אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / נפגשים עם קבלה / הסופרת יוכי ברנדס על נשים ועל בחירה חופשית / חלק ראשון: קבלה, ניסים ובחירה חופשית

יוכי ברנדס: שלום הרב לייטמן. מעניין אותי לדעת למה בזמן האחרון כולם משתגעים על הקבלה? לא רק בארץ, בעולם כולו: כוכבי הוליווד, זמרי רוק בינלאומיים, כל מי שאתה פוגש מתעניין בקבלה. מהו סוד קסמה של הקבלה?

הרב מיכאל לייטמן: הסוד הוא פשוט: בתחילת המאה העשרים ואחת, אנו רואים שיותר ויותר אנשים מגיעים להרגשה שהשאלות "לשם מה חיים?", "מהו סוד החיים?", "מהי מטרתם?" עדיין נותרו ללא מענה. עוד בספר "הזוהר" ובכתבי מקובלים נוספים חזו המחברים, שיתעורר הצורך להשיב על שאלות אלו דווקא בימינו.

יוכי ברנדס: דווקא בימינו, בשיא התפתחות הטכנולוגיה והחומרנות?

רב: כן. כל אופני התפתחות האדם, מבחינה חברתית, טכנולוגית, מדעית, כולל מערכות היחסים בתוך התא המשפחתי, כולם יביאו את בני האדם להתייאש מחיפוש אחר תשובה לשאלה על תכלית החיים. ואז יתעורר באנושות צורך פנימי למצוא מענה בחכמה עליונה, גבוהה יותר מהעולם הזה. ומתוך הרצון לגלות מדוע סובל האדם ולשם מה הוא חי, יגיעו, בסופו של דבר, לחכמת הקבלה. כתוב גם, שעוד לפני כן, תהיה התעניינות בכל יתר החכמות האחרות עד שהאדם יגיע לבירור המוחלט עם עצמו.

יוכי ברנדס: נכון, כי רואים שההתעניינות היא לא רק בקבלה, אלא גם בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.

רב: ההתעניינות בכל אלה תחלוף כשם שבאה. אנשים לאט לאט יגלו מתוך עצמם שאין שם תשובות שמספקות אותם וכפי שציינת בתחילת השיחה יותר ויותר אנשים מגלים את זה בימינו.

יוכי ברנדס: האם אתה סבור, שהתורות הרוחניות של שאר עמי העולם, אינן רציניות דיין, ורק הקבלה רצינית?

רב: כל שאר התורות הן תורות שהאנושות פיתחה. ההבדל הוא שחכמת הקבלה היא חכמה עליונה, שמגיעה לאדם מתוך כך שהוא חודר למימד עליון יותר דרך הטבע. זוהי חכמה שחוקרת את הכוחות הרוחניים שמשפיעים על העולם. אני לא אומר זאת משום שהקבלה שייכת ליהדות ולכן קרובה ללבי, אלא מתוך כך שעסקתי במחקר של מהות החיים.

יוכי ברנדס: התחלת להתעניין בקבלה עוד לפני שהיתה כה פופולארית?

רב: במקצועי עסקתי בביו-קיברנטיקה, שזוהי חכמה נרחבת על ההתנהגות והתפקוד של התאים החיים. וחשבתי שדרכה אוכל להגיע לתשובה לשאלה "מהו סוד החיים?", אך לשווא. בשנת 74 ', אחרי ארבע שנות סירוב עלייה, עליתי ארצה מרוסיה ורציתי להמשיך בחיפושיי כאן. ובאמת חיפשתי רבות, עד שמצאתי שהסוד נמצא בחכמת הקבלה.

יוכי ברנדס: כמה זמן חלף מאז התחלת ללמוד קבלה ועד שגילית את סוד החיים?

רב: אפשר לומר שמייד מרגישים.

יוכי ברנדס: יש סיפור על אותו גרֵ שבא לשמאי וביקש: "למד אותי את התורה על רגל אחת", ושמאי סילק אותו מעליו. אז הלך להלל, והלל השיב: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". האם תוכל ללמדני את תורת הקבלה על רגל אחת?

רב: הקבלה אינה "תורה". זו שיטת תיקון האדם. היא מלמדת את האדם איך לפתוח ערוץ נוסף, חוש שישי, ודרכו לקלוט מימד שמעל הטבע.

יוכי ברנדס: וכל אחד מסוגל לקלוט אותו?

רב: כל אחד מסוגל, וגם חייב.

