אמת מטרידה?

רעידת אדמה בפרו, גל חום הזוי באירופה, גשם זלעפות באנגליה, הוריקן במקסיקו ושיטפונות בצפון קוריאה. האם באמת די בהעלאת המודעות הציבורית לאיכות הסביבה כדי להציל אותנו?

בדצמבר 2007 העניקה באוסלו ועדת פרס נובל לשלום את הפרס לאל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, על מאבקו בהתחממות כדור הארץ.

אם חשבתם שהציר הבכיר במפלגה הרפובליקנית יסתפק בכך ויַַפְנה את מאמציו להתמודדות מחודשת על תואר הנשיאות, כשהפעם הוא נושא באמתחתו דימוי חיובי מתמיד - טעיתם. נראה כי הזכייה אך עודדה את גור להיכנס לעובי הקורה של המשבר הסביבתי. כך למשל, בתחילת אפריל השנה, הכריז גור על קמפיין חסר תקדים למען הצלת כדור הארץ באמצעות תשדירים והגברת הפעילות הציבורית בנושא. העלות המשוערת של הסרטון החגיגי שצפוי להיות מופק בסוף המבצע היא 300 מיליון דולר. גור עצמו כבר הספיק לתרום לפרויקט את משכורתו האישית מחברת הייעוץ שהוא מנהל, את סכום הזכייה בפרס נובל, וכן את 2.7 מיליון הדולר שהתלוו לפסלון האוסקר עבור סרטו "אמת מטרידה", ואף את המיליונים שגרף מהספר הנלווה שהפך לרב- מכר.

ואם כבר בסרט "אמת מטרידה" עסקינן, ראוי לציין כי הסרט פקד את מסכי הקולנוע ברחבי העולם בדיוק שנה לאחר שההוריקן "קתרינה" פגע בחופיה הדרום-מזרחיים של ארצות הברית. 1,836 אנשים נספו, ואלפים נותרו ללא קורת גג. אך עד כמה שקשה לומר זאת, העולם היה מוטרד הרבה יותר מהפגיעה בבארות הנפט שבאזור, מאשר מהנזק שנגרם לנפש ולרכוש. הדאגה ל"זהב השחור" עשתה פלאים והבארות שוקמו עד מהרה. לעומת זאת, לתושבי ניו אורלינס היה קצת פחות מזל. שלוש שנים חלפו מאז האסון, והעיר טרם שוקמה לחלוטין...

60 שניות על אסונות

אסון "קתרינה" היה רק קצה הקרחון. שרשרת אסונות הטבע שפקדו אותנו בעבר, וממשיכים לפקוד אותנו בקצב הולך וגובר, גורמת להוריקן הנורא להיראות בסך-הכול כמו עוד פרט ברשימה ארוכה וגדושת אסונות. ולראיה: בעשור האחרון נהרגו באסונות טבע כ-1.2 מיליון אנשים לעומת 600 אלף בעשר השנים הקודמות. מספר אסונות הטבע בעולם עלה בשנת 2007 בעשרים אחוזים בהשוואה לשנת 2006. ועל פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי, בשנה שעברה חווינו את השינוי האקלימי הקיצוני ביותר מאז אמצע המאה התשע-עשרה: בעוד גלי חום הזויים שוטפים חלקים נרחבים מאירופה, ומותירים אחריהם מאות קורבנות ונזקים כבדים לתשתיות ולרכוש, את בריטניה, גרמניה וצפון קוריאה הציפו שטפונות שמזכירים את ימי המבול. לצד אלה בלטו גם סופות ההוריקן "דין" ו"לורנזו" ש'ביקרו' את חופיה של מקסיקו.

אבל כל זה היה רק קצה הקרחון (תרתי משמע) לעומת מה שהתרחש בפברואר השנה, עת קרחון ענקי, הגדול פי שבעה מהאי מנהטן, התנתק מיבשת אנטארקטיקה. אם חששות המומחים יתאמתו והמסתו אכן תעלה את מפלס המים באוקיינוסים, התופעה עלולה לגרום להצפתם של חופים ברחבי העולם כבר בשנים הקרובות.

בקיצור, איך שלא נהפוך את התמונה, נראה שהפעם הטבע החליט ללכת עד הסוף ו"לסגור איתנו חשבון".

חם בהוליווד

אפילו הוליווד השְׂבֵעָה, הנהנתנית והמסחרית לא מתעלמת מממדי התופעה. רבים מכוכבי המסך הגדול החלו לשמש דוגמה ולנסוע ברכבים ידידותיים לסביבה, כשהם עוטים על גופם מחלצות מבדים טבעיים ואורגניים. מעורבותם של חלק מהם הפליגה מעבר לצו האופנה החדש, ואל מאמציו הקולנועיים של גור הצטרף גם ליאונרדו די-קפריו, שהטיל את האחריות לפתרון המשבר הסביבתי על כל אחד מאיתנו בסרטו הדוקומנטרי "השעה ה-11". די-קאפריו הוא לא היחיד; לאחרונה התבשרנו שסטיבן שפילברג, ג'ורג' קלוני, ג'וליה רוברטס, הריסון פורד, בראד פיט וכוכבים נוספים חברו יחדיו לצורך מסע להעלאת המודעות לאיכות הסביבה.

גם חברת הונדה, קוקה-קולה, מק'דונלדס ותאגידי ענק נוספים מצטרפים לקמפיין המוקדש להעלאת מודעות הציבור למשבר הסביבתי.

והמגמה, כמובן, הולכת ומתפשטת גם מעבר לארצות הברית. אפילו במדינת היהודים הכריזו על עצמם העיתונים "הארץ" ו"דה מרקר" כ"עסקים ירוקים", ופורטלים כמו "Ynet" ו- “NRG" מתהדרים במדורים ירוקים חדשים.

