אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / נפגשים עם קבלה / העיתונאית ליאת רגב על אימהות וחינוך ילדים / חלק שלישי: צדק חברתי ואינטואיציה נשית

ליאת רגב: כשבוחנים את ההיסטוריה של עם ישראל, רואים עליות וירידות חוזרות ונשנות. הוא אף פעם לא מצליח לשמור על היותו "עם נבחר" לתקופה ממושכת.

רב: עם ישראל מעולם לא היה עם נבחר.

ליאת רגב: הוא לא היה עם נבחר?

רב: מיציאת מצרים עד חורבן בית המקדש, אפשר לומר שהרוחניות לא היתה פרי השגתנו. הדברים התרחשו אז רק בדרגת השורשים שלנו. אופן השתלשלות העניינים היה כזה שקיבלנו את אותה השגה רוחנית מתוך זכָוּת נשמותינו, ללא העבודה הנדרשת היום. רק כעת יש לנו סיכוי להיות עם נבחר, לאחר שעברנו ארבע גלויות, ופעמיים נחרב בית המקדש, ולאחר שהתערבנו בגלות האחרונה עם אומות העולם, חיינו ביניהם, בתוך תרבותם, ספגנו מהם, ונתַנו להם לספוג מאיתנו.

ליאת רגב: כשמסתכלים סביב על העם היהודי כפי שהוא היום, יש לי איזו תחושה שיש לו תפקיד שגדול עליו בכמה מידות.

רב: אני לא יודע על מה את מסתכלת.

ליאת רגב: על מי שמוגדר יהודי.

רב: אינך מסתכלת נכון. את מסתכלת במבנה החיצוני של העם, באופיו הגשמי החיצוני. ודאי שלפי זה אנחנו גרועים יותר מכולם, מהסיבה הפשוטה שהאגו שלנו הגיע למצב המפותח ביותר. אבל מבחינה רוחנית, יש בנו פוטנציאל שטרם בא לידי ביטוי, פוטנציאל עצום שאיש עוד לא הכיר בו בתוך עצמו.

ליאת רגב: אבל אותו פוטנציאל אף פעם לא מומש יותר מאצל עמים אחרים.

רב: עדיין לא מימשנו אותו. רק עכשיו עלינו להתחיל לממש, כי כעת הגיע סוף הגלות האחרונה, ועלינו לעלות לאותו מצב, לאותה דרגה רוחנית שבה היינו בזמן בית המקדש. עלינו לגלות את אותו יחס בינינו של "ואהבת לרעך כמוך", להגיע למצב של ארץ ישראל ועם ישראל שנמצאים באהבת אחים. מצב שהוא בבחינת "כולנו כאגודה אחת, וכולנו בלב אחד". עכשיו מוטל עלינו לגלות את הכוח, שבאמצעותו ניתן לשנות את האדם. המקובלים אומרים, שרק על ידי לימוד חכמת הקבלה מושכים מלמעלה אורות, כלומר כוחות שיכולים לתקן אותנו. במידה שנדע כיצד למשוך את הכוחות הללו, נהיה מתוקנים. זאת אומרת, נהיה מחוברים כמו בנשמת אדם הראשון. כך נוכל לחיות חיים מלאי הרמוניה ושלמות, ואף אחד לא יבוא אלינו בדרישות.

ליאת רגב: עדיין יש כאן רבים שאינם קרובים לרוחניות ולא עוסקים בה. ויש הרבה סיאוב, שחיתות, פוליטיקה מלאת תככים ואלימות. אתה בכל זאת אופטימי?

