מושגים בקבלה: ט"ו בשבט | חגים בקבלה | קבלה לעם | קבלה לעם | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה לעם / חגים בקבלה / מושגים בקבלה: ט"ו בשבט
קבלה לעם

מושגים בקבלה: ט"ו בשבט

גן עדן

"גן" מסמל את כלל הרצונות שבאדם, "עדן" הוא האור העליון שממלא את רצונות האדם לאחר שהוא מתקן אותם. אז הוא פורץ מהמגבלות של חמשת חושיו, ומרגיש את העולם הרוחני, את "גן העדן". אדם שמגיע להרגשה כזו חש שהכוח הכללי שפועל עליו הוא טוב ומלא אהבה. חשוב לדעת שכדי להגיע להרגשת "גן עדן" אין האדם צריך למות ולעזוב את גופו, אלא עליו לעשות זאת במהלך חייו בעולם הזה.

שורש וענף

"שורש" הוא הסיבה ו"ענף" הוא התוצאה שנובעת ממנו. שורשיו של העץ נסתרים באדמה ואילו ענפיו גלויים. באופן דומה מתקיים קשר בין העולם שלנו, המכונה עולם התוצאות, לבין העולם הרוחני, שהוא עולם הסיבות. לכן, הדרך היחידה לחולל שינוי אמיתי בחיינו היא לעלות במעלה הסולם הרוחני עד לעולם השורשים — עולם הסיבות, ולהשפיע מתוכו על כל הקיים בעולם הזה — על הענפים.

עץ הדעת

"עץ הדעת" מסמל מדרגה רוחנית גבוהה מאוד, דרגה שבה משיג האדם את "מחשבת הבריאה". כשהאדם מגיע למצב כזה הוא משתווה בתכונותיו לבורא, ואור אינסופי ממלא את כולו בידיעה נפלאה אודות המציאות השלמה.

מהי "קליפה" ברוחניות?

הקליפה שעוטפת את הפרי שומרת עליו עד שיבשיל. בדומה לפרי גם האדם נשמר על ידי "קליפה", שמגנה על התפתחותו הרוחנית ומסייעת לו. תפקיד הקליפה להיות "עזר כנגדו", כי "לא טוב היות אדם לבדו" — ללא הבורא. הקליפה נוצרה כדי לעזור לנו לתקן את מצבנו, להיות לנו לעזר. היא דוחפת אותנו להציב מטרות ולשאוף לדברים שנדמה כי יביאו לנו הנאה ואושר, וזאת רק כדי שנגלה כי האושר האמיתי והתענוגים הגדולים ביותר נובעים דווקא מהקשר עם הבורא.

חזרה לראש הדף
Site location tree