אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / נפגשים עם קבלה / העיתונאי גדעון רייכר על לימוד מעשי וחיי נצח / חלק שלישי: לגעת בנצח

גדעון רייכר: זה מאוד מעניין מה שאמרת קודם, שדרגת המדבר היא הדרגה העליונה, כפי שההודים קוראים לזה, הגלגול
הנעלה ביותר?
רב: אני לא אומר שאין שם משהו מתורת הקבלה.

גדעון רייכר: רוב התורות הגדולות שאבו את אבן היסוד מהיהדות, לא?
רב: כן. כתוב במדרש שהיו לאברהם אבינו תלמידים שהוא שלח לארץ קדם, ובאמת הם הנחילו שם מעט יסודות מחכמת הקבלה.

גדעון רייכר: אני צריך להגיע לדרגה שדיברת עליה, איך אעשה זאת? תן לי עצה לחיי היום יום. אם אני עומד למשל בפקק תנועה, וכאמור אני טיפוס קצר רוח ועצבני, איך אוכל לומר לעצמי "אז מה? לא קרה שום דבר".

רב: אם כבר דיברנו על תורות המזרח, אתה יכול לשבת שם בפקק ולהמעיט את עצמך ואת הרצונות שלך עד כדי דרגת הדומם, וכביכול לא לתת לכל זה לגעת בך, אבל זה לא יועיל לך.האדם צריך לממש את הפוטנציאל שבו והוא לעלות במדרגות ההתפתחות ולא לרדת. עד שלא תרגיש שאתה נמצא בזרימת אנרגיה, ידיעה, וחיים מסוג אחר, מעל לחיים האלו, עד שלא יהיו לך שתי צורות חיים, זו מעל זו, כך שהחיים העליונים יהיו מועדפים על חייך בגוף הפיזי, לא תוכל להתנהג אחרת, ולא תוכל להתייחס לעולם הזה באופן שונה.

גדעון רייכר: ואם אהיה תלמיד חרוץ, כמה זמן יידרש לי להשיג את החיים הנצחיים?
רב: כמה שנים.

גדעון רייכר: כמה שנים?? אין קיצורי דרך? כמו שאמר אותו תלמיד לרבי עקיבא: "למדני את התורה כולה על רגל אחת"?
רב: לפי הכתוב בתלמוד, הקיצור "על רגל אחת", הוא משלוש עד חמש שנים לכל הפחות.

גדעון רייכר: בוא נניח שאני אהיה תלמיד חרוץ ואתה תפגוש אותי בעוד חמש שנים, איזה שינוי יחול בי?
רב: אתה לא תבדיל בין העולם הזה לעולם הרוחני. העולם הזה יהיה שקוף לך, ודרכו תראה את החוק הפועל על העולם שלנו.

גדעון רייכר: אני אהיה מאושר יותר?
רב: אתה תיכנס לדו שיח עם החוק, תדע איך הוא פועל עליך, ואיך אתה פועל עליו. ועל כן תרגיש את עצמך בשלמות, בנצחיות. אתה תהיה חופשי. תחוש תחושה נפלאה שהכול פתוח בפניך ללא הגבלה בהבנתך ובידיעתך את המתרחש סביב.

גדעון רייכר: אדם יכול להיות חילוני וללמוד קבלה?
רב: אין פה עניין של חילוני או דתי, מדובר פשוט בידיעת המציאות.

גדעון רייכר: למה צריך את כל הטקסים והמנהגים האלה?
רב: טוב, פה אנחנו נכנסים למשהו שבכלל לא שייך לחכמת הקבלה. הקבלה לחלוטין לא שייכת לגוף שלנו, לכן כל מה שאדם
יכול לבצע בידיו ורגליו בוודאי אינו קשור בחכמה. פעולה באברי הגוף אינה משפיעה על הרוחניות. הרוחניות היא מה שאתה
פועל ועושה בתוך נשמתך, בתוך הרצון שלך.

גדעון רייכר: כמה שנים אתה עוסק בקבלה?
רב: קרוב לשלושים שנה.

גדעון רייכר: תן לי דוגמה, איך הקלה החכמה הזו על חייך, ואיך הפכה אותך לאדם אחר. תן לי דוגמה של קודם ועכשיו כדי שארצה לחקות אותך.
רב: קשה לומר, לכן היא נקראת תורת הנסתר.

