם להתקרב יותר אל הגילוי של העולם העליון.
השיחות המובאות בספר זה מכוונות את הקורא לצלול אל מעמקי הפנימיות של חומר הבריאה כדי שיכיר מבעד לחומר של העולם שלנו את הכוחות ואת הקשרים הנסתרים של העולם העליון. תקוותי היא שהקורא יגלה לעצמו עולם עליון מופלא.
מאת העורכים: על הספר
ספר זה הוא אוסף שיחות על מאמרי היסוד של בעל הסולם, שהרב ד"ר מיכאל לייטמן נשא בפני תלמידיו בשנת 2004. השיחות נרשמו ועובדו על ידי התלמידים. פרקי הספר בנויים משני חלקים: חלק המאמר וחלק הביאור על המאמר שכולל שאלות ותשובות. להקלת העיון בספר, להלן הסבר על מבנה הספר ועל אופן העריכה של המאמרים וביאוריהם.
א. חלק המאמר
בספר מובאים 17 מאמרים מסדרת מאמרי היסוד של בעל הסולם. מאמרים אלה נערכו מחדש מתוך כוונה לכתוב ביתר פשטות וקיצור מה שנמצא במאמרי בעל הסולם המקוריים. מאמרי הספר הזה דומים למקור, הם תרגום מעובד שלהם לשפה מודרנית יותר.
בעל הסולם לא כתב את מאמריו אלה כמאמרים שלמים, אלא כקטעים ופסקאות שכתב לעצמו אם כטיוטות, אם כקטעי רישום מתוך זיכרון או כתזכורת, כאשר כל נושא בפני עצמו מתאים לחיבור גדול. רובם היוו מעין טיוטה שניתן להרחיב ולהפוך למאמר שלם, שאפשר לפרוס אותו על פני דפים רבים.
אנו העדפנו בחלק זה להיצמד לדברי בעל הסולם, בלי להרחיב. וזאת כדי שגם אדם שאינו לומד קבלה יוכל לקרוא ולהבין אותו בקלות יחסית, ולהתקרב אל המקור.
ב. חלק הביאור
לכל מאמר נוסף ביאור העונה על השאלות שמתעוררות בזמן שמסבירים את המאמרים לתלמידים מתחילים, באמצעות אמרות ודוגמאות שהשתמשו בהם בעל הסולם, הרב"ש [3] ומקובלים אחרים.
המטרה כאן היא להסביר לאנשים שאינם מעורים בקבלה את מונחי הקבלה העיקריים, כך שהמאמר יהיה אמנם ארוך הרבה יותר מהמקור אך מובן, שוטף ונוח לקריאה למתחילים.
קורא שמתייחס לביאור כמו לשיחה חופשית המשאירה מקום לרעיונות מסוימים להיוותר נסתרים ולאחרים להתגלות כאילו היו כתובים בין השורות, דרך התייחסותו זו נעשה שותף בדיוני הספר.
בדרך זאת ניסינו ליישם את גישתו של בעל הסולם, שהיא לימוד על העולם הרוחני כדי למשוך את האורות העליונים, שהם אלה שמשנים את טבע האדם. שינוי זה מאפשר לתלמיד להשיג בהמשך את כל המצבים והרעיונות הנשגבים שבכתבי המקובלים.