יוכי ברנדס: נניח שאני לומדת קבלה במשך חודש. מה אחוש, שלא חשתי קודם?

רב: איני יודע אם לאחר חודש אפשר יהיה ממש לתאר במילים את התחושות הראשונות, אבל כעבור חצי שנה עד שנה זה כבר נעשה מאוד ברור.

יוכי ברנדס: מה אני ארגיש?

רב: תתחילי להרגיש שאת מבינה יותר מהו העולם, איך הוא נוהג, ואיך האדם צריך להתייחס אליו, האם ישנה בחירה חופשית, והיכן בדיוק היא נמצאת. ואפילו שעדיין לא תוכלי ליישם זאת בפועל, תביני באיזו צורה יכול האדם לחדור דרך תמונת העולם הזה אל מעבר לו, ולהרגיש את הכוחות הפועלים, שמנהלים ומפעילים אותו.

יוכי ברנדס: כלומר אבין דברים שקשורים למשמעות החיים.

רב: הכול.

יוכי ברנדס: השאלה היא, אם זה ייתן לי כלים לחזות את העתיד או לעשות דברים בניגוד לחוקי הטבע?

רב: האדם לעולם לא יוכל לפעול בניגוד לחוקי הטבע.

יוכי ברנדס: אינך מאמין בנסים?

רב: לא. כי גם העולם העליון שהאדם מגלה, הוא טבע. בגימטרייה "אלה-ים" הוא "הטבע". כלומר, הכוח העליון הוא הטבע האמיתי. הבעיה היא, שאנו תופסים רק את הטבע שלנו, היינו את הספֵירה המזערית, שנקראת "העולם הזה", היקום שבו אנחנו חיים. אלא שמעליו יש טבע עליון יותר, שאותו אנחנו לא מביאים בחשבון, ולכן לא יודעים את העתיד, ולא יודעים מדוע חיים, ולשם מה נמצא כל מה שלפנינו. כשאדם לא מבין את המערכת הכללית שהוא פועל בה הוא יכול להתייחס אל תופעות מסוימות כאל נס. מהו נס? נס הוא מה שאנו מכנים "מעל הטבע". תארי לעצמך שהיה בא אדם פחות מפותח, נאמר איש מערות, למציאות שאנחנו חיים בה היום. בשבילו כל רגע היה מתרחש נס. מטוס באוויר זה נס, זה פועל בניגוד למה שהוא מבין כחוק המשיכה, מנורת חשמל שנדלקת זה נס. הוא בהחלט היה טועה לחשוב שכולנו אנשי ה'. כלומר אדם שלא מכיר את חוקי המציאות ורואה תופעות שהן בניגוד לכללים שהוא מכיר - בשבילו זה נס. לעומת זאת אדם שלומד ומכיר את החוקים, את המציאות הכוללת והרחבה, רואה כיצד כל דבר מסתדר בתוך הטבע הכללי ופועל בהתאם לחוקים הפועלים בתוך המערכת. כל העניין הוא ללמוד מהם החוקים שמנהלים את המערכת.

יוכי ברנדס: אני כותבת רומנים, ומשלבת בהם רבדים מיסטיים של יהדות. באחד הרומנים שכתבתי, יוצר הגיבור גולם. אם אלמד קבלה, אוכל גם אני ליצור גולם?

רב: אני חושש, שזה חומר טוב לסיפורים ורומנים, אך לא יותר מזה. צריכים להבין סוף כל סוף, שחכמת הקבלה פותחת את עיני האדם, ומביאה אותו למרחב העצום של כלל המציאות. ואז אדם רואה, שאין דבר מעל הטבע, אלא יש טבע רחב יותר.

יוכי ברנדס: אתה מקובל, אבל מדבריך אני מקבלת תחושה, שאת נס קריעת ים סוף, תעדיף להסביר כמו הרמב"ם, שהיה הרציונליסט הגדול של היהדות, ולא תקבל אותו כפשוטו.

רב: ראשית, הייתי מסביר את נס קריעת ים סוף בצורתו הרוחנית. צריך להבין שהתורה כולה מדברת על מצבים רוחניים שעוברים על האדם, עם השגתו את הכוח העליון. התורה היא תיאור דרכו הרוחנית של האדם וכל השמות והאנשים המופיעים בתורה הם כוחות הקיימים בתוך האדם ומתגלים בו בהתאם להתקדמותו במצבים הרוחניים. התורה לא מדברת על מצבים שעוברים על פני האדמה. שנית, אין ניסים. כפי שאמרתי, דבר שנראה לנו כנס, נובע מאי-ידיעה. בעיני איש המערות חשמל וטלוויזיה ייראו כנס.

