חזרה קצרה

מתוך: פתיחה מקוצרת 2

נושא: מבנה העולמות / שיעור 1: א) חזרה קצרה

הכנסנו את זה כסעיף בשיעור מס' 1: הגדרות ומושגים

המושגים שנלמדו:

בחינת שורש - האור שבא מן הבורא.

בחינה א' - הכלי הראשון שנברא.

בחינה ב' - הכלי השני, שרוצה להשפיע.

בחינה ג' - הכלי השלישי שהוא מורכב מרצון לקבל ורצון להשפיע.

בחינה ד' - זו המלכות שרוצה רק לקבל, והיא הנקראת נברא.

מלכות – בחינה ד' מכונה "מלכות" כדי להורות על שליטת הרצון, להורות ששם באמת הרצון לקבל הוא השולט. מלכות היא הנברא, ורק עליה אנחנו אח"כ מדברים, ועל כל הבחינות הקודמות למלכות, אנחנו לא מדברים יותר, אלו רק שלבים של בניית המלכות. וכל מה שקורה אח"כ קורה רק עם המלכות.

עולם - כשמלכות מלאה באור לגמרי, לפי רצונה, שהיא המחליטה, והיא רוצה, והרצון שלה נעשה כתוצאה מהתפתחות, ולא ישירות מבורא-לנברא. אז מלכות הזו נקראת עולם. בכל המצבים שיהיו, כל מצב ומצב של המלכות נקרא עולם.

עולם אין סוף - מילוי שהוא ללא שום הגבלה נקרא בלי סוף, לכן, כשמלכות מלאה באור ללא שום הגבלה, היא נקראת "עולם אין סוף". אין-סוף משמעו אין-הגבלה. כלומר אם ספל עם קפה, מלא במאה אחוז, זה גם כן היה נקרא אין סוף, אין גבול, כי הכלי מלא לגמרי וכולל בתוכו לפי יכולתו המירבית. אז מלכות המלאה עד הסוף, נקראת עולם אין סוף.

בושה - המלכות מרגישה עד כמה תכונותיה הפוכות מן האור, ואז, כתוצאה מהרגשה זו, נולדת בה תחושה אשר אנו מכנים אותה, "תחושת הבושה". היא חשה שהבורא הוא גדול, יותר ממנה, ושהוא הנותן לה, ושהיא תלויה בו לחלוטין, ושתכונותיה הפוכות ממנו.

צמצום א' - הרגשת הבושה מביאה אותה לפעולה מאוד מיוחדת, שנקראת צמצום א' (צ"א). מקור הרגשתה הלא-נעימה של המלכות, הוא האור שממלא אותה, אזי היא מגרשת את האור, ואומרת: "אני לא רוצה להרגיש את האור". למה? כי הוא גורם לה סבל. הוא נותן לה להרגיש, שהיא הפוכה ממנו. פעולת גירוש האור נקראת צ"א.

עולם הצמצום - מלכות שנשארת ריקנית, נקראת עולם הצמצום. כאמור, כל מצב ומצב של המלכות נקרא עולם. "עולם" מלשון העלם, הסתרה, העלמה.