רב: אני אופטימי משתי סיבות: ראשית, משום שבכל העולם, ואפילו בקרב עם ישראל, מתחילה התעוררות והתעניינות רצינית בקבלה, ברוחניות. אנשים מתחילים להרגיש שיש בה יותר ממיסטיקה וסגולות למיניהן, יש בה כוח מיוחד שיכול להציל אותנו. כלומר הדברים מתחילים להתגלות בתת ההכרה האנושית. שנית, הצרות, הבעיה האקולוגית, הייאוש הכללי, הסמים, כל אותן מכות שנעשות נפוצות בעולם, מחייבות את האנושות לשאול "אז מה אפשר לעשות?". כשאני נפגש כיום עם מדענים ואנשי מדעי הרוח, אני רואה שכולם מודעים למצב, ומודעים לזה שאין לו תרופה, אין אמצעי לתיקון. וכשאני מסביר להם את ההיסטוריה על פי הקבלה, ומציע את הקבלה כאמצעי לתיקון על ידי הסבר על אותו כוח עליון, אותו כוח כללי של הטבע שפועל בכל המציאות הם מבינים שמדובר בתוכנית כללית ועליונה. אכן האגו של האדם הוא שהורס את כל היחסים בינינו, וגם את כדור הארץ שעליו אנו חיים. באחרונה מתגלה שהרע שבאדם הוא הסיבה לסכנת החיים על כל גווניה, ולכן כשאני מסביר את האמצעי - מהיכן ניתן לקחת את הכוח לתיקון האגו, ובעזרתו לתקן את האדם הפרטי ואת העולם, אנשי המדע מבינים ומקבלים את זה. הפגישות עם מדענים בעלי שם בוועידות ברחבי העולם מעניקות לי בכל זאת מידת אופטימיות. במוקדם או במאוחר, במכות גדולות או קטנות, נבוא למימוש התוכנית. אנחנו מחויבים לתקן את עצמנו, השאלה היא רק אם ביותר או בפחות סבל. הדבר משול לילד, שמענישים אותו עד שיחכים ויבין מה נדרש ממנו, לעומת ילד חכם שיודע להבין לבד מה עליו לעשות ובכך נמנע ממכות. אם לא נהיהכמו הילד החכם, האנטישמיות ודאי תגדל, ואנחנו לא נוכל לסבול את המצב ההולך ומחמיר בארץ.

ליאת רגב: מטריד אותי עניין ה"אגו".

רב: האגו הוא העיקר, הוא הטבע.

ליאת רגב: למרות כל התפיסה הרוחנית שבדבריך, שאני שותפה לה, עדיין בעולם הזה, מי שיש לו אגו, מי שדואג לאינטרסים שלו ואיננו רואה את הדברים מבחינת הכלל, לרוב מצליח הרבה יותר.

רב: אנחנו עדים לכך כל הזמן.

ליאת רגב: ולא תמיד יש "תיקון" בעולם הזה. איך זה שאדם צדיק וטוב עשוי לסבול עד שארית ימיו, ואדם רשע ומושחת עולה ומצליח?

רב: הרי אמרנו שעדיין לא התחלנו את התיקון. העולם הזה הוא כולו אגו, ותמיד כל אחד דואג רק לעצמו.

ליאת רגב: אבל יש גם רבים שהם טובים, שאינם דואגים רק לעצמם.

רב: כל הפעולות של האדם נעשות לצורך הנאה עצמית בלבד. בכל העולם ביולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים מסכימים היום עם מה שמסבירה חכמת הקבלה כבר שנים - שאדם לא עושה פעולה ולו הקטנה ביותר אם הוא לא רואה את השכר שלצידה. האנשים ה"טובים" הם אגואיסטים כמו כולם, אלא שהחברה לא מגדירה את פעולותיהם כאגואיסטיות: אם שמטפלת בבנה, אדם שעוזר לחברו, זה הכול משום שיש להם רווח מזה. אנחנו לא מסוגלים לתפקד אחרת. החומר שלנו, האטומים, המולקולות, לא זזים אם לא רואים רווח מתוך פעולתם.

ליאת רגב: אז מה פה ישתנה? הרי גם אחרי התיקון נמשיך להתנהג באופן אגואיסטי, לשם הנאה עצמית.