גדעון רייכר: חלו בך שינויים? אתה רואה את העולם אחרת?
רב: אני רואה, אך זו הראייה שלי ולא שלך. איך תוכל לראות את מה שאני רואה? איך אדם יכול להעביר לאדם אחר הרגשה
מדויקת, התרשמות אישית שלו. הלא אם נתבונן שנינו בשני אנשים, לא נוכל לקבוע אפילו מי שמח ומי עצוב.

גדעון רייכר: אבל מישהו העביר לך את החכמה הזו, וברור שאנשים משתנים בעקבות חכמה כה עמוקה. איך היא שינתה אותך? נסה להעביר לי את הקסם שלה, בכמה מילים.
רב: כעת חסרה לך הרגשת המציאות הרחבה, ולכן קורים לך דברים שונים, ואינך יודע מדוע. אתה פועל באופן מסוים, ולפתע
מקבל תגובה שכלל לא כיוונת אליה. אדם שנכנס לרוחניות מתחיל להרגיש איפה הוא נמצא, הוא מתוודע למציאות, ומכיר את
האופן שבו הוא משפיע עליה.

גדעון רייכר: אתה משפיע על המציאות לפעמים?
רב: על המציאות של עצמי, ודאי שכן.

גדעון רייכר: אני צריך דוגמה.
רב: אדם שמכיר את חוקי הפיזיקה, למשל, לוקח חומרים, ולפי החוקים הידועים לו הוא יכול לבנות מכונה כזו שתעבוד ותשמש אותו לטובתו. פעולה דומה אני עושה על עצמי כשהחומר הוא הטבע שלי, הרצון שלי, ואת חוקי הטבע שלי מלמדת אותי חכמת הקבלה.

גדעון רייכר: הפכת להיות אדם נוח, מאושר וחביב יותר?
רב: אתה שואל אם זה שינה בי תכונות אופי מסוימות, ואני אומר לך שזה הרבה יותר רחב מזה. תכונות ההתנהגות הללו
שלעיתים מרגישים ולעיתים לא הן לא המדד לשינוי. אני קיבלתי מילוי לעצמי, ולכן ודאי שאני מרגיש את עצמי מאושר, מלא
חיים. אני כבר לא מוטרד מהעתיד. היום או בעוד רגע, לא קיים מבחינתי.

גדעון רייכר: הגיל הביולוגי לא מעניין אותך?
רב: לא רק הגיל הביולוגי, כל זרימת הזמן לא מטרידה אותי.

גדעון רייכר: אבל יש לך סדר יום וחובות.
רב: כן, אבל זה משום שאני שואף לבצע עוד ועוד דברים בעולם. לא מדובר בדאגה פרטית שלי, לגבי מה שיקרה לי בעוד רגע. אדם מתעלה לרמה כזאת שהחיים נעשים נוחים עבורו.

גדעון רייכר: מדוע רוב האנשים שעוסקים בקבלה הם גם דתיים. האם חייב להיות קשר כזה?
רב: לא. בעל הסולם כותב בכתבי "הדור האחרון" שכל אחד יכול להישאר בדתו . )"אחרון" משום שמדובר באלה שמתחילים להשיג בהמוניהם את העולם הרוחני(.

גדעון רייכר: דתות המזרח גם הן מדברות על הנצח.
רב: בדתות המזרח, מילוי הרצון הוא באמצעות דיכוי הרצון, ואילו בקבלה מילוי הרצון הוא באמצעות התפתחות הרצון, אלה שני כיוונים שונים לגמרי. במזרח, אדם בזמן חייו נכנס לתוך "מוות", הוא נושם פחות, אוכל פחות, נכנס לפנימיות מחשבה אחת, וגופו נעשה כמת.

גדעון רייכר: הדת גם רואה את העולם הזה כמעבר זמני, ולכן מדכאים לא מעט יצרים ורצונות של אנשים. הקבלה לא?
רב: לחלוטין לא. הקבלה אומרת שאת זמן חייו האדם חייב לנצל כדי להשיג רוחניות. ואז, משרכש חיים נצחיים, הוא יוצא ממסגרת החיים הביולוגיים.

גדעון רייכר: ולא יטילו עליי מגבלות ואיסורים, אל תעשה כך ואל תעשה אחרת?
רב: אין שום מגבלות ואיסורים. אתה תתחיל ללמוד את חוקי העולם, והלימוד הוא שיביא אותך למציאות הנכונה.

