סיכום מבנה הפרצוף

מתוך: פתיחה מקוצרת 2

נושא: מבנה העולמות / שיעור 2: ג) סיכום מבנה הפרצוף

מהבורא בא אור שנקרא " אור ישר". מלכות נמצאת לאחר הצמצום ריקנית, היא לא רוצה לקבל את האור. הרצון לדחות אותו ולא לקבל נקרא " מסך" - כוח התנגדות. המסך, הרצון לדחוף ולעמוד נגד הרצון הטבעי שלה, דוחה את האור. וחזרת האור למאציל, לבורא, נקראת " אור חוזר".

מפני שמלכות דחתה את האור, וברור לה שהיא מוכנה לעמוד כנגד כל הפיתויים, ולא לקבל את האור בשביל ליהנות, עכשיו היא עושה חשבון: "כמה אני אוכל לקבל כך שזה יהיה בשביל הבורא? כי אם עכשיו אני אקבל, זה יהיה בדיוק בשבילו."

לפי החשבון של המלכות, היא יכולה לקבל רק חלק מן האור, כך שלא יבוא כדי ליהנות, אלא כדי להנות לבורא. ואז היא מחליטה לקבל חלק מהאור שבא, נניח, עשרים אחוז מן האור הישר, היא מקבלת בפנים. והחלק אותו מקבלת בפנים נקרא " אור פנימי". חלק המלכות שמקבל אור בפנים נקרא " תוך", והחלק שנשאר ריק נקרא " סוף". למה זה נקרא "סוף"? כי שמה היא עושה סוף, ואומרת: "אני לא מקבלת." ניתן לראות כי בקבלה השמות הם מאוד מאוד פשוטים, וניתנים לפי המעשה.

אם כך, האור הישר שמגיע למלכות, מתחלק לאור פנימי, ולחלק שנשאר מחוצה לה, שנקרא " אור מקיף". מכאן, שאור ישר = אור פנימי + אור מקיף. האור הפנימי נכנס לתוך, ויעודו של האור המקיף הוא למלא את סוף הפרצוף, אבל בינתיים הוא עומד מבחוץ. מתי האור המקיף ימלא את סוף הפרצוף? כשיהיה מסך כה גדול, שיוכל לקבל את כל האור, כדי להשפיע לבורא.

המבנה הזה של המלכות לאחר צ"א, שהיא מחשבת כמה אור היא יכולה לקבל בתוכה, כמה מקבלת בפועל, וכמה היא לא מקבלת - כל המערכת הזאת, ביחד, נקראת " פרצוף", אובייקט רוחני.

למדנו על כמה שלבים: 1) מלכות דאין סוף שקיבלה את כל האור 2) היא הרגישה בושה, ועשתה צ"א. 3) היא אמרה: שהיא לא מקבלת אור, שיבוא אליה לאחר צמצום, וזה נקרא מלכות עם המסך. 4) בא אור, והיא דחתה אותו. והאור שהיא דחתה נקרא אור חוזר. 5) היא החליטה שכן תקבל חלק ממנו, וזה נקרא אור פנימי.

שמות במבנה הפרצוף [איור 1]:

" ראש" - המקום שבו מתבצע החשבון (כמה אני יכול לקבל בשביל להנות לבורא).

" תוך" - המקום שבו מקבלים את האור.

" סוף" - המקום שבו לא יכולים לקבל את האור.

" פה" - המקום שבו עומד המסך בפרצוף.

" טבור" - המבדיל בין החלק שמקבל את האור במלכות, לבין החלק שאינו מקבל.

" סיום" - גמר הפרצוף, הסיום של כל הרצונות.