אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / נפגשים עם קבלה / השחקן משה איבגי על תפקידו הייחודי של כל אדם / חלק ראשון: מה זה אומר בכלל - "קבלה"?

"אז היום מכל עבר מנסים למשוך את כל מי שרוצה, לבוא וללמוד
קבלה. האם כל אחד ראוי ללמוד קבלה? האם כל אחד יכול להבין
את המשמעות הגדולה, שעליה אתה מדבר?"

משה איבגי: שלום לך, הרב לייטמן. אני שמח להיות פה כי יש לי הרבה שאלות לשאול, אבל לפני הכול רציתי לברר איתך איך קרה שבשנים האחרונות תפסה הקבלה תאוצה והפכה לטרנד עולמי? יהודים וגויים, סלבריטיז ואחרים, נכנסו לקבלה לפתע במלוא המרץ. מה זה שכל כך מושך את האנשים? מה הסוד שכולם רוצים לקחת בו חלק?

הרב מיכאל לייטמן: אלפי שנים היתה הקבלה נסתרת וסגורה. עסקו בה רק מעטים, אנשים גדולים ומיוחדים שעשו זאת בהסתר. המקובלים עצמם הסתירו את החכמה ואמרו שהיא מותרת לגברים שמלאו להם ארבעים בלבד, לאותם חכמים שמילאו עצמם בש"ס ופוסקים. פתאום, לקראת סוף המאה העשרים, פרצה החכמה והתפשטה. אמנם כבר כמה שנים לפני כן נמכרו ספרי הקבלה בחנויות הספרים, אבל הרוב פחד לעסוק בה והנה לפתע כולם מתעניינים בחכמה העתיקה הזו. ההתעניינות מגיעה מכל חלקי העולם,זהו מעין דחף פנימי, דחף שמושרש בטבע וגורם להתעוררות כללית. האנושות, שקודם לא רצתה דבר, מגלה לפתע רצון וחשק להבין ולברר מהי חכמת הקבלה. לאדם שלא מכיר את הכתובים זה בהחלט יכול להיראות מעין טרנד עולמי. אבל אנחנו לומדים שבספר "הזוהר" ובספרים רבים אחרים, כתבו מקובלים שבסוף המאה העשרים יתחילו אנשים מכל העולם לתפוס שיש בחכמת הקבלה משהו שהם זקוקים לו. המקובלים מסבירים, שזו תופעה טבעית. כי לאחר שהאנושות התבגרה, לאחר שעברה את כל השינויים והתנסתה במשך אלפי שנים בחיפוש אחר האושר בתוך המערבולת של תענוגים גופניים, כסף, כבוד וידע, כיום היא מגיעה למצב שאין לה עוד ממה ליהנות. אין לאדם במה למלא את עצמו. הוא נכנס למשבר של ייאוש וסמים, הכול מתפרק לנגד עיניו, וחייו הם חיים חסרי תוחלת.

משה איבגי: אז הקבלה היא חכמה לכל אלה שהחיים לא חייכו אליהם? שנכשלו? זה נשמע קצת כמו חבורה לא מוצלחת של אנשים שהייאוש לא הותיר להם ברירה.

רב: הדפרסיה - דיכאון - היא המחלה הנפוצה ביותר בעולם. דווקא האנשים המצליחים ביותר, אלה שיש להם את כל הסיפוקים הגשמיים, הם אלה שחשים את הריקנות הגדולה ביותר. דווקא אלו שהצליחו לכבוש מטרות בחיים מרגישים שמשהו בכל זאת חסר להם. אחרת כל המיליונרים והמפורסמים למיניהם היו אנשים מאושרים, והנה אנו רואים שרבים מהם נופלים לדיכאון, להתאבדות ולסמים. ולא רק אנשים שהצליחו. תסתכל על הנוער של היום - אין לו שום שאיפות ואמביציה, בטח לא כמו שבדור שלי או שלך או אפילו בדור של לפני עשר, חמש עשרה שנה. אנחנו רואים שההתפתחות הטבעית של הטבע האנושי דוחפת אותנו לחפש אחר תשובה לשאלה: מהי תכלית הקיום שלנו? בשביל מה אנו חיים? והתשובה נמצאת בקבלה. הקבלה היא אמצעי לפתח באדם חוש נוסף, חוש שישי, שדרכו הוא יגלה עולם עליון וילמד להכיר את הכוחות שמפעילים את היקום כולו. מטרת חכמת הקבלה היא לפקוח את עיניו של האדם, שיכיר את הכוח העליון השולט במציאות ויעלה לדרגתו של אותו הכוח. לכן דווקא בגלל שהאנושות כבר הגיעה למימוש עצמה בעולם הזה על כל פיתוייו, היא מקבלת דחף להגיע לשאלה "בשביל מה חיים?"

