חמש בחינות שבמסך
למדנו שמהבורא יצא אור, והאור הזה ברא דרך ארבעה שלבים רצון לקבל, אשר התמלא עם האור. כיצד הוא התמלא? הוא התחיל להרגיש את הבחינות הקודמות לו. הוא מרגיש את הבחינות שלפניו, ואז הרצון לקבל בעצמו, בזה שהוא מקבל ממה שלמעלה ממנו, אז הוא מתחיל להיות כלול מחמישה חלקים: ארבעת החלקים שלפניו, והוא בעצמו.
כלומר, יצאו בחינות שורש, א', ב', ג', וכשיצאה בחינה ד' והתחילה לקבל, אז היא מקבלת מכל הבחינות הקודמות: ג', ב', א', שורש, והיא בעצמה ד'. מכאן, שבחינה ד' בעצמה כוללת את הבחינות האלו בתוכה.
כלומר, לבחינה ד' יש חמישה רצונות. מהרצון הגדול, שנקרא ד', ועד לרצון הקטן ביותר שנקרא שורש. בחינה ד' ממלאת את עצמה עם האור, וככל שהיא ממלאת רצון גדול יותר, אז שם היא מרגישה תענוג גדול יותר. (איור).
כשבחינה ד' עשתה צמצום ונשארה ריקנית - כל החלקים שבה (שורש, א', ב', ג', ד') נשארו ריקניים, האור יצא מכולם. הפעולה הזאת נקראת צמצום א'. (איור)
בגלל שיש חמישה רצונות במלכות, אז אם יש עליה מסך (שעומד בפה דראש), חייבים להיות בו חמישה חלקים, כנגד כל רצון ורצון, כך שהמסך יעצור את הרצון, ויקבל רק על מנת להשפיע. כלומר, המסך כאילו 'עושה שריר', ומגיב לאור הקטן ביותר, מהרצון הקטן ביותר. אחר כך מגיב לאור גדול יותר, עם רצון גדול יותר, וכן הלאה. כך המסך מגיב כנגד חמישה רצונות. ולכן יש במסך חמש בחינות, וכנגד זה יש "חמישה אור חוזר" כנגד האור הישר.
אפשר גם להגיד, שבעצם יש "חמישה אורות ישר", כי למרות שלמלכות מגיע תענוג אחד, היא מבדילה בו חמישה תענוגים. מכיון שיש בה חמישה רצונות, היא מרגישה חמישה תענוגים. וכך המלכות מקבלת בתוכה חלק מתוך כול חמשת האורות-התענוגים. בואו נקרא לחלק שבו היא מקבלת 'עשרים אחוז', וב'שמונים אחוז', היא לא יכולה לקבל. וכך המלכות מתמלאת.(איור )
כשמלכות עובדת עם המסך אנחנו מציירים אותה כך:
◄החלק שבו היא חושבת נקרא ראש. כשבא האור, היא בודקת כמה היא יכולה לקבל על מנת להשפיע, ומקבלת חלק בתוכה, סיכמנו שהיא כביכול מקבלת בעשרים אחוז, ושמונים אחוז נשאר ריק. ◄המקום שבו עומד המסך נקרא פה. ◄המקום שבו היא מסיימת לקבל נקרא טבור. ◄המקום שבו היא לא יכולה לקבל נקרא סיום. ◄המקום שבו היא מקבלת נקרא תוך.◄ המקום שבו היא לא יכולה לקבל נקרא סוף. ◄התוך והסוף ביחד נקראים גוף. ◄והגוף ביחד עם הראש נקרא פרצוף. ◄הפרצוף נקרא גם נשמה, מבנה, אובייקט רוחני.