אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / נפגשים עם קבלה / הסופרת יוכי ברנדס על נשים ועל בחירה חופשית / חלק שני: שלמות או ריקנות?

יוכי ברנדס: הרב לייטמן, אני מקשיבה לדבריך ומצטיירת בי התמונה שאתה חי מתוך אמונה ממשית, שהקבלה היא הרפואה לכל תחלואי העולם, למניעת אסונות טבע, רעב, מגיפות ומה לא?

רב: חכמת הקבלה היא ללא ספק התרופה לכל ייסורי העולם, כי הכול נמצא תחת שליטת כוח עליון אחד. אם נבין את החוקים הפועלים על העולם הזה נוכל להבין כיצד ללכת איתם. בעולם הזה יש דוגמה ברורה ופשוטה. אם לא תביני את כוח המשיכה ולא תכירי בו את צפויה לייסורים רבים. לא משנה כמה פעמים תקפצי מראש ההר תמיד תפלי למטה. זה חוק טבע. אם את מכירה את החוק הזה ופועלת בהתאם אליו אז את מונעת מעצמך מכות ויכולה גם לפתח כלים שבהתאם לחוק הטבע הברור הזה אפילו יעזרו לך לעוף, כביכול ללכת נגד החוק. רק בידיעה טמונה היכולת לגדול ולהתקדם. כך לגבי מערכת הכוחות המפעילים את העולם הזה, רק אם נכיר אותם נוכל לשים קץ לכל הייסורים ואף יותר מזה, נלמד "לעוף", נגיע למחוזות חדשים בתפיסת המציאות שלנו. ואני סמוך ובטוח שהאנושות כולה תגלה זאת בשנים הקרובות.

יוכי ברנדס: ואז נחזור לגן עדן.

רב: למה לא? הרי זה המקום שלנו, המקור שלנו.

יוכי ברנדס: זה המשיח לפי תפיסתך?

רב: "משיח" הוא אותו אור עליון, כוח העליון, שיעזור לנו להתעלות לרוחניות.

יוכי ברנדס: הטרמינולוגיה של הציונות הדתית הלאומית מדברת גם על ארץ ישראל השלמה שהיא כמו גוף שלם, שאם נמסור חלקים ממנה זה כאילו חתכנו לב או כבד. אני לא יודעת אם אתה מסכים עם זה או לא ורציתי לדעת מה אתה חושב. אבל לפני כן מעניין אותי לדעת, האם אתה מחיל את החוקיות העליונה גם על כל מה שקורה בעולם - על קונפליקטים פוליטיים ועל פתרונם.

רב: כל הקונפליקטים, כולל הסכסוך ארוך השנים באזורנו, שהוא המרכזי בעולם, שורשם בישראל. לא במקרה אומות העולם מרגישים שיסוד הרשע בעולם ומקורו הם בישראל. אם נמדוד את זה לפי ההיגיון זה לא מתקבל על הדעת. יש אזורים בעולם שמספר האנשים והמדינות המאכלסים אותם גדול פי כמה מזה הקיים אצלנו. אנחנו כאן רק כמה מיליונים, ובכל זאת אנו רואים עד כמה אזורנו הוא מקום הריכוז של כל הרע והקונפליקטים.

יוכי ברנדס: המוקד הוא פה?

רב: כן. המוקד כאן. אז מה לעשות? העולם שלנו הוא העתק מעולם עליון יותר, העולם הרוחני, שישנה בו סדרת הכוחות שיורדים לעולם הזה, וכאן בעולם הזה, בונים כל מה שיש כאן מול עינינו. עלינו לדעת, שבעולם הרוחני יש נשמה כללית, ששם אנחנו מחוברים יחד "כאיש אחד בלב אחד", כולנו, כל האנושות.

יוכי ברנדס: כולם מחוברים? גם גויים וגם יהודים?

רב: ברוחניות כולם מתוקנים ונמצאים במצב השלם, המחובר. אין שם הבדל בין יהודים וגויים.

יוכי ברנדס: נשים וגם גברים?

רב: ודאי, כולם בשווה, באחדות. זה כמו שבגוף אין משהו פחות ומשהו יותר.

יוכי ברנדס: אבל דווקא בגוף יש. האצבע הזאת פחות חשובה מהלב.

רב: כן, אם את מסתכלת על כל איבר בנפרד אז זה נכון. אבל כאן אנחנו נכנסים לעניין של התפקיד של כל איבר בגוף הכללי, וזה כבר נושא בפני עצמו. ברוחניות זה קצת שונה מאשר בגוף שלנו. כי ברוחניות הכול שלם. ואם אפילו תא אחד בגוף לא מתפקד, או חסר, כל הגוף סובל.