משה איבגי: הקבלה אמורה לתת פיתרון למשמעות חיינו?

רב: בדיוק.

משה איבגי: אז איך זה שרק היום היא נעשית נגישה לכולם?

רב: צריך להבין, שחכמת הקבלה מיועדת לאנשים שהגיעו לדרגת התפתחות האגו הגבוהה ביותר. פעם העולם והאנשים היו תמימים יותר, זכים יותר, ולכן לא היו מוכנים לקבל את השיטה. עד לפני עשרים-שלושים שנה אנשים האמינו שהעולם מתקדם והופך אט אט למקום טוב יותר, שנעים וקל יותר לחיות בו. תסתכל על התפתחות הטכנולוגיה, היא תוצאה ישירה מהדחף של האנושות לשפר את חייה. היום אנחנו במצב אחר. הפסקנו לחשוב על עתיד טוב יותר, במקום זה אנו רק מקווים שלא יהיה יותר גרוע. כל זה נובע מהתפתחות האגו. היום, כשלאנושות אין לאן להתקדם, היא מחפשת מוצא, והמוצא הוא ברוחניות. לכן כל עוד האנושות לא הבשילה לדרגה זו, דאגו להסתיר את החכמה.

משה איבגי: בעבר היה מותר ללמוד קבלה רק מגיל ארבעים, מחשש שאדם שלא מוכן לזה עדיין יגיע להרהורי כפירה. מה יש בה, בקבלה, שיכול לעורר אצל האדם הרהורי כפירה?

רב: אדם לא מוכן, שלא הגיע לדרגת התפתחות מסוימת מצד האגו שלו, עלול לבלבל מושגים ולקשור כוחות רוחניים, שעליהם מדברת חכמת הקבלה, לתופעות גשמיות וחומריות המתגלות לנו בעולם הזה. חשבו שבגלל הקבלה אפשר לצאת מהדעת, ושאי אפשר ללמדה לצעירים כיוון שהם עלולים לצאת לתרבות רעה. חשבו שאי אפשר ללמדה לאדם שלא "מילא כרסו בש"ס ופוסקים", כלומר, שטרם התחזק בקיום תורה ומצוות. זה נובע מאותן ההגבלות שהמקובלים עצמם הנהיגו. צריך להבין, שכשאומרים "אסור" בקבלה, הכוונה היא ל"אי אפשר". אי אפשר מכיוון שהאנושות לא הגיעה אז לדרגת ההתפתחות הרצויה. לכן במשך מאות שנים הקבלה היתה פתוחה רק ליחידי סגולה, והמקובלים אסרו את פתיחתה להמונים. אך במאה השנים האחרונות הם קוראים לפתוח אותה לכולם. הרב קוק החל בזה, ואחריו המשיך בעל הסולם. לדבריהם, כולם אמורים לעסוק בה, אחרת האדם עם האגו המפותח שלו, עם המרירות ותחושת הריק שמצטברות בו, ישמיד את העולם.

משה איבגי: מה יש בקבלה שיכול לפתור את בעיות העולם? מה יש בה שיכול להעביר אותנו לשלב הבא?

