כוונת הלימוד
בעל הסולם , בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, באות קנ"ה אומר: "אות קנה) ולפי"ז יש לשאול: אם כן למה זה חייבו המקובלים לכל איש ללמוד חכמת הקבלה?" מהיכן נובעת השאלה הזו; הוא אומר שבכל זאת, תראו על מה אנחנו לומדים: אנחנו לא מרגישים את זה, אנחנו לא רואים את זה, אנחנו סתם לומדים את מה שהוא כתב..., אז בשביל מה ללמוד? הרי זה לא חומר שבעולם הזה, שלאחר הלימוד אני הולך, ויכול לממש אותו. אין לי מה לעשות עם הידיעות האלו. אז זוהי סתם תאוריה? אז בעל הסולם אומר: "לא". "אמנם יש בזה דבר גדול וראוי לפרסמו. כי יש סגולה" זה לא לפי שכלו של האדם, שחושב שאם הוא יושב, קורא, ולא מבין כלום, אז לא כדאי לו ללמוד. זה לא הולך ונכנס לתוך הנשמה לפי השכל. "נפלאה לאין ערוך לעוסקים בחכמת הקבלה: ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים," בעל הסולם יודע זאת מראש. הוא אומר לך: "בוודאי שאתה לא יודע, ויתרה על כך - אתה אידיוט אם אתה חושב שאתה יודע, כי את זה, באמת, אי אפשר לדעת. אז בכלל, אל תשתוקק לדעת. דרך ידיעה לא מגיעים לרוחניות! "אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים," כשלא מבינים, אבל רוצים להתחבר עם זה. "מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם." ואז, האורות האלה, לאט לאט נכנסים לאדם, לא לפי מידת הבנתו של האדם את הנלמד, אלא לפי מידת השתוקקותו. כך חודרת הרוחניות באדם. כלומר, אין זה משנה אם האדם מבין יותר או מבין פחות. החשוב הוא, שהאדם יצא מהלימוד עם רצון גדול לדעת.
אם אדם לומד ולא מבין כלום, ויוצא ביאוש מוחלט מזה שאינו יודע שום דבר. במידה וימשיך עכשיו לשמוע, לראות או לקרוא בכל יום, אז יש לו סיכוי גדול פי כמה מאדם שיוצא מן השיעור והבין את מה שקרא, וקלט את החומר, והקליט אותו בתוך השכל, ולמעשה, לא ישאר לו דבר, חוץ מהידיעה הזאת. האור לא יכנס פנימה, כשבעצם, זה מה שאנחנו צריכים. האור שנכנס פנימה מוסר לאדם את תכונותיו, ובונה בו את המסך. בלי מסך אנחנו אף פעם לא נראה את הרוחניות ולא נרגיש אותה. אז אפשר להישאר עם כל הידיעה הזאת, ע"ב...ס"ג, וכל אחד יפלוט מהפה כל מיני שטויות כאלה, ובעצם לא יהיה לו שום דבר, חוץ מהמלים.
שאלה: אז עדיף לא להבין.
תשובה: זה לא שעדיף להבין או לא להבין, זה לא בשליטתו של האדם - "לא עליך, המלאכה לגמור...". על האדם רק להשתוקק. "ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים" בזמן הלימוד - אם אדם לומד ואינו מבין, ובכל זאת הוא רוצה, בכך הוא מעורר את האור שיכנס פנימה. ולא לפי ההבנה כלל.