גדולי ישראל על לימוד הקבלה

"השאלות הרוחניות הגדולות שהיו נפתרות רק לגדולים ומצויינים, מחוייבות הן להיפתר עכשיו בדרגות שונות לכלל העם"

(הרבאברהםיצחקהכהןקוק, אדר היקר, עמ' קמ"ד)

"על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת"

(רביישראלבעלשםטוב, מאירות עינים, פרשת ראה)

"ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה, עץ חיים היא למחזיקים בה"

(הרביוסףחייםמבגדאד- הבןאישחי, ספר דעת ותבונה)

"אי אפשר שכל כלל ישראל יבואו לטהרה, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת, מה שאין כן בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם"

(הרביהודהאשלג- בעלהסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל"ו)

"הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים, שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי, בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד, אלא הוא מחוייב לעסוק בכל יכלתו בסתרי תורה"

(הרבחייםויטאל- הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות)

"...הוא סוד לימוד חכמת הקבלה אשר מחכימת פתי ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו... וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים"

(רביישעיהבןאברהםהלויהורוביץ- השל"ההקדוש, מאמר ראשון דף ל')

"יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו בעולם ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו"

(הרבשלמהשרעבי- הרש"ש, אור הרש"ש, עמ' 159)

"ועיקר הגאולה תלויה בלימוד הקבלה"

(הגאוןרביאליהומוילנה- הגר"א, אבן שלמה חלק יא' ג'.)

“ואמר האר"י, שכל מה שבא בדברי חז"ל עונש על המגלה סודות, זה היה בזמניהם, אבל כעת שמחה וחדוה לפני השם יתברך לעסוק כל אחד בסודות התורה. בשווקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי וללמוד בה להאיר על נפשו הארה נפלאה מאור אין סוף, חיות אלוהות, אור נערב בהתגלות אלהות"

(הרביצחקאייזיקיהודהיחיאלסאפריןמקומרנה, מתוך ההסכמתו לספר באר אברהם)

"וכן אמר הגאון הצדיק רבי שלמה בלוך ז"ל משם רבו החפץחייםז"ל, שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה. והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים"

(הרביוסףבןשלמהמפוז'ין, הוספות בנין יוסף)

"ומצאתי כתוב מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב עד תשלום שנת ה´ אלפים ר"נ (1490), ומשם ואילך יקרא "דרא בתראה" (דור אחרון) והותרה הגזירה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר ומשנת ה' אלפים ג' מאות ליצירה (1540) מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים"

(הרבאברהםאזולאי, הקדמת ספר "אור החמה")

"אוי לאלו שלא רוצים ללמוד את הזוהר, מפני שהם מביאים לעולם עוני, מלחמות ואסונות" ("תיקוניהזוהר", תיקון ל')

"לו עמי שומע לי, בדור הזה היו לומדים עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, וכך היו רוכשים יראת שמים במקום חכמה חיצונית"

(הרביצחקאיזיקיחיאלספריןמקומרנה, ספר "נוצר חסד", פרק ד', משנה כ')

"לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד אחר"

(הרבחייםדודיוסףאזולאי- החיד"א, מורה באצבע, אות מ"ד)