יוכי ברנדס: אתה מציע תרופת פלא לכל תחלואי העולם, ובכך אתה אומר שישנה דרך אחת בלבד לשיפור פני העולם, ולמעשה מציע אחידות מסוימת, שעלולה להיות מסוכנת. אני, לעומתך, מאמינה בעולם מורכב, וכדי לשפר את פניו, יש לעסוק בפוליטיקה, וברפואה, ובמדע, ובתרבות ואמנות.

רב: איני מוותר על דבר. יותר מזה, על פי חכמת הקבלה אין דבר מיותר שנברא ושקורה בעולם, אלא הכול הוא כדי לעזור לאדם להגיע לתכלית הבריאה. אני פשוט מציע לאדם לפקוח את העיניים שלו. אני מזמין אותך ללמוד ולהכיר בעצמך את חוקי העולם, חוקי החיים. אני לא אומר לאיש ללכת בצורה עיוורת, ואיני אוחז בקופסת פלאים סגורה, שבה נמצאות כביכול התשובות, ומי שירצה יאמין ומי שלא, לא. אני מציע לאדם בנוסף לחייו הנוכחיים לבוא ולפתוח את התמונה, ואז ייווכח בעצמו, שכאלה הם פני הדברים.

יוכי ברנדס: אתה יוצא מתוך הנחה שהעולם לא ישתפר בכלל על ידי כל מה שהזכרתי לעיל.

רב: העולם ישתפר רק אם נעלה לדרגה מעל העולם הזה, שממנה יורדים כל הכוחות המנהלים את המציאות, ונכיר אותם. אז נוכל לתקן את העולם באמת.

יוכי ברנדס: רק בדרך הזו?

רב: אך ורק בדרך הזו. לא במקרה את יושבת מולי ושואלת: האם ניתן לעשות ניסים? האם מקובל יכול לעזור בעניין זה או אחר? כי ביסודו של עניין, גם בך נמצאת הידיעה, שהדברים באים ומתרחשים מלמעלה.

יוכי ברנדס: די קשה לי עם הנקודה הזו שדברים באים ומתרחשים מלמעלה.

רב: אני מכבד את הקושי שלך, כי זה מה שדחף אותך לצאת ולברר האם זה נכון או לא, על אף שלשם כך נאלצת לצאת מהחינוך ומהעולם שחיית בו.

יוכי ברנדס: חשבתי שכאדם דתי, תטיף לי על כך שיצאתי.

רב: לחלוטין לא. אני מכבד את רצון האדם. גם אני עצמי עודני מהפכן.

יוכי ברנדס: אתה עברת שינוי, אבל לכיוון ההפוך.

רב: לא רק שעברתי שינוי לכיוון ההפוך. אלא בסביבת החיים שלי אני חי, למעשה, בשני עולמות, בעולם גשמי ובעולם רוחני. אני מכבד כל רצון, כי כפי שהסברתי, אין דבר שקורה שהוא לא בא לעזור לאדם להתקדם, אם ידע לנצל אותו נכון.

יוכי ברנדס: אז אתה מאמין ברצון?

רב: אני מאמין שהרצון שיש לאדם נגלה לו מלמעלה, ואם אדם מבין זאת, ומחפש את השורש לרצון, את הסיבה שהדברים מתעוררים בו דווקא בצורה שהם מתעוררים, אז הוא יכול להתעלות ולנהל את הרצון שלו בעצמו.

יוכי ברנדס: האם נכון לומר שלרוב באים ללמוד קבלה אנשים שחשים חוסר שליטה, כישלון, שהרגישו שהחיים חומקים בין אצבעותיהם? זאת אומרת, זה נכון שאנשים כמוני, שיחסית מרגישים שיש להם שליטה מסוימת על החיים, ומרגישים סיפוק במה שהם עושים, לא באים ללמוד קבלה?

רב: נכון. אבל הייתי אומר שזה לא לגנותם של האנשים, אלא לשבחם. אדם שרצה לממש בחייו תוכניות רבות והשקיע בזה כוחות רבים, השיג וראה שזה לא ממלא אותו כפי שציפה, ניסה דבר אחר וגילה שאין דבר שממלא אותו, ואפילו שהתקדם בעיסוקיו הרוחניים או הגשמיים הוא נשאר תמיד עם התחושה שמשהו חסר, שגם זה לא נתן לו סיפוק ומנוחה. אדם כזה מגיע ללמוד את חכמת הקבלה כשהוא ריק, וזה סימן שהגיע למצב האמיתי.