יוכי ברנדס: אבל דרך הקבלה אמור אדם להשיג שליטה בחיים שלו?

רב: אחרת תמיד שולטים בו מלמעלה.

יוכי ברנדס: לא כל כך הבנתי. אתה יכול להסביר לי את זה יותר פשוט?

רב: את השליטה על חייו האדם רוכש במידה שלמד באיזה אופן הוא יוכל לקחת את המושכות לידיים. האדם אינו יודע איך הוא חי, ומדוע הוא פועל כפי שפועל. בכל רגע מתעוררות בו "רשימות", היינו רצונות, רגשות ומחשבות, שאינם תלויים בו, אלא הוא רק מביא אותם לידי ביטוי. הוא חייב לממש אותם, כי הם נראים לו כשלו, שבאו ממנו, אך באמת אינם שלו. הרי האדם לא יודע מראש על מה יחשוב, מה ירגיש ומה ירצה בעוד רגע. הוא אינו יודע מה יתעורר בו, הן במוח והן בלב. לא הוא זה שקובע כיצד יתנהלו חייו. כלומר, אם אדם פועל מתוך מה שמתעורר בו הן רגשית והן שכלית ואין לו בחירה לגבי זה, יוצא בצורה פשוטה שהוא אינו חופשי,ואינו אחראי על מה שמתעורר בו. מתי הוא נעשה חופשי? כאשר הוא הקובע איזה רצון ואיזו מחשבה יהיו לו. וזה נעשה ברגע שאדם נכנס לעולם הרוחני, שם נמצאים כל הכוחות שמנהלים את עולמנו והאדם לומד כיצד לפעול איתם בהרמוניה. לכן במידה שהוא מכיר את העולם הרוחני, ויודע איך להשפיע על העולם הזה מלמעלה בצורה נכונה, באותה המידה הוא משפיע ומנהל את עצמו.

יוכי ברנדס: אני חוששת שאני לא כל כך מסכימה איתך. אגיד לך למה. אני לא קשורה לעולם הקבלה, אבל בהחלט מרגישה שיש לי שליטה על עצמי, ויש לי בחירה חופשית. לכן עזבתי את העולם החרדי כי מאוד רציתי בחירה חופשית ובעולם החרדי הרגשתי שלא קיבלתי אותה...

רב: ונדמה לך שבעולם החילוני ישנה בחירה חופשית?

יוכי ברנדס: כן. למרות שאין לי שליטה על העולם הסובב, על מה שקורה למדינה, על הגורל, ומחר, עדיין אני מרגישה שבכל מה שקשור אלי יש לי שליטה. אמנם אני עלולה לחלות, חלילה, אבל על עצמי כבן אדם יש לי שליטה.

רב: זה נובע מחוסר ודאות. כמו הילד הקטן שמשחק ומתרוצץ בחדר מפינה לפינה, ועושה כביכול ככל העולה על רוחו, אבל אמו משגיחה ויודעת מראש מה ירצה, ומה יקרה לו. אלא שכלפי עצמו, נדמה לו שנמצא בבחירה חופשית.

יוכי ברנדס: למה אתה חושב שאין לו בחירה חופשית?

רב: את חושבת שהילד הקטן הזה עושה מה שבא לו? יש לו בחירה חופשית במה שהוא עושה?

יוכי ברנדס: לא מספיק. זה מתפתח עם השנים...

רב: לתינוק יש דחפים שבאים מצד הטבע, וכך גם לאדם בוגר.

יוכי ברנדס: אני מרגישה שיש לי בחירה חופשית.

רב: ועל פי מה את קובעת את זה?

יוכי ברנדס: אני מרגישה, שבכל רגע נתון עומדות בפני כמה אופציות, ואני בוחרת אחת מהן.

רב: ולפי מה את בוחרת?

יוכי ברנדס: לפי ערכי המוסר שלי, לפי שאיפותיי, לפי תכונות האופי שלי.

רב: ומהיכן כל אלה?

יוכי ברנדס: חלקם מוטבעים בי מלידה, ואת חלקם פיתחתי עם השנים.