גדעון רייכר: מה החוק הראשון שהיית מלמד אותי?
רב: החוק הראשון הוא "דע את הטבע שלך", שהוא רצון ליהנות, שאי אפשר למלא אותו בצורה ישירה, ולמד מהי הדרך למלא אותו. הרי בסופו של דבר כולם רוצים שיהיה להם טוב, אז מה הסוד באי יכולתה של האנושות למצוא פיתרון למילוי עצמי בכוחותיה? ומדוע היא תרה אחר מיני שיטות ואמצעים שמובילים אותה למבוי סתום?

גדעון רייכר: ורואים שהחיפוש האנושי נמשך...
רב: ובאחרונה מביא החיפוש האנושי לייאוש, לסמים, לטרור ולדיכאון כללי. סימנים אלה מעידים על כך, שהאדם בתת הכרתו
לא מאמין שיהיה לו טוב בעתיד. הוא למעשה מודה, שאינו מסוגל למצוא פיתרון להשגת מילוי. חכמת הקבלה מציעה פיתרון פשוט. ניקח לדוגמה אם ובנה. מדוע אם נהנית מהילד שלה? משום שהיא נותנת לו, היא מעבירה דרכה את המילוי עבורו, הוא נהנה, והיא נהנית מכך שהוא נהנה.

גדעון רייכר: זה נהנה וזה אינו חסר.
רב: בדיוק. אם הילד יגדל וייהנה רק כדי ליהנות לאימו בחזרה, שניהם ייהנו, ולעולם לא יהיה חסר ביניהם. הוא מצידו נהנה לראות את אימו נהנית ולכן יכול להמשיך לקחת כי מוצא את החיסרון למילוי מצידה. יוצא כך שככל שהאחד ייהנה, ייהנה גם השני, והנאתו של איש לא תבוא על חשבון רעהו. אלא תהיה ביניהם זרימת כוח, מילוי, מידע ושפע, שתביא לשניהם התקדמות אינסופית. כלומר, את הנשמה שלנו ניתן למלא רק בתנאי שעוברים דרכה הכוחות והמילויים לנשמות האחרות. ולכן, כלל גדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". הבעיה שהאדם לא רוצה בזה, ולא מבין איך ניתן לעשות זאת.

גדעון רייכר: אנחנו לא מגשימים את זה.
רב: האגו שלנו שונא את זה.

גדעון רייכר: אבל איך נתגבר על היצרים והתאוות הירודות שלנו?
רב: לא באמצעות הטפות מוסר. כולנו עדים לזה, שמוסר ובתי כלא לא עוזרים לאדם כלום, לכן חכמת הקבלה אומרת: "פקח
את עיניך ותראה את העולם העליון". השינוי יבוא רק על ידי ראייה, כלומר, אם תראה את החוקים שפועלים על עולמנו, הם שיחייבו אותך לקיימם, מחוסר ברירה.

גדעון רייכר: מי שמכיר את סודות הקבלה הוא אדם מוסרי יותר?
רב: בעל כורחו, כי הוא רואה שאחרת הוא מזיק לעצמו.

גדעון רייכר: אז מדוע לא תעשו יותר יחסי ציבור לחכמת הקבלה?
רב: זה מה שאנחנו עושים. באלפיים השנים האחרונות, היתה חובה להסתיר את הקבלה, עד שכל האנושות תגיע לשאלות כמו אלו שהיא מגיעה אליהן כיום. לצערי רק ברגעי משבר, דווקא כשפושט ייאוש כללי בעולם, אפשר לתת לאנושות את האמצעי לצאת ממנו, כי באדם השאלה כבר קיימת. קודם עוד חשבו שעל ידי טכנולוגיה, תרבות ומהפכות למיניהן האנושות תגיע לשליטה ולמילוי.

גדעון רייכר: למה להערכתך אנשים מתעניינים, מתעמקים ומתקרבים לקבלה כיום?
רב: אני חושב שבכל אחד ואחד טמון ייאוש, והבלבול הוא רב.

גדעון רייכר: העם לוקח "פרוזאק" כדי להירגע.
רב: זה לא צחוק מה שאתה אומר. כולם מנסים לטשטש את הבעיה. אבל קשה לא להיות מודאג מריבוי השימוש בסמים בקרב בני הנוער, מהאלימות הפיזית שהולכת ומתגברת, ומהזלזול המוחלט בכל ערכי החברה.