כל זה טוב ויפה.

אך מה קורה כאן? האם מדובר בעוד טרנד חולף, או שהפעם זו כבר מצוקה אמיתית? דומה שבתום אלפי שנות התפתחות אנושית, ויותר ממאתיים שנה אחרי המהפכה התעשייתית, רבים מכירים בעובדה כי אנו ניצבים בפני שוקת שבורה. אם בעבר הלא רחוק היינו מודאגים מהיכחדותם של מיני חיות, מי שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית הוא לא אחר מאשר המין האנושי. אם לא נשנה את דרך החשיבה שלנו בצורה מהותית, יעשה זאת הטבע - על גבנו. ולא, זו אינה מליצה.

מה עושים?

כדי להבין מה גורם למשבר בטבע, אומרת הקבלה, יש להתבונן בחוקיות שעל פיה הטבע עצמו מתנהל; בטבע מתקיים איזון מתמיד תוך שמירה על הרמוניה מוחלטת. יתרה מכך, מחקרים מדעיים מראים שכאשר איזון זה מופר, דואג הטבע להשוות מיד את הלחצים.

עיקרון נוסף שנשמר ובא לידי ביטוי בממלכת החי הוא עיקרון ההדדיות, או במילים אחרות, הדאגה לטובת הזולת (במקרה הזה בעל חיים אחר). ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך בכל רמות בעלי החיים: החל מיצורים פשוטים לכאורה כמו חיידקים, דרך נמלים ודבורים וכלה ביונקים כמו קופים או פילים. אבל חשוב להבין, שבטבע מוצאים הפרטים את נקודת האיזון עם הסביבה מתוך דחף טבעי; הם אפילו אינם מודעים לכך. היחיד שיוצא דופן ומקפיד להפר באופן עקבי ואכזר את האיזון הזה, הוא האדם, שמה לעשות, מהווה גם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע. איך שלא נסתכל על זה, משנה לשנה מתגבר האגואיזם בחברה האנושית. האדם מנצל את הזולת, נהנה מסבלו של האחר ובונה את עצמו בעיקר על חשבון אחרים. ביחסו זה אל הזולת הוא מפר בעקביות את חוק האיזון בטבע.

אבל הטבע הוא מערכת דטרמיניסטית הפועלת על פי חוקים מוחלטים. כל הפרה של החוקים הללו גוררת תופעות לוואי. כך יוצא, שככל שאנו הופכים אגואיסטיים יותר, אנו מגדילים את הסטייה שלנו מהנתיב שבו הטבע מתקדם ומגבירים בכך את חוסר האיזון בכל הרבדים. כתוצאה מכך, אנו "זוכים" לתגובה כואבת מצד הטבע עצמו.

במצב שנוצר אנו יכולים להמשיך ולנסות "לטמון את הראש בחול", אלא שהחול בשעון הולך ואוזל. רק ידיעת החוק הכללי שפועל בטבע, הבנתו ויישום שלו בחיינו, תוכל להוציא אותנו ואת העולם מהמשבר שבו הוא שרוי.

כנגד כוחות הטבע

אך המצב מורכב יותר, משום שבשונה מיֶתר היצורים בטבע, באדם לא הוטבעו אינסטינקטים שדוחפים אותו לאיזון, להדדיות ולהרמוניה עם הסביבה. האדם הוא הפרט היחיד שצריך לאזן את עצמו עם הטבע מבחירתו החופשית. את האיזון הזה צריכים בני האנוש - כלומר, אנחנו - להשלים באמצעות בניית יחסים מתוקנים בינינו, וזוהי הנקודה שבה כדאי לנו להתמקד ולהשקיע את מרב המאמצים. בבסיס מערכת היחסים בינינו צריך לעמוד ערך אהבת הזולת, בדיוק כפי שהוא מתקיים באופן אינסטינקטיבי בין הפרטים השונים בטבע.

איך עושים את זה?

המקובלים התוו לנו שלב אחר שלב את הדרך לביצוע התהליך, שכיום - במאה העשרים ואחת - איננו עוד בגדר בחירה, אלא הופך להכרח קיומי תרתי משמע. הידע למימוש והשיטה לביצוע זמינים בצורה חופשית, נותר רק לעשות צעד קטן שיאפשר את תיקון מערכת היחסים בינינו. כך נשיב את הסדר על כנו, ונגלה מציאות טובה ומאוזנת יותר עם הטבע.

חתולים בצמרת

בתחילת שנות התשעים יצאה צפון קוריאה למאבק כולל נגד חתולי הרחוב ששרצו בכל רחבי המדינה. הקוריאנים החליטו למגר את החתולים וקיוו כי בכך ישימו קץ לבעיה שכל כך הטרידה אותם באותו רגע. אלא שהקונפליקט הסתיים בניצחון משכנע של... העכברים.

התברר שהקוריאנים לא לקחו בחשבון בעיה קטנה אחת: היעדרות החתולים מהשטח הביאה להתרבות של עכברים, עכברושים ונחשים בקצב מסחרר, עד כדי כך... שממשלת קוריאה נאלצה לייבא חתולים מהמדינות השכנות על מנת לעצור את התופעה.

כאמור, האדם הוא היחיד שמפר את ההרמוניה בטבע ופועל בניגוד לה.

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות לחוסר יכולתו של האדם להבין את החוק הכולל של הטבע, החוק שמנהל את כל מה שקורה בעולם. האיזון בטבע הוא עדין ומחושב. כל הפרטים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, עד שפגיעה בפרט אחד קטן, מוציאה את כל המערכת מאיזון, וגורמת לנזקים לעתים בלתי הפיכים, שלא ניתן לצפותם מראש.