רב: החכמה העתיקה הזו פשוט פוקחת את עיני האדם. הקבלה היא האמצעי שבעזרתו ניתן לראות שכבת מציאות אחרת, עליונה יותר: השכבה שבה נמצאים כל הכוחות העומדים מאחורי החומר, מפעילים אותו, ומניעים את הכול. אתה בא מעולם המשחק, זה כמו שילד רואה תיאטרון בובות ובשבילו הבובות חיות, זזות ומדברות, אבל אתה כמבוגר רואה את מפעיל הבובות, את החוטים, את התפאורה המתחלפת, אתה רואה מציאות רחבה יותר.

משה איבגי: אז מה תפקידנו בעולם הזה לפי הקבלה?

רב: לגלות את הכוחות הללו, ולחיות עמם בשלווה, שלמות והרמוניה. כך נרגיש את העולם העליון, ואת העולם שבו אנו קיימים, ונחיה בזרימת חיים נצחית ושלמה. אלא שבלי לדעת איך מופעל הטבע, ואיך אנו מתקיימים באמת, לא נוכל להגיע לזה. נמשיך להיות כמו אותו ילד ששבוי בקסמי ההצגה ונכנס רגשית לתוך הסיפור. הוא באמת מפחד מהנמר או מהאיש הרע. הוא מאמין שאם הוא יצעק, הבובה תשמע אותו ותגיב. ראית פעם הצגות ילדים כאלה?

משה איבגי: כן.

רב: אז בדיוק אותו העניין כאן. אתה כמבוגר יושב ונהנה לראות את התגובות של הילד ואפילו את ההצגה, אבל אתה לא מאמין שזה קורה באמת. באותה מידה עלינו לגלות את הכוחות הרוחניים המשפיעים על החיים שלנו, וללמוד להתעלות ל"דרגת המבוגר" שרואה את התמונה הכללית, שמבין איך היא עובדת, מה הסיבה ומה התוצאה, שיודע להבדיל בין המציאות האמיתית למציאות המדומה.

משה איבגי: כשאני לומד קבלה, אני מבין יותר את תפקידי בחיים גם ברמה האישית?

רב: ודאי, אתה לומד מהיכן באה נשמתך, מהו שורשה, מה מייחד אותה מכל יתר הנשמות. אתה מבין למה ירדת לעולם בזמן הזה, במצבך ובתנאים הללו, מדוע נולדת להוריך, קיבלת חינוך מסוים, והינך נמצא בסביבה מסוימת. תבין מדוע יש לך היום את מה שברשותך.

משה איבגי: אתה בעצם אומר לי שלכל אדם יש תפקיד ייחודי, שהוא צריך לבצע?

רב: בהחלט. למה, זה לא מוצא חן בעיניך? תראה עד כמה הכול קשור מצד אחד, ועד כמה מצד שני יש לך נקודת ייחוד משל עצמך. ברגע שתבין שהכול פועל כמערכת אחת, אתה תבין עד כמה קריטי התפקוד האישי שלך בתוכה, עד כמה היא לא יכולה להיות שלמה בלעדיך. כמו כן תתחיל לראות לאן אתה יכול להגיע, מהי בסופו של דבר מטרת בריאתך. ואם תכיר ותראה את הדרך, ותעשה את הנדרש, תזכה מיד להרגשת חיים תכליתיים, נצחיים ושלמים. תרגיש לשם מה אתה חי, וזה ייתן מענה לכל שאלותיך.

משה איבגי: אתה מפסיק לשאול שאלות, מפסיק להתלבט? פתאום יש לך מטרה ברורה בחיים?