גדעון רייכר: אז מדוע לא תציע לראשי המדינות, השטופים במ"ט שערי חולין, להתקרב קצת יותר לעולם הרוחני?
רב: כי הם לא מסוגלים לשמוע. ההתעוררות הרוחנית צריכה לבוא מתוך רצון, לכן נקווה שדרך העם נוכל להגיע ולהשפיע על
הממשל.

גדעון רייכר: ללשכת ראש הממשלה לא תוכל להיכנס, יש שם משמרות כבדים. אבל הרוח - איש לא יעמוד בפניה...
רב: אי אפשר למכור רוחניות כפיתרון. אלה דברים שצריכים לבוא רק מתוך האדם ואחר כך מתוך העם. עם ישראל מוכן לשמוע יותר מכפי שהיה כאשר התחלתי את דרכי לפני כשלושים שנה, בימים שאיש לא חשב על חכמת הקבלה.
בעל הסולם אמר בפירוש שמסוף המאה העשרים, מ 1995- , תתחיל תופעה: אנשים ירצו קבלה, וידברו וישמעו עליה בכל מקום. אני עצמי לא האמנתי שכך יהיה, אבל פתאום זה קרה. גם בספר "הזוהר" כתוב על כך. הגאון מווילנה והרב קוק גם הם כתבו על כך, אז אני מקווה שבשנים הקרובות נגיע לתפוצה רחבה של הקבלה, כי רק בזה נפתור את בעיות המדינה והאנושות. זו גם הסיבה לתופעת האנטישמיות בעולם. העולם מרגיש, גם אם באופן בלתי מודע, שעם ישראל מחזיק בסוד מסוים.

גדעון רייכר: אולי בגלל זה שונאים אותנו?
רב: בדיוק בגלל זה שונאים אותנו. הלחץ על ישראל הוא לא מקרי, ולא בכדי רדפו את העם הזה משך כל שנות קיומו. גם אנחנו עצמנו מרגישים מבפנים שיש בנו משהו, שאנחנו הסיבה לכל מיני דברים שקורים.

גדעון רייכר: נכון, ואנחנו גם מאשימים את עצמנו.
רב: חכמת הקבלה היא האמצעי שאנחנו מסתירים בתוכנו באופן לא מודע.

גדעון רייכר: איך קוראים לתנועה שלכם?
רב: "בני ברוך" על שם ברוך אשלג )בנו בכורו של בעל סולם(, שהיה המורה שלי.

גדעון רייכר: באמת? הוא פעל בארץ?
רב: כן. הוא חי בארץ. איש צנוע מאוד, מקובל ענק שלא רבים ידעו עליו. אני למדתי אצלו בשלוש עשרה שנותיו האחרונות. הייתי העוזר האישי והמזכיר שלו.

גדעון רייכר: יש לך תלמידים רבים?
רב: במרכז עצמו לומדים כמאתיים תלמידים מדי יום. והמון קבוצות ברחבי העולם לומדות דרך הטלוויזיה והאינטרנט.

גדעון רייכר: ומה עם העבודה?
רב: הקבלה מחייבת את כולם לעבוד. העבודה היא חובה.

גדעון רייכר: זה היה הפרק הראשון ב"תורת רייכר", האיש החומרני, המעשי, הענייני, שלפתע מצטרף לעולם קסום ומופלא, אף שטעם ממנו אך טעימה ראשונית. רק שלא אהיה כמו אלישע בן אבויה, שנכנס לפרדס, ולא ידע איך להיחלץ ממנו, המסכן.
רב: שמחתי מאוד לשוחח איתך. אני יכול להרגיע אותך ולספר לך שעם ההדרכה הנכונה אדם לא יכול ללכת לאיבוד. מהותה
של חכמה זו היא תיקון הלב, היא לרומם את האדם מחיים ברמה אחת לחיים ברמות של שמחה, תענוג ותודעה שלא מוכרים
לו. בעל הסולם כותב שאדם היה מסכים לקצץ ידיו ורגליו שבע פעמים ביום רק כדי להרגיש לרגע אחד את אותה תחושה
נפלאה של העולם הרוחני, אותו תענוג אינסופי. הייתי רוצה לקוות שבאמת נזכה להגיע לאותו איזון עם הכוח העליון ונממש את
הפוטנציאל הייחודי שיש למין האנושי להתעלות מעל הטבע ולהגיע לזרימת החיים הנצחית.