רב: ראשית, את הדברים שנולדת אתם, לא את בחרת. פשוט נולדת עם תכונות אופי מסוימות ונטיות לב מסוימות בלי שמישהו שאל אותך אם את רוצה את זה או לא. הדברים שאת אומרת שפיתחת, פיתחת אותם בתוך הסביבה שגדלת בה. מישהו שאל אותך איפה את רוצה לגדול כילדה? באיזו משפחה? באיזה גן ילדים? באיזה בית ספר? ולכן את גם לא בחרת את הערכים שקיבלת מהסביבה.

יוכי ברנדס: לא, הרב לייטמן, אני מאוד מצטערת - אתה לא תיקח ממני את הבחירה החופשית. אני הרי גדלתי בתוך העולם החרדי, ויצאתי ממנו, לא בגלל שהסביבה אמרה לי לצאת, אלא על אף כל מה שאמרה. וזה משום שיש לי בחירה חופשית.

רב: לא, לא בגלל זה.

יוכי ברנדס: מה לא בגלל זה. אז למה יצאתי?

רב: את יצאת משליטה אחת לשליטה שנייה.

יוכי ברנדס: ומי השולט השני?

רב: השולט השני הוא החברה החילונית.

יוכי ברנדס: אתה מבטל את הבחירה שלי מפני שאתה רוצה לטעון שרק בקבלה יש בחירה חופשית? כל דבר שהוא לא קבלה, כבר אין בו בחירה?

רב: גם בקבלה אין בחירה חופשית. הקבלה לא נותנת לאדם תווית מיוחדת שמעניקה לו בחירה חופשית. אלא בחירה חופשית יכולה להיות רק לאדם שנמצא מעל עצמו, מעל הטבע שלו.

יוכי ברנדס: מה זאת אומרת מעל הטבע שלו?

רב: כל עוד את נמצאת בתוך הגוף, ובתוך מה שאת, איך תוכלי להשפיע על עצמך ולבחור? אדם שלא יוצא מגבולות עצמו, ולא עולה לדרגה גבוהה יותר, כיצד יוכל להשפיע על מדרגתו הנוכחית?

יוכי ברנדס: אם אני רעבה ולא אוכלת, כי אני רוצה לרזות, אני יוצאת מעצמי בגלל רצון אחר.

רב: אבל גם הרצון לרזות אינו שלך, גם הוא מתוכנת.

יוכי ברנדס: אני יכולה לומר את אותו הדבר עליך: לומר שבכל המעשים שלך אין כל בחירה חופשית, כי תכנתו אותך, והכניסו לך לראש "קבלה, קבלה, קבלה". מדוע אתה אומר שלך יש בחירה חופשית, ואילו לי אין?

רב: ראשית כל, גם לי אין.

יוכי ברנדס: גם לך אין? אז במה אתה עדיף עלי, הרב לייטמן?

רב: היתרון הוא בכך שאדם שמתעלה מעל העולם הזה, ורואה אותו מלמעלה, מכיר את הטבע שקובע את כל הנעשה בעולם הזה. הוא נכנס לטבע שני, טבע עליון. וגם שם אינו חופשי. לא סתם כתוב "אין עוד מלבדו". הכוונה היא שעלינו לגלות שיש רק כוח אחד, שפועל ומפעיל את הכול. ואין לאדם ברירה. בין אם הוא בעולם הזה, ומרגיש את המציאות דרך חמשת חושיו, ובין אם מרגיש את המציאות גם בחוש השישי - הוא מופעל מלמעלה לחלוטין. העניין הוא, שאדם שנמצא גם בחוש השישי, ומרגיש את הכוח העליון, כבר רואה מדוע ואיך מפעילים אותו, ואז הוא בוחר ללכת יחד עם הכוח הזה, כי הוא מרגיש עד כמה זה נכון וטוב. ובזה בחירתו של האדם - שרואה מה שנעשה ומסכים לזה, ומתוך כך הוא הופך להיות כחופשי.

יוכי ברנדס: "כמו" חופשי. זאת רק אשליה של חופש.

רב: זאת לא אשליה. פותחים בפני האדם את כל הקלפים. ומתוך כך שרואה את כל חוקי המציאות, ומבין שזה כדאי וטוב, הוא מסכים עימם, ולא מתנגד להם. הוא מוכן ללכת יחד איתם.

יוכי ברנדס: אני מבינה. אני רוצה בעצם להבין דבר אחד. אתה בעצם טוען שאני נמצאת בתוך קופסה, שאני לא רואה את הכול. אם אני אלמד קבלה יהיה לי רובד נוסף להסתכל על הדברים. מאיפה אני יודעת מתי אני אגיע לרובד העליון ביותר, שממנו אני רואה את המציאות באמת? ומאיפה אני יכולה להיות בטוחה שאין עוד איזה רובד עליון, שמישהו אחר יחשוף לי אותו, אם אני אגיע אליו?

רב: שאלה יפה מאוד. אז אני שואל כך, איך את מתארת בכלל בחירה חופשית לאדם? מה זה חופשית? חופשית ממה?

יוכי ברנדס: חופש הבחירה הוא חלק מרכזי באמונה שלי. ולכן אני כל כך נאבקת עליו. אני מאמינה בטוב ורע, ובשכר ועונש.

רב: "טוב ורע", "שכר ועונש", כל אלה הם נתונים, איפה העיקרון?

יוכי ברנדס: אני מאמינה שלמרות שאדם נולד בתכונות מסוימות ובחברה מסוימת, ועל אף זאת, גם אם הבחירה החופשית שלו אינה מוחלטת, אלא מצומצמת, עדיין יש לו יכולת שאין לכל היצורים האחרים, לבחור בכל רגע נתון בין xל- .y

רב: ועל סמך מה הוא בוחר? על סמך דברים שמצויים בו מראש. לא הוא זה שתיכנת את עצמו, ולא הוא זה שמילא את עצמו. האדם נולד ריק, יש לו כלים טבעיים, שאותם קיבל בתורשה, ואחרי כן הוא גדל, והכלים האלה מתמלאים על ידי החברה, הסביבה שבה הוא נמצא. ככל שהוא גדל, הוא ממשיך ומתייחס למציאות לפי החינוך שקיבל, אלא שבכל פעם הדבר קורה בחברה שמוסיפה לו עוד ידע, עוד נתונים וכולי. אז מה נקרא "חופשי"? חסר נתונים? שכן אם יש נתונים, הם אינם של האדם. כלומר, האדם לא יודע מהיכן קיבל את כל הנתונים, ולכן נדמה לו שהוא חופשי.

יוכי ברנדס: אם נצא מנקודת הנחה שאין בחירה חופשית, אז האם יש בכלל משמעות לשכר ועונש? האם יש טוב ורע?

רב: אין משמעות. העולם שלנו נקרא בקבלה "עולם המדומה". כלומר ,זו לא אשליה שאנו נמצאים כאן, אלא זו אשליה שאנו חיים ופעילים, ושאנו בשליטה ובהבנה. לא סתם נאמר במשלי )כא, א( "לב מלך, ביד ה'". כלומר, אפילו האנשים שלכאורה מנהלים את העולם, לא עושים דבר בעצמם.

יוכי ברנדס: זאת אומרת, גם המנהיגים מונהגים?

רב: ודאי. במושכות מלמעלה.

יוכי ברנדס: אם אין בחירה חופשית, לפי מה אדם נחשב צדיק או "זכאי"?

רב: מדובר בחשבונות עם הנשמות הכלליות, לפי האופן שבו הנשמה צריכה לעלות לשורשה, במשך כל הגלגולים והדורות. כלומר הכול תלוי בשורש הנשמה, במקום שממנו באנו. לכל אחד שורש נשמה משלו, כאשר המקור של כולנו הוא בנשמה הכללית, שנקראת "אדם הראשון".

יוכי ברנדס: האם לנשמה יש בחירה חופשית?

רב: ודאי שיש לנשמה בחירה חופשית, אבל היא יכולה להתממש רק כאשר היא עולה לדרגה שבה היא יכולה לשלוט על עצמה. לפי הבנת הטבע הכללי נקבעת הרמה שבה האדם יודע כיצד לשלוט על עצמו ולהפעיל את עצמו בצורה הנכונה. אנחנו עוברים במהלך חיינו הנוכחיים ובמהלך כל הגלגולים של הנשמה סדרת התרשמויות על פי התכנית הכללית של אותו כוח עליון. ההתרשמויות הללו אט אט מביאות את האנושות למצב שמתהווה בימינו, שבו האדם כיחיד והאנושות בכלל, מתחילים לשאול: "לשם מה אנו חיים?", "מה עשינו עד כה? ולאן הגענו?" הם מתחילים להבין שכל ההתפתחות שעברנו משך אלפי שנים עד היום, כנראה אינה נכונה, ואז מנסים למצוא תשובות. לכן כל כך הרבה אנשים נמשכים דווקא בזמן הזה אל חכמת הקבלה. התהליך הזה עדיין בשלב של בירור אבל אנחנו רואים כיצד הוא מתקדם מרגע לרגע.