רב: אתה מפסיק לשאול שאלות, מפני שאתה מיד מגלה תשובה לשאלות שלך. זה לא סתם שהקבלה נקראת "חכמה". אדם שנכנס לתוך הלימוד מגלה את העולם בצורה אחרת, רחבה ועמוקה יותר. כשם שפיזיקאים, כימאים וביולוגים מגלים את הטבע דרך זה שחוקרים אותו, אדם שלומד קבלה חוקר את עצמו, ובכך מגלה טבע רחב יותר, שממנו יורדים אל העולם הזה כל ההוראות וכל הכוחות. בכך הוא לומד כיצד לעבוד איתם בצורה נכונה, בהרמוניה. מי שנמצא ברוחניות, העולם נעשה עבורו יחידה סגורה, שלמה, וקשורה בחלקיה אלה לאלה. מתוך כך אתה מתפקד נכון. אתה יודע מה אתה עושה בזה שאתה פועל כך או אחרת, אתה יודע אילו תופעות אתה מזמין. אתה מבין מה קורה לך ומי מגיב על מעשיך. כל זה מביא אותך לחיים נכונים, ולהתנהגות נכונה. ולא מדובר רק בקשר שבין הפרט לסביבה. אלא כאשר רואים את המערכת כולה, איך הכול קשור, ושכל הנשמות הן חלקי נשמה כללית אחת שבה כולן מחוברות יחדיו, זה יכול להציל את העולם. כי אנשים יראו עד כמה כולנו קשורים זה לזה, משפיעים ומעניקים זה לזה בעל כורחנו. תאר לך שהיד שלך היתה שונאת את הראש ומתכחשת לעובדה שהם שניהם שייכים לאותו הגוף. אם ניכָנס לתוך ההרפתקה הזו, נדמיין את היד נותנת לראש כל הזמן מכות, ברור לנו שאם הראש נפגע אז היד לא יכולה לתפקד. המצב שתיארתי נראה אבסורדי, אבל הוא מבטא מה שקורה בין אנשים, ובין עמים ומדינות. ורק אם נבין שכולנו חלק מאותה מערכת נוכל להגיע לאיזו הבנה, ולהתקשרות בינינו.

משה איבגי: האם הקבלה קשורה לבורא עולם בסופו של דבר? כי עד עכשיו דיברת רקעל אנרגיות, נשמות ועולם אחר. אבל לא הזכרת את ה' בשיחה.

רב: בקבלה לא מזכירים את ה', אלא מדברים על כוח עליון, ומכנים אותו "בורא".

משה איבגי: למה?

רב: "בורא" הוא מלשון "בוא וראה". האדם שמתקדם ברוחניות לומד את הכוח העליון, לומד איך הוא מנהיג אותנו ומתייחס אלינו, איך ניתן להתקרב אליו, להבין אותו, ולהגיע להשתוות הצורה עימו. אז הוא נעשה לאדם אמיתי. המילה "אדם" באה מלשון "אדמֶה לבורא".

משה איבגי: אבל כתוב "בצלמו ובדמותו" ברא אותנו.

רב: כן, אבל אדם חייב להגיע להיות "בצלמו ובדמותו". יש משפט שאומר "ממעשיך הכרנוך", הכוונה היא, שאדם לומד את מעשיו של הבורא, איך הוא פועל עלינו, ונוכח לדעת שאלו הם בעצם חוקי הטבע הרוחני, העליון. ככל שהוא לומד הוא מתחיל להבין איך להידמות אליו. כשאדם מִידמה לבורא, הוא מגיע לדרגתו, ומתחיל להתחבר עמו. כמו שכתוב: "שובו בני ישראל עד ה' אלוקיך", אז הוא נעשה מחובר עימו, נעשה כמותו, וזו תכלית הבריאה.

משה איבגי: אז יש תכלית לבריאה?

רב: בהחלט, ומגיעים אליה באמצעות הקבלה. הקבלה רוצה להביא את האדם למצב הטוב ביותר. ולא סתם מזכירים את הבורא, כי הבורא עבורנו הוא חוקי הטבע הרוחניים )"אלה-ים" בגימטרייה = "הטבע" = 86 (, שאליהם אנו רוצים להידמות, ואותם לקיים. וזה נקרא "קיום תורה ומצוות". אדם שמקיים את חוקי הטבע הרוחני, נקרא מקיים מצוות.

משה איבגי: מה הקשר לתורה ומצוות בעולם שלנו?

רב: כשמדברים על התקדמות רוחנית לא מדובר במנהגי העולם שלנו, ובעשיית פעולות שרובנו לא יודעים מה טיבן. אלא מקובל שמגלה את העולם העליון, מרגיש את הכוחות והפעולות העליונים, רואה תופעות רוחניות, ומהם לומד מה עליו לעשות. וכאשר יעשה את הדברים, נקרא שהוא מקיים מצוות.