רב: לא כך. הכוח הרוחני שבא ומתקן את האדם, מעלה אותו לדרגת קיום אחרת. כלומר מחליפים באדם את התוכנה הפנימית שמפעילה אותו, כך שגם מבחינת ההרגשה וגם מבחינת השכל, האדם מתחיל לתפקד לפי קודים אחרים לחלוטין. זה נקרא לעבור מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. ואז אדם מתנהג בצורה אחרת, הוא פועל לפי חשבון אחר, ומצפה כמובן לשכר אחר.

ליאת רגב: אבל אם אנחנו מסתכלים על השחיתות, על חוסר המוסר והצביעות שיש בפוליטיקה, נשאלת השאלה, מי ידאג לטובת עם ישראל בעולם החומר, מי ידאג לאוכלוסיות חלשות, מי ידאג לנזקקים?

רב: דיברנו על כך ש"לב מלך, ביד ה'", כלומר הכול מופעל לפי תוכנית עליונה. האדם בחייו אלו, בעולם הזה, אינו מסוגל לעשות מאום. אין לאיש כוח לשנות משהו מלמטה, ואם ברצונך לשנות משהו בעולם הזה, עליך לעלות לרמת קבלת ההחלטות האמיתית, שאינה נמצאת בכנסת, ולא באו''ם, ולא בשום שלטון אחר. לשנות תוכלי רק אם תעלי למעלה מכל זה, ותתחברי אל אותה המערכת, תשתתפי בה באופן פעיל, ותשפיעי כך שירדו מלמעלה פקודות טובות.

ליאת רגב: כלומר, זה כלל לא משנה עבור מי אני מצביעה? אם צריכות להיות עכשיו גזירות כלכליות יהיו גזירות כלכליות, לא משנה מי יהיה שר האוצר?

רב: לא משנה מי יהיה. את בוחרת באדם אחד, ומיד עם בחירתו הוא הופך לאחר. בולט לעין, שכל ראש ממשלה שנבחר, מתהפך לפתע. פתאום העם כבר לא יודע מדוע בחר בו, ואיש לא יכול להצדיק את פעולותיו של אותו נבחר. מדוע? מה קורה לו? הסיבה היא שהתוכנית הרוחנית שיורדת מלמעלה עושה באיש כרצונה.

ליאת רגב: אדם שהולך בייעודו, בהכרח יצליח?

רב: העניין הוא לדעת מהו הייעוד האמיתי שלך מתוך הבנת מקומך ותפקידך במערכת הכללית. אדם יצליח רק בתנאי שיידע את התוכנית האישית שלו בתהליך העולמי הכללי, ויעבוד לפי התוכנית הזו.

ליאת רגב: וכי אפשר לדעת?

רב: ודאי. זו הסיבה היחידה לכך שיש ללמוד קבלה. כי אז נפתחים לך השמיים, ואת רואה בשביל מה ולַמה נולדת, מדוע נולדת בתכונות מסוימות, בסביבה מסוימת, ומהו המצב שאליו עליך להגיע. לכאורה זה שולל ממך את הבחירה החופשית, אבל למעשה לא. מצד אחד את יודעת מה בדיוק יעשו בך, בהסכמתך או שלא בהסכמתך. מצד שני, כשאת מתחילה לראות את הדברים הללו, את תופסת מהו השכל הפועל, כלומר לומדת את ההיגיון שיש בחוקיות ומגלה מהי עוצמתה של כללות המציאות שבה מחוברים אליך הדברים. אז את כבר יכולה להיות פעילה. מי שלומד את כללי המשחק ומכיר את החוקים יכול להתחיל ליהנות מהמשחק. אם את הולכת יד ביד עם התכנית הכללית את מגשימה את מימוש ייעודך בצורה נוחה ויפה, בהבנה, בהשגה, בהרגשה טובה. כל הכוחות שפועלים עליך מחייבים אותך, על אף הכול, להתקרב לתכלית שאליה התוכנית זורמת. הבחירה שלך היא כיצד להתקרב.