יוכי ברנדס: הריקנות היא המצב האמיתי?

רב: ריקנות היא מצב אמיתי, כי באמת אין לאדם במה למלא את עצמו.

יוכי ברנדס: לדעתך הכול אשליות?

רב: זה לא אשליות, אלא האדם מגיע בסופו של דבר למצב, שהוא רוצה למלא את עצמו במה שמעבר לעולם הזה. מה שנראה בעולם הזה כריקנות, אינו ריקנות, אלא הכרה שיש דבר נוסף מעבר לעולם הזה.

יוכי ברנדס: מה תוכל להציע למישהי כמוני, שלא מרגישה ריקנות, חוסר שביעות רצון מחייה, או חוסר שליטה?

רב: את יכולה להישאר במצבך עוד שנים רבות, ואפילו לעבור כמה גלגולים, עד שיתעורר בך הצורך העמוק לחפש. לרוב הצורך הזה נובע מכאב או מאי נוחות. אבל ניתן כמובן לעשות זאת אחרת. אם רוצים לזרז את ההתפתחות, חבל לבזבז את הזמן.

יוכי ברנדס: חסרים לי כמה משברים, חלילה?

רב: לחלוטין לא. הקבלה בשום אופן לא תומכת בייסורים ובמצבים קשים. הכוח היחיד שיכול לזרז את ההתפתחות, הוא האור העליון, הכוח העליון שאדם מעורר על עצמו. כי הוא זה שמפתח אותו. בכל פעם שמאיר על האדם אור עליון מלמעלה, הוא מושך אותו קדימה. האדם מצידו יכול רק לזרז או להגדיל את הארתו עליו, על ידי לימוד חכמת הקבלה. אם תתחילי לקרוא, תרגישי כעבור חודש שינוי במצבך. ואל דאגה, זה לא יגזול ממך את זכות הבחירה.

יוכי ברנדס: אם לא ארגיש דבר, ודאי תגיד שלא למדתי טוב ושעלי להמשיך ללמוד עוד חודש.

רב: את תרגישי, כי מדובר בדברים רציונאליים מאוד, דברים שמתלבשים בשכל וברגש, ולא בהטפות מוסר למיניהן. הקבלה היא נגד כל דיכוי והגבלה, כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו". כלומר, את יכולה להמשיך לעשות מה שאת רוצה, ורק מתוך קריאה עם הלב שלך בכתבי מקובלים, פתאום תגלי עד כמה הדברים מתלבשים בך, ומתחילים לפתוח לך את הלב והמוח. וכך על ידי השילוב של "מוחא וליבא", מוח ולב, רגש ושכל, לפתע תתחילי לגלות את העולם, ולהיווכח שהוא הרבה יותר רחב מכפי שחשבת. בדומה לאותן תמונות מנוּקדות, שכשמסתכלים בהן, מגלים שהן תלת ממדיות. כלומר, חכמת הקבלה עוזרת לאדם ליצור ריכוז מיוחד, שבאמצעותו, דרך העולם שלנו, הוא לפתע רואה עמקות שבה נמצאות כל הסיבות לכל מה שנראה לעיניו בתמונת העולם השטחית הזאת.

יוכי ברנדס: יש עוד דבר אחד שמפריע לי בהצעה שאתה מציע לי. אני לומדת תנ"ך, לומדת מִשנה, לומדת תלמוד, ומתוך זה אני יוצרת פרשנות חדשה שלי, וכותבת סביבה, יוצרת סביבה. אני משתמשת בחומרים האלה, כמו באבני לגו, אבל כשאני היא היוצרת. אתה בעצם מציע לי כל הזמן ללמוד דברים שנכתבו בעבר, האם יש יצירה חדשה של הקבלה?

רב: לכנות את ספרי הקבלה "ספרים שנכתבו בעבר", אין זה ראוי בעיני. כי מקובל הוא אדם שחוקר את המציאות. כמו שהמדרש מספר על אברהם אבינו, שמתוך כך שהחל לחקור את המציאות, ושאל מדוע יש כוכבים בשמיים? מדוע הם מסתובבים כדרכם? האם יש כוח עליון, שמניע את הכול? האם כל חלקי הטבע קשורים ביניהם? מתוך חקירתו זו הוא הגיע להכרת הכוח העליון, הכוח הכללי שמסובב את המציאות. את אותה הדרך עובר כל מקובל ומקובל. מקובל לא מגיע לרוחניות כתוצאה מזה שהוא פותח ספר שכתב מקובל אחר לפניו ומוצא שם בין המילים כל מיני דברים. אלא כפי שהפיזיקאי חוקר את העולם הזה, כך המקובל הוא חוקר שלומד את העולם העליון. אברהם אבינו שאל כבר אז שאלות כה חכמות, ומצא שיש קשר בין כל הדברים. ואילו אנחנו רק כיום מתחילים לגלות עד כמה הכול קשור במערכת אחת ואיך דבר אחד משפיע על משנהו, גם אם לכאורה אין בניהם קשר ישיר. היום אנו רואים שאם אדם שורף יער, למשל, נגרמים כתוצאה מכך רעידות אדמה, מלחמות ואסונות אחרים.

יוכי ברנדס: האם ישנם ספרי קבלה שנכתבו בימינו?

רב: אחרון גדולי המקובלים היה המורה שלי, הרב"ש )הרב ברוך שלום אשלג( ולפניו היה אביו, בעל הסולם )הרב יהודה לייב אשלג(. הם חיברו את ספרי הקבלה הקרובים ביותר לעבודתהאדם המודרני.

יוכי ברנדס: ואתה?

רב: אני משתדל להתאים את כתביהם לדור הנוכחי.

יוכי ברנדס: אם אלמד קבלה, האם אני אוכל לכתוב ספרי קבלה בעצמי?

רב: זה תלוי לאיזה דרגות השגה תגיעי, כלומר כמה מתוך השלמות של המערכת יתקיים בתוכך.

יוכי ברנדס: האם הלימוד ישפיע גם על הרומנים שאני כותבת?

רב: בהחלט. ולדעתי תוכלי גם לגלות כוחות יצירתיים חזקים בהרבה מכפי שיש לך כעת. הרומנים שלך יהיו אז מלאי מטען רוחני פנימי. הם יהיו בדרגה גבוהה בהרבה מזו הנוכחית, ולכן ישפיעו על אנשים בעוצמה רבה יותר. גם אדם שפותח את ספר "הזוהר", קורא לכאורה סיפורי אגדה על אנשים, שעשו, דיברו, וכן הלאה. והתנ"ך, לכאורה, מספר סיפור היסטורי ותו לא. אבל מקובלים שמוסיפים לכָּתוּב את הפנימיות, את עומק הדברים, מעלים את התהליך ההיסטורי מעל לפני השטח, לתחום הרוחניות. ואז מספרים לנו מהיכן יורדים הכוחות, מה הם אותם הכוחות, מה נעשה כאן, כתוצאה מהכוחות הרוחניים, ואיך הם מנהלים את העולם הזה, מה עומד מאחורי השמות "עם ישראל", "יהודים", "גויים". כלומר, אם תגיעי לרוחניות, יוארו לך הדברים בצורתם העליונה.

יוכי ברנדס: זה נשמע מאוד מבטיח, כי אתה מציע לי דבר, שלא שולל את היותי אדם בעל בחירה חופשית, ואוכל להיות יוצרת יותר טובה.

רב: הבחירה החופשית היא דווקא לאלו שמתעלים מעל העולם הזה. כי אדם שנמצא בתוך הטבע, הרי נמצא בתוך חוקיות מסוימת, ואיך יוכל לשלוט על עצמו? אם הוא נמצא מעל החוקיות הזאת, אז הוא יכול לשלוט בדרגה התחתונה ממנו. למשל, ילד מבין מיהו? מהו? הוא יכול לשלוט על עצמו? לא. הגדול יותר, דווקא יכול. אז רק אם נתעלה מעל העולם הזה, נוכל להגיע למצב שנשלוט על עצמנו מלמעלה.

יוכי ברנדס: אם אלמד קבלה ואכנס להריון, האם תהיה לי בחירה לגבי נשמת העובר שלי? או שזו תהיה מעין הגרלה?

רב: גם כך וגם כך הבחירה לא בידיך. עם זאת, אני יכול לומר לך שלא מדובר בהגרלה. אם תלמדי ותגלי מאיזה אזור של אדם הראשון את, מה הן התכונות העיקריות שלך, לא תכונות האופי הגשמיות, אלא תגלי מהו הגןֵ הרוחני שלך, תביני מה חייב לצאת ממך לפי חוק ההתפתחות. אלה דברים מוגדרים. במשך כל תהליך הגלגולים, האדם לא משנה דבר בחייו, אלא רק מגלה את הדברים, מבין אותם, ויכול ללכת עימם בהבנה, בהשגה, בהסכמה. כלומר האדם בסך הכול פוקח עיניים, ורואה את כל המציאות. ועקב כך שהמציאות נפתחת כלפיו, הוא נכנס לזרימה נצחית, לשלמות.