משה איבגי: היום מכל עבר מנסים למשוך את כל מי שרוצה, לבוא וללמוד קבלה. האם כל אחד ראוי ללמוד קבלה? האם כל אחד יכול להבין את המשמעות הגדולה, שעליה אתה מדבר? או שאנשים נתפסים לקבלה והופכים גם אותה למעין טרנד, דת או כת, ולמעשה לא עומדת שום הבנה מעמיקה מאחורי זה?

רב: צריך להבדיל. הקבלה כשיטת תיקון האדם קיימת ועומדת בפני עצמה. לא משנה מה מנסים לעשות ממנה, או באיזו צורה ושֵם מנסים למכור אותה. הטענה שלך מוצדקת, אנחנו רואים שלאורך הדורות, אבל בעיקר בימינו, החכמה התפשטה החוצה ושרבים רוצים להקים בשם הקבלה עסק משגשג, ולמכור דברים שיש בהם כביכול כוחות על טבעיים, אבל כל זה מעולם לא היה שייך לקבלה.

משה איבגי: הקבלה הפכה לעסק מצליח.

רב: זה ברור. השם עצמו נהיה מושך ומבוקש, אז עושים ממנו עסק מסחרי.

משה איבגי: וזה לא גורם נזק לקבלה?

רב: רבים סבורים שבצורה כזו הם יוכלו להביא תועלת לעצמם. אלא שהקבלה משיבה על השאלה "בשביל מה אני חי?" בכך שהיא מעלה את האדם מעל דרגת העולם הזה. כלומר היא לא משפרת את חייו בעולם הזה.בכל המקומות שעליהם אתה מדבר, נמכרות "סגולות" שבאמצעותן יהיה, כביכול, טוב לאדם בעולם הזה, הוא יצליח בעסק,בזיווג, בבריאות, וכן הלאה. אבל כל אותם קמעות ומים קדושים, זרים ומנוגדים לקבלה. העניין הוא, שאנשים זקוקים לזה, כדי להרגיש ביטחון בחייהם, לכן הם משלמים עבור זה הרבה כסף. אלא שקבלה אמיתית לא מתייחסת לעיסוקי האדם בחיי היום יום, והמסר הזה הוא בולט וברור בכל ספרי הקבלה שחיברו המקובלים. הקבלה פותחת לאדם את העולם העליון, וכך הוא מתחיל לתקן את נשמתו, ולהעלות אותה לדרגה שממנה ירדה, לאותו מקום שאליו אדם מחויב להגיע בימי חייו. רק לשם כך הוא חי בעולם הזה.

משה איבגי: אז איך יודעים שמגיעים לקבלה אמיתית?

רב: שאלה מצוינת. אני כשהגעתי למורה שלי אחרי הרבה חיפושים שאלתי אותו את אותה השאלה. הוא אמר לי ללכת ולחפש במקומות אחרים עד שאדע. יש משפט שאומר "נשמת אדם תלמדנו", כלומר הנשמה מובילה את האדם למקום הנכון לו. אפשר לשאול אחרת: מי מגיע לקבלה אמיתית, ומי מגיע לחוגי "קבלה" למיניהם? אדם מגיע לכל מצב ולכל מקום לפי החיסרון שבו. כך גם בחכמת הקבלה. אם אדם שואל באמת, "מהי מטרת חיינו?", "בשביל מה אני חי?", "למה העולם הזה בנוי?", "מה הוא צריך להביא לי?", "ומה אני לו?", אם שאלותיו שאלות חיים עקרוניות, הוא לא ייעצר בכך שיקנה בקבוק מים קדושים, ילגום ממנו לגימה, ובזה יחוש בטוב. כי הוא ירגיש, שהוא חייב להשיג תשובה ברורה. שהוא רואה, חוקר ומשיג. היות ולא כל אחד מרגיש שהוא חייב את זה, ללמוד קבלה מגיע רק מי שקיימת בו שאלת "מה הטעם בחיי?", "בשביל מה אני חי?" בצורה אמיתית ופנימית. ושום דבר מלבד תשובה לשאלה זו לא יספק אותו.