ליאת רגב: יש משהו, מעין נווט פנימי שמוליך את האדם לפי גורלו? מעין תחושת בטן שאומרת לי "עלי לפנות לכאן או לשם"? אני יודעת שאתה למדת ביו-קיברנטיקה ומזה הגעת לקבלה. אילו לא למדת ביו-קיברנטיקה לא היית מגיע לקבלה?

רב: הצורך להבין את משמעות החיים לא נולד כתוצאה מעיסוק במקצוע זה או אחר. ישנם פועלים פשוטים שמגיעים ללימוד לצד אנשי חינוך, אמנים, רופאים, אנשי היי טק ועוד מגוון רחב של מקצועות. אני במקצועי עוסק בביולוגיה ובביו-קיברנטיקה, וגיליתי שמדעי הטבע מסייעים לי לדעת מהו החומר, אך לא מגלים לי שום דבר יותר מזה. זאת אומרת, דרך העיסוק במדע לא יכולתי להבין מהם הכוחות שמפעילים את החומר. המדע לא היה יכול לספק לי את התשובה הזו. לכן כיום פיזיקאים רבים מגיעים להתעניין בקבלה, כי הם חוקרים את התופעות שבפיזיקה הקוונטית, ומגיעים לאותה השאלה: מה עומד מאחורי התופעה שאני רואה כעת? הם רואים שיש כוח נעלם, שמזיז את הדברים. והרי מובן שאין לאיש עניין לעסוק בחומר, אם אינו יודע כיצד הוא מופעל, על ידי מה, בתוקף איזו תוכנית. כי אחרת הוא יראה תמונה חיצונית בלבד. הצרה היא, שבימינו האדם נמצא בחברה חומרנית ולוחצת, שמחליטה במקומו על הכול, ולכן קשה לו לחוש את אותה תחושה פנימית. קשה לו להיות כאותם הגששים, שלפי מעוף הציפור, יודעים מה קורה במרחק חמישים קילומטר ממקום הימצאם, מתוך שהם חשים את כוחות האדמה וכוחות הטבע. האדם כיום שוב איננו נמצא בדרגה הזאת.

ליאת רגב: בעבר היתה לנו יכולת כזאת?

רב: ודאי. היא היתה לנו למן ההתחלה. כשאדם חי קרוב יותר לטבע הוא קשוב אליו ומקבל דרכו הרבה אינפורמציה. כמו שמסופר על אברהם אבינו, ועל כל האישים במקרא, שהרגישו דרך הטבע את הכוחות הפועלים. הקבלה מסייעת לאדם להיות רגיש יותר לכוח שמפעיל את החומר. אם לא היינו נכנסים עמוק לתוך האגואיזם הגשמי, היינו מרגישים ומגלים זאת בעצמנו גם היום. אמנם בהחלט יש אנשים שחשים את כוחות הטבע גם בלי לימוד הקבלה, אבל הם מעטים, ולא זו תכלית הבריאה. התכלית היא שכל האנושות תגיע לרמתו של הכוח שמפעיל את החומר, תחיה מתוך הבנה והשגה של הכוחות הפועלים ותוכל לנהל את חייה בעצמה.

ליאת רגב: הייתי רוצה לחזור לשאלה שבה פתחתי את השיחה בעניין בני הפעוט. עצה אחת, איך לגדל אותו?

רב: על ידי הסביבה.

ליאת רגב: להיות רוחנית בעצמי?

רב: ילדים שגדלים אצלנו בקהילה, ממשיכים להימצא לצד הוריהם, ורוצים לעסוק במה שעוסקים הוריהם.

ליאת רגב: מדוע אתה לא מלמד נשים בשיעורים פרונטאליים?

רב: גם לא את כל הגברים אני מלמד בצורה פרונטאלית. יש הרבה אנשים שלומדים גם דרך האינטרנט. בתשובה לשאלה שלך, אם מתייחסים לאדם לא לפי הגוף, אלא לפי הנשמה, לפי חלקו ותפקידו באותה נשמה כללית, אז הכול מתבהר. נשים וגברים לפי נשמתם שונים מאוד אלו מאלה. תכונות הגוף השונות בין גבר ואישה נובעות מהשוני במבנה הנשמה. התופעותהגשמיות הן קלות ביחס לשוני בין סוגי הנשמות של זכר ונקבה. נשמת הגבר לעומת נשמת האישה, צריכה לשם תיקונה כוח מיוחד וגדול. ולכן הגבר חייב בלימוד, הוא צריך קבוצה, ופעילות מיוחדת. כמו כן עליו לבצע פעולות רבות מבחינה פיזית ורוחנית, בתוך הכוונה שלו, כדי להתעורר במקצת לתיקון, ואילו לאישה זה קל בהרבה. לכן פעילות האישה היא מתונה בהרבה, ודי בכך שהיא עוזרת ותומכת בתהליך, ללא לימוד כבד, ולא לפי אותן הפעולות שמוטל על גברים לעשות יומם וליל, כדי לעסוק בתיקון. כי מהו הלימוד? הלימוד הוא בסך הכול האמצעי של האדם למשוך לעצמו את האור שיתקן את הטבע שלו.

ליאת רגב: איך אישה תשיג את הידע?

רב: ראשית, נשים צופות בשיעורים דרך האינטרנט, ולומדות מאותם ספרים. אבל חשוב להבין, שהידע כלל לא תורם בתהליך הרוחני. אדם לא הולך בדרך רוחנית כדי להיות חכם בשכל אלא להיות חכם בלב, לתקן את נשמתו. אין כאן כלל עניין שכלי. אדם אחד יכול לדעת לצטט מתוך הספרים ולהבין את הכתוב בתלמוד עשר הספירות. אך אם הוא לא קושר את זה לצורך התיקון, אלא לומד את זה כתוספת ידע כללי, אין בכך כלום. מדובר בצורת לימוד למען תיקון הנשמה. לאישה אין צורך בלימוד בשעות הלילה כדי לתקן את נשמתה, כי נשמתה מתוקנת בהרבה מנשמת הגבר. כך היא בנויה מיסודה בתוך המערכת הכללית ואת זה לא נוכל לשנות, בין אם נסכים לכך ובין אם לא.

ליאת רגב: זה קשור לעובדה שנשים יותר אינטואיטיביות ויותר מחוברות לרגש?

רב: ודאי. יש הבדל רב בטבע, באינטואיציה, בגישה לחיים, בהלך המחשבה, ובתוכנה הכללית של האישה לעומת הגבר. הטבע הפנימי של האדם, אצל גבר לעומת האישה והאופן שבו הם שונים זה מזו בתיקון הכללי, הם נושא מיוחד, כי גבר ואישה הם שני חלקי האנושות הגדולים, שצריכים להגיע להתחברות זה עם זו, ולבוא לגמר התיקון. זה הכול נובע מהשורש הרוחני השונה של הזכר והנקבה, על כן שיטת התיקון של הגבר שונה מזו של האישה.

ליאת רגב: במילים אחרות, עצתך היא: תשאפי להיות רוחנית, תשאפי לפתוח את ליבך.

רב: כן, ואז הילד שלך יהיה תמיד לידך, כי מבחינתו יהיה בך כוח שלא קיים בכל העולם הזה. ומובן שהוא ירגיש בחוש, שהעולם כולו ריק ללא הרוחניות, ולכן יתפתח כראוי. זוהי המשמעות האמיתית של חינוך, זה הדבר הכי גדול ונצחי שאימא יכולה להעניק לילדים שלה. אני בטוח שנצליח לגלות את הפוטנציאל הרוחני האדיר שנמצא בכל אחד מאיתנו וניצור עולם טוב יותר לדור